שופטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אסתר שטמר, החליטה באחרונה בהחלטה דרמטית שלא לחשוף את שמו של תובע שהגיש תביעה ייצוגית נגד אתר הבגידות "אשלי מדיסון", בנימוק שהדבר יפגע בפרטיות שלו ושל חברי הקבוצה באופן חמור.
לפני כשנה הגיש תושב מרכז הארץ בקשה לתביעה ייצוגית בסכום של 85 מיליון שקל נגד "אשלי מדיסון" בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, עקב הפריצה לאתר והחשש שפרטי 170,000 מנויים ישראליים של החברה נחשפו ברבים וגרמו לו ולהם נזק כבד מאוד ואובדן פרטיות.
על פי כתב התביעה, לאתר היו כ-39 מיליון מנויים בוגדים ובוגדות ברחבי העולם, כולל בישראל. עליית האתר גרמה לסערה גדולה, שכן לטענת רבים הוא פוגע בערכי מוסר ומעודד גברים ונשים לפרק את התא המשפחתי. קבוצה של האקרים שהתנגדה לפעילות האתר פרצה אליו וגנבה ממנו מידע על אזרחים פרטיים וחברות שהשתמשו בו.
בעקבות הפריצה דלפו פרטי מידע של מנויים רבים, כולל פרטים אינטימיים וכתובות דואר אלקטרוני. ההאקרים איימו על החברה שאם לא תסגור את פעילותה הם יחשפו את המידע שברשותם. החברה סירבה להיעתר לבקשה וההאקרים הפיצו מידע רב על המנויים שהשתמשו בשירותי האתר.
כאמור, בעקבות הפריצה והנזק שנגרם למנויים הישראליים, החליט תושב מרכז הארץ להגיש בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה. בכתב התביעה נטען כי ניתן היה למנוע את הפריצה, אילו החברה הייתה נוקטת בפעולות סבירות וראויות כדי לשמור על מאגרי המידע הרגיש - מה שלא עשתה, וחמור מכך - לא טרחה ליידע את המשתמשים בזמן אמת על גניבת המידע.
לדברי התובע, חשיפת הפרטים האישיים של מנויי האתר חמורה וקשה, שכן למשתמשים ניתנה הבטחה לשמירה על דיסקרטיות. כך למשל נחשף שמו של חבר כנסת שהדואר האלקטרוני שלו הופיעה באתר החברה, דבר שגרם לאי נעימות ומבוכה גדולה. בכתב התביעה צוין כי לפי משטרת קנדה, פרסום פרטי המנויים הוביל לסחיטות של חלקם על ידי עבריינים בתמורה להסרת המידע אודותיהם וחלקם אף התאבדו.
התובע מסכם שאתר החברה לא היה מאובטח כראוי, התנהלותה הייתה רשלנית ולכן עליה לפצות את לקוחותיה הישראליים בסכום של 500 שקל לכל אדם (170,000 מנויים).
בעת הגשת התביעה, דרש התובע ששמו ושמות שאר חברי הקבוצה לא יפורסמו, שכן הדבר יפגע באופן קשה וחמור בפרטיותם. החברה הנתבעת הגישה לבית המשפט בקשה להורות על הסרת חיסיון שמו של התובע ולחשוף את פרטי זהותו. לטענת החברה, אין שום טעם בחיסיון, שכן ללא חשיפת פרטיו לא ניתן לברר את בקשתו לתביעה ייצוגית.
החברה ציינה כי בתביעה שהוגשה נגדה במדינת מיזורי פסק השופט, כי 43 התובעים והציבור כולו זכאים להכיר את המבקש, ולכן אפשר לתובעים להחליט האם למחוק את שמם מהתביעה או לגלות את זהותם. מתברר ש-18 מתוך חברי הקבוצה לא חששו לחשוף את פרטיהם.
השופטת שטמר קבעה כי החיסיון שהוטל על זהותו של התובע יישאר על כנו, שכן פרטיותו ופרטיות שאר חברי הקבוצה תיפגע באופן חמור. לדבריה, ליבת העניין בתביעה הוא חשיפת פרטיותם של חברי הקבוצה, ומטרת החוק תסוכל אם לא ניתן יהיה להגיש תביעות מסוג זה בגלל שמירת הפרטיות שלהם.
"הפגיעה האפשרות בפרטיות חברי הקבוצה חמורה והיא נובעת מן הנושא עצמו, שהוא בליבת הנושאים האישיים של אדם. אמנם, בעצם הפרסום כבר נתגלו סודותיהם של המנויים לכל מי שמחפש אותם, ואולם הפגיעה בפרטיות עלולה להיות רחבה יותר מן הפגיעה במבקש עצמו. למשל, מתן פומביות לשמו עלול לפגוע גם בבן זוגו או בחברי קהילתו הקרובה", נימקה השופטת את החלטתה.