גארי מור 1952-2011

גיטריסט הבלוז-רוק האגדי גארי מור הלך הבוקר לעולמו בבית מלון בספרד, כך מדווחים ערוצי החדשות בבריטניה, שמצטטים את אדם פארסונס, מנהל להקת "Thin Lizzy", בה התפרסם מור.

גארי מור, שמוצאו מבלפסט, אירלנד, נחשב לאחד הגיטריסטים הגדולים בעולם בשילוב בין רוק לבלוז וזכה לפרסום עולמי על הקטעים הקלאסיים "Still Got The Blues" ו"מדרכות פריז". בסך הכל הוציא כ-20 אלבומים.

"הוא היה בריא, ממש לא חי חיים של כוכב רוק קלישאתי", אמר עליו הגיטריסט אריק בל, חברו, אותו החליף בהרכב של Thin Lizzy. "אני בשוק ממותו", הוסיף.

מ"סקיד רואו" האירית ועד Thin Lizzy

גארי מור החל לנגן על גיטרה כשהיה בן 11. בגיל 16 כבר הקים את להקת הרוק הראשונה שלו, Skid Row (לא ההרכב האמריקאי בעל אותו שם שהנהיג סבסטיאן באך). סקיד רו בנו לעצמם מוניטין באירלנד, הרבה בזכות הנגינה הוירטואוזית של מור, אבל הם לא עברו את גבולות המדינה, ולאחר שני אלבומים כושלים, התפרקה הלהקה.

ב-73' הוציא מור אלבום סולו תחת השם ה-Gary Moore Band. האלבום נבנה על רוק אגרסיווי לא פחות מעל בלוז, ובכך הגדיר את התחום בו אלבומי הסולו הבאים של מור יפעלו. בשנת 75' הצטרף להרכב הפיוז'ן-רוק Colloseum 2. ההרכב הוציא שלושה אלבומים כושלים והתפרק.

בשנת 79' מור הצטרף אל פיל לינוט, חברו ללהקת סקיד רו, בלהקתו החדשה Thin Lizzy, שהיתה כבר להקה מצליחה ומבוססת. מור הקליט אתם את האלבום Black Rose הקלאסי אך עזב באמצע סיבוב ההופעות כדי להקליט אלבום סולו בשם G-Force. באותה שנה יצא גם הסינגל "מדרכות פריז" ("Parisienne Walkways”) שהגיע לעשרת הגדולים בבריטניה.

בשנת 84' מור הוציא את האלבום Victims of the Future, שזכה לביקורות טובות ולמכירות מצוינות בזכות הלהיט "Empty Rooms". בשנת 85' חזר מור, שהיה שב לעיתים להופעות אורח בת'ין ליזי, לשתף פעולה עם לינוט בדואט "Out In The Fields” שהגיע למקום החמישי במצעד הבריטי. ההצלחה של מור נמשכה עם Wild Frontier מ-87'. האלבום, ששולבו בו השפעות קלטיות, כלל את הלהיט "Over the Hills and Far Away" שרץ במצעדים במהלך אותה שנה.After the War מ-89' סימן את סוף עידן המטאל של גרי מור.

חזרה לשורשי הבלוז

"Still Got The Blues", שיצא בשנת 1990, הציג את הצד השני של מור. האלבום שילב קטעי בלוז מוכרים עם קטעים מקוריים של מור, גם הם על טהרת הבלוז. מבחינת מור, סטיל גוט דה בלוז היווה חזרה לשורשים, הפעם בליווי גדולי בלוז כבי.בי קינג, אלברט קולינס ואפילו ג'ורג' האריסון. המכירות, שהיוו שיא בקריירה של מור, ושיתוף הפעולה עם אמנים שמקומם בפנתאון כבר מובטח, העלו את מור לדרגת כוכב.

ב-94' ניגן והקליט מור עם ג'ק ברוס וג'ינג'ר בייקר, לשעבר חברי Cream בראשות אריק קלפטון. שנה מאוחר יותר הוציא מור את Blues for Greeny. האלבום היווה אלבום מחווה לאלילו וידידו פיטר גרין, ממייסדי Fleetwood Mac, והוא כלל ביצועים לשירים של גרין, שנוגנו על הגיטרה שהעניק לו גרין. Dark days in Paradise מ-97' סטה ממסלול הבלוז לטובת נטיות יותר פופיות ובשנת 99' מור הוציא את A Different Beat. בשנות האלפיים המשיך להופיע ולהקליט.

>> חברי "הדלתות" יופיעו בישראל ביולי 2011