לינוי אקלה – "I'm Calling You"

לא זה לא יאמן איך הבחורה הזאת שרה. דמעות מנצנצות בעיניים, צמרמורת בגב הידיים, רעד בלב. אלה התגובות הגופניות שגרם לי הביצוע הזה. בעיקר מרגשת העובדה שמדובר בבחורה ישראלית צעירה. איזה עומק, איזה יופי, איזו צלילות, איזה דיוק, איזה כיף. וואו, מהפנט. הביצוע הזה חייב להיכנס לאלבום סוף העונה, לא משנה מה יקרה עם לינוי אקלה בהמשך. מזמן לא שמעתי מתמודדת באיזושהי תוכנית שרה ככה, שולטת ככה, נותנת נאמבר מושלם, יפהפה. במקום הגרמניה השמנה שהתפשטה ב"קפה בגדד" קיבלנו את הרעמה המקסימה של לינוי, וקיבלנו ביצוע אלוהי.
ציון: 10

 

רן שפיר – "מפרץ שלמה"

לכאורה זו בחירה חכמה של רן שפיר לבצע קאבר לזוהר ארגוב, בשיר שגם משה פרץ התנסה בו בעבר. אבל בדיעבד הבחירה היתה שגויה, כי השיר הזה לא אפשר לשפיר להביא את מלוא יכולותיו כזמר מרגש. אולי זה שיר נוסטלגי ויפה, המילים שלו מעלות נשכחות, וגם רן שפיר ניסה לשיר קצת "כמו פעם". הוא שר טוב, ונכון, אבל זה לא עבד ברמת הרגש והמסר. התוצאה היתה ששפיר, זמר נהדר בדרך כלל, נדחק כאן לנאמבר שנשמע כמו הופעה של להקת פיקוד מזרח או ערב קריוקי של גולני, לא משהו שממש שייך לשלב הזה של תחרות כמו כוכב נולד.
ציון: 7.5

 

תום כהן – "העיר באפור"

תום כהן, במיוחד בביצוע הזה, היא כאילו זמרת מעידן אחר. שנות השמונים, ערוץ 1, שחור-לבן, ערב שירי נעמי שמר בהיכל התרבות, מנחה: אהוד מנור. מנהל מוזיקלי: דוד קריבושה. היא זמרת נהדרת, קול עדין ומתוק, והיא גם בחורה יפהפייה. הביצוע שהיא נתנה כאן הוא, לכשעצמו, מצויין, במיוחד כשהיא פתחה לקראת הסוף והעירה את חיים חפר וחיים גורי שתפסו נמנום בשורה הראשונה ליד הנשיא חיים הרצוג. אהבתי מאוד את הביצוע, לא בטוח שהוא מתאים לשלב הזה של התחרות מבחינת הרלוונטיות שלו לכאן ועכשיו.
ציון: 8.5

 

טל טרבלסי – "חתול מפלצת"

נחמד שמכסים שירים של פורטיסחרוף בכוכב נולד, אבל טל טרבלסי היא לא הזמרת המתאימה לכך. שירן אסף, עדי ארגלזי, סהר טוויטו – הרבה יותר מתאימים לו ממנה. טרבלסי היא זמרת טובה עם יכולות גבוהות וקסם אישי, אבל גם אם תנערו אותה חזק היא לא תהיה זמרת רוק, גם אם הבינלאומיות ירככו את הצליל המקורי של השיר הזה - קשה לה להתחבר אליו. לכן הביצוע של טרבלסי נשמע כאילו הוא לקוח מהצגת סיום כיתה יב', כשהזמרת של השכבה מנסה להראות לבנים שאוהבים רוק שהיא מגניבה לא פחות מהם. מה לעשות שהיא זמרת פופ מצוינת אבל לא רוקיסטית.
ציון: 7.5

 

אנה אקהרד – "החיים בורוד"

שוב, כמו לפני שבוע, אנה אקהרד שרה שיר צרפתי, שאנסון שהוא מעין ואלס, שוב היא מחייגת ומאורת, אלא שהפעם זה גם בשפת המקור. הביצוע הזה חמוד, מתוק, מרגש וגם יש בו סקס אפיל (בדרך כלל זמרות יפות ששרות ככה בצרפתית משדרות סקס, זה טריק ידוע). אקהרד היתה כאן נפלאה, והנאמבר כולו זרם מצויין, הדיף ניחוחות של בושם פרנסאווי יוקרתי, והיה גם קליל וגם איכותי. כיף נדיר.
ציון: 9.5

 

אור טרגן – "אחרי שנסעת"

