הדוגמנית הלאומית היא גם האישה המוטרדת ביותר ברשת: בשנה האחרונה היא ספגה כ-9,500 הערות פוגעניות או מחפיצות לגבי המראה החיצוני וכ-3,600 קריאות להטרדה מינית ברשתות החברתיות, כך לפי נתונים שחושפת היום קרן ברל כצנלסון.
לקראת יום האישה שיחול מחר, ביצעה חברת המחקר Vigo, העומדת מאחורי פרויקט "דוח השנאה" של הקרן, ניתוח של חצי מיליון שיחות ביום ב-7 פלטפורמות ומדדה את כמות ההתבטאויות הפוגעניות נגד נשים בעברית.
הממצאים קשים: בשנה האחרונה עלו לרשת 220,000 קללות והטרדות מיניות נגד נשים. 88,000 גולשים השתמשו בקללות "מגדריות" המופנות לנשים ("זונה", "כלבה" וכולי) ו-36,000 איש קראו לביצוע הטרדות מיניות של נשים. בממוצע, כל 3 דקות מוטרדות נשים ברשת וכ-60% מכלל הקללות ברשת בעברית מופנות כלפי נשים. 90% מהקללות המופנות לנשים מועלות על ידי גברים, בעוד קללות שמופנות כלפי גברים מועלות באופן שווה על ידי גברים ונשים.
כאמור, בר רפאלי מובילה את טבלת האמירות המיניות. אך במדידת כל סוגי השיח הפוגעני היא נמצאת רק במקום השלישי. את הטבלה מובילות שרת התרבות מירי רגב וחברת הכנסת זהבה גלאון, שספגו כל אחת בשנה האחרונה כ-30,000 אמירות פוגעניות, יותר מ-90% מהן קללות. בר רפאלי ספגה 14,000 אמירות כאלה, כאשר רובן התייחסויות מחפיצות או מבזות כלפי המראה החיצוני, 26% קריאות להטרדה ו"רק" 6% קללות.
פוליטיקאיות הן הקבוצה המוטרדת ביותר - מלבד שני המקומות הראשונים ברשימה הלא מחמיאה, בחמשת המקומות שמתחת לבר רפאלי נמצאות שלי יחימוביץ' (8,000 אמירות פוגעניות), תמר זנדברג (7,500), איילת שקד (5,500) ומרב מיכאלי (4,700). לרשימה מצטרפות הדוגמנית גל גדות (3,400) והזמרת נינט טייב (2,500).
הקרן ציינה כי בשנה האחרונה עלו לרשת בעברית 80,000 פוסטים שדנו בנושא הטרדות מיניות - פי 4 מאשר בשנה הקודמת. עם זאת, כמות הפוסטים שהכילו שיח אלים ומטריד כלפי נשים היתה גבוהה פי 3 מזה.
ענת רוזיליו, מנהלת פרויקט דו"ח השנאה בקרן ברל כצנלסון, מסרה ש"השיח הפוגעני כנגד נשים זוכה, לא אחת, לתגובות מבטלות ומשתיקות בסגנון 'הן מגזימות'. זו הסיבה שהיה חשוב לנו במחקר זה לתת מבט על ולהביא את המספרים שמאחורי האלימות המינית, המיזוגיניה, ההחפצה והביטול לו זוכות נשים. ההיקף הרב של שיח השנאה נגד נשים ברשת ללא ספק מזין את אווירת תרבות האונס, כשאת התוצאות אנו רואים בשטח, מחוץ לרשת".
היא מדגישה כי טבלת הנשים המוטרדות מוכיחות את "התלונה של נשים חזקות ודעתניות שהן זוכות לשיח פוגעני רק בשל היותן נשים. דו"ח השנאה מראה שלא מדובר בתלונות שווא. נשים בציבוריות הישראלית בכלל, ונשים דעתניות בפרט, זוכות להתייחסות מחפיצה ומבטלת, שלאו דווקא קשורה לעיסוקן".