כנראה שכבר לא תגיעו לירח עד גיל 21, אבל לילדים או אולי לנכדים שלכם יש סיכוי לא רע. SpaceIL היא הקבוצה הישראלית היחידה שמשתתפת בתחרות הבינלאומית Google Lunar X Prize:- מעין מרוץ מודרני לירח. התחרות המציעה פרס של 20 מיליון דולר לקבוצה הפרטית (לא ממשלתית) הראשונה שתצליח לבצע שלוש משימות: להנחית חללית על הירח בלי להתרסק – מה שנקרא: נחיתה רכה, להניע את החללית על פני הירח למרחק של 500 מטר ולהחזיר לכדור הארץ תמונות וידאו איכותיות כדי להוכיח את הצלחת המשימה. קלי קלות.
החללית שתשוגר לירח תהיה כמובן בלתי מאויישת, קטנה וחכמה. למעשה, מדובר בלוויין בגודל של מכונת כביסה. השיגור עצמו יתבצע מחו"ל, על גבי טיל שיוציא אותה מהאטמוספירה. בהמשך, החללית תתנתק מהמשגר ותמשיך לנווט את דרכה לירח באופן עצמאי.
"הכל החל בפוסט אקראי בפייסבוק שיריב העלה, בו שאל מי רוצה להקים איתו צוות ישראלי שיתחרה בתחרות של גוגל", מספר כפיר דמרי, ממייסדי הפרויקט ביחד עם יריב בש ויונתן ויטראוב. "שלושתנו מהנדסים, ומכירים אחד את השני דרך חברים משותפים. נפגשנו בפאב בחולון ומשם הכל התגלגל".
"כל זה קרה לפני כ-6 שנים", הוא מוסיף. "היינו בני פחות משלושים, כל אחד הגיע ממקום קצת אחר אבל מה שמאחד אותנו – רצון לבנות וליזום פרויקט עם חיבור משמעותי לישראל. התחרות היתה רק טריגר, מהר מאד הבנו שהחללית לא שלנו, אלא שייכת לכל ישראלי באשר הוא".
תוך כדי עבודה משותפת התברר לצוות שהתחרות היא החלק הקל, והחלה להתגבש משימה הרבה יותר משמעותית: ליצור "אפקט אפולו" ישראלי חדש שיעודד את הדור הבא בישראל ובעולם לבחור במקצועות מדע, הנדסה, טכנולוגיה ומתמטיקה. "הבנו שאנחנו רוצים יותר מאשר לנחות על הירח – אפילו שזה גם דבר עצום – רצינו לתת השראה לדור הבא של מהנדסים ומדענים בישראל, לדאוג שזו תהיה החללית הראשונה - לא האחרונה". מסביר דמרי.
מתי באמת תגיעו לירח?
"עובדים הכי מהר שיכולים, והדד ליין של התחרות הוא סוף 2016 ".
ואם תזכו, לאן ילך הכסף?
"אנחנו עמותה והמטרה שלנו קידום וחינוך מדעי, הכסף ילך למטרות האלה. המטרה היא ברורה: לדאוג שיהיו יותר מהנדסים ומדענים, ולתת לאלו שיש להם את הזיק מטרה לדורות הבאים".
ניסוי ישראלי על הירח
דברי דמרי, בקבוצת SpaceIL פועלים מעל שלושים איש, ועוד מאות מתנדבים שעושים למען החינוך והקידום של בני נוער וילדים בתחומי המדע. מלבדם, יש עוד שותפים רבים לפרויקט: סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע, בזק, מכון ויצמן, הטכניון, התעשייה האווירית וחברות רבות במשק הישראלי.
"אנחנו מפעילים מגוון של פעילויות חינוכיות, ביחד עם עשרות מתנדבים שנותנים הרצאות בבתי ספר. עד היום נחשפו ליוזמה שלנו למעלה ממאה אלף תלמידים ברחבי הארץ. היום, ביום המדע, אנחנו מקיימים פעילויות דרך הרשת, הרצאות בכל הארץ, בשיתוף חברת המתנסים. יש לנו רצון להגיע לכמה שיותר אנשים, צעירים ומבוגרים, כך שכל מי ששמע ויתלהב יוכל לקחת חלק אונליין ואופליין".
כאילו שהמשימה להנחית חללית בלתי מאויישת על הירח לא מורכבת מספיק, עמותת SpaceIL מתכוונת לשלב בה גם תרומה למדע: החללית הישראלית הראשונה תישא מכשיר מדידה בשם מגנטומטר ותאסוף באמצעותו נתונים אודות הסלעים הממוגנטים שעל הירח. על המשימה הזו עמל צוות בינלאומי בראשותו של פרופ' עודד אהרונסון, מנהל המרכז למדעים פלנטריים במכון ויצמן למדע.
"אנחנו רוצים למדוד בעזרת מגנומטר את המגנטיות על פני הירח כדי לקבל מידע איך נוצר הירח, ואיך נוצרו בו שדות מגנטים. אני מאמין שנוכל ללמוד מזה על ההיסטוריה של היקום ותהליכים שונים ואולי קצת יותר על ההיסטוריה שלנו, על כדור הארץ. מעבר לתוצאות הניסוי המדעי, נוכל להראות שאפשר להשתמש בטכנולוגיה ישראלית כדי להשיג הישגים בהרבה פחות זמן וכסף, זו תהיה פריצת דרך לדעת שבעתיד יהיה אפשר להשתמש באותם משאבים ולהגיע מקומות שרק חלמנו עליהם".
למה בחרתם לעסוק דווקא בחלל?
"חלל זה תחום עם הכי הרבה חדשנות. יש בחלל אתגרים ההנדסיים גדולים, כי התנאים שם קשים והסיטואציה הובילה להרבה פיתוחים שאנחנו לא חושבים עליהם, כמו ציפוי למשקפיים נגד שריטות, רפידות של סוליות שנועדו להגן על הרגליים ואפילו טכנולוגיה של בנית כבישים שפותחה לנחיתת מעבורת חלל. אם נרד קצת לארץ: יש בישראל יכולות מדהימות ואנחנו נחשבים לאחת המעצמות המדהימות בתחום, אבל רוב העשייה היתה בתחום הביטחוני צבאי. אנחנו סבורים שאפשר לקחת את אותן יכולות לתחום של חלל אזרחי, יש לנו פוטנציאל להוביל וזה יכול להיות מנוע צמיחה כלכלי עצום במדינת ישראל".
לכל אירועי יום המדע ברחבי הארץ הכנסו >>
לכל כתבות יום המדע הישראלי 2015>>