אני חושב שזה הביצוע הכי טוב של אור טרגן מתחילת העונה. הוא הראה בו שהוא לא רק פנים יפות, הגשה נעימה וקול עדין שממיס בנות, אלא גם זמר אמיתי, עם עומק, עם התכוונות, עם יכולת להישמע רציני, כואב ומאוהב, על אמת, לא ברמת האמ.טי.וי. הרגשתי שטרגן הביא לנאמבר הזה איכויות שלא שמענו ממנו לפני כן, גם מבחינה ווקאלית וגם מבחינת ההגשה. הסך הכל היה חיבור בין הקסם והכוח הטרגנים המוכרים לבין רצון להיות הפעם קרוב מתמיד ומרגש, למרות שחסרה צביטה קטנה בלב. אולי בחירת השיר היתה בעוכריו ברך להדחה.
ציון: 8.5

 

אניטה גסין – "קח אותי"

לפני חודש וחצי כתבתי שאניטה גסין שייכת לדור של זמרות צעירות שגדלו על שרית חדד מצד אחד ועל אורית שחף מ"היהודים" מצד שני. את הצד החדדי של אניטה כבר הכרנו, עכשיו הגיע הצד השחפי, הטיטיי, היהודי. ואיזה צד עוצמתי. "קח אותי" הוא המנון מתבגרות מוביל ברוק המקומי מאז שיצא בשנת 95'. גסין היא דור שני של בנות שכתבו את המילים שלו על קיר החדר בבית ובטח שעל קיר הלב. אני מודה שזו הפעם הראשונה שבו אניטה באמת ריגשה אותי ובאמת נגעה בי. אני מעדיף אותה רוקיסטית על פני מתמזרחת. מעדיף אותה נותנת את הנשמה, אדירה, כובשת, מנצחת, צורחת, רוק גודס. היא מתחילה להזכיר את דיאנה גולבי, עד כדי כך.
ציון: 9.5

 

איטן גרינברג – "את חירותי"

איטן גרינברג הוא מגיש שירים נדיר. בעונה שעברה, בז'אנר אחר, לירון רמתי היה המגיש הטוב ביותר, העונה זה גרינברג, שלוקח שירים ומשחק בהם מתוך הפה כמו ילד בפלסטלינה. הוא לא רק מבין למה התכוון המשורר ב"את חירותי", הוא מזדהה עם השיר הזה לעומקו. הוא שר את השיר בגאון, והמארש שנתן לו מנצור בתופים היה בחירה מעולה של עמוס בן דוד. וכשהוא מגיע לבית האחרון, שבו הוא מוותר על החופש שלו למען כלא האהבה, איטן עובר לשירה שקטה, עד כדי לחישה, מסיים רציני, עצוב, עם תחושת אשמה כבדה. הילד מוכן ומזומן לערב שירי משוררים בקאמרי.
ציון: 9

 

שרון קידושין – "עכשיו התור לאהבה"

מיד אחרי איטן גרינברג שרון קידושין היא עוד מגישת שירים נהדרת בעונה הזאת. בשיר הזה, מעבר לתופינים הרגילים שיש בביצועים שלה, האמנתי לכל מילה שהיא הוציאה מהפה. השיר הזה הוציא את האמת הפנימית שלה החוצה דרך הקול, והיה מרתק להאזין לה. הקטע שבו היא שרה על לב שבור וסדקים נשמע קלאסי, כאילו זה הביצוע המקורי, כאילו עוזי חיטמן הגדול זכרונו לברכה שמע את שרון קידושין שרה בכוכב נולד, הרים טלפון ואמר לה: "יקירתי, כתבתי שיר במיוחד בשבילך". אני מאחל לקידושין שהתור שלה לאהבה הגיע.
ציון: 9.

 

הדר עמרם – "יד ענוגה"

וואו אלוהים איזה ביצוע. איזו א-קפלה. איזה קול אדיר ונקי יצא מהדבר הקטן והמוכשר הזה שנקרא הדר עמרם. סוף סוף הילדה-אישה הזו מצאה שיר שמתאים לה - גם קלאסי, גם רלוונטי, ושהיא יכולה להביא בו לידי ביטוי את היכולת הווקאלית הגדולה שלה. גם את השיר הזה מירי מסיקה ביצעה בעבר, אבל הביצוע של עמרם לא נופל מאף ביצוע קודם (אולי מזה של דוד ד'אור, אבל הוא ליגה בינלאומית). לא מפריע לי שעמרם פתחה ופתחה והוציאה כאן את כל הגרון - היא היתה צריכה לעשות את זה פעם אחת בעונה, וטוב שזה קרה עכשיו.
ציון: 10

>> הצביעו למצעד של השבוע הבא - אתם קובעים מה יהיו הלהיטים של המדינה