האלבום החדש של רוני דלומי הולך ומסתמן כהפתעה הנעימה של התקופה הזו, עם שיר שלישי טוב מתוך שלושה סינגלים. אם ב"תחזיקו" היא שרה טקסט של עצמה על המצב העדין בו נמצאה אחרי הזכייה ב"כוכב נולד", אחריו הגיע "פניי לרוח", שיר שדיבר על אומץ להיחשף מול קהל, אותו כתבה וגם הלחינה, וכעת מגיע "סתם שני אנשים".
את השיר החדש כתב נעם חורב, הלחינה דנה ברגר והעיבדו והפיקו איתמר מאירי ואיתן רז. דלומי שרה בו על פרידה מבן זוג, נושא שעדיין לא נגעה בו ברצינות, אבל ככל הנראה היא מכירה אותו גם מחייה האישיים. הביצוע של דלומי כאן הוא כנראה הטוב ביותר ששמענו ממנה עד כה בקריירה, ברמת האולפן (רק "שלחי אותו" משתווה אליו). מדהים לשמוע כמה היא התבגרה כזמרת לעומת האלבום הראשון. כדאי לשים לב, למשל, אופן שבו היא הוגה את המילים "קורעת לי את הבטן", עם הרבה עומק, בקול שלפתע יורד נמוך. תענוג.
מי שיחפש ביטוי ויזואלי למה שמתחולל בשיר ימצא אותו בתמונה המצורפת, בה דלומי חושפת כתף ומנגד שיערה סוער מתמיד סביב פניה. בראיון ל-mako אמרה רוני דלומי: "באלבום השני התמקדתי בלהביא בו את האמת שלי ומה שאני מרגישה, לתפוס רגעים קטנים מהחיים שלי ולעשות להם 'Save'... בשנה האחרונה גיליתי שאני יכולה ליצור, לכתוב, להלחין. היצירה התחילה לבעור בי. אני מעורבת באלבום הזה בכל פרט. במה שאתה רוצה - אני שם. באלבום הראשון התנסיתי והיה לי כיף. עכשיו חפרתי יותר לעומק וחיפשתי להביא משהו יותר אישי וחשוף".
"סתם שני אנשים"
"אני רואה אתך יושב בלי להדק את החגורה, אולי אם נתרסק לא תישאר לך ברירה, יהיה לך תירוץ כזה נעים ונוח, לרוקן את הארון בלי להביט בי ולברוח
אני אתן לך דחיפה אם זה מה שאתה רוצה, יותר מדי זמן אתה עומד על הקצה, אני מוכנה לסגור אותנו כדי שתיפתח, אני אוהבת אותך ככה, עד כדי כך
פזמון: וכבר כמה חודשים אתה קשה אלי כמו אבן, ההתחלה של הסוף קורעת לי את הבטן, וחודש מהיום כבר נהיה כמו חדשים, אני כאן אתה שם, סתם שני אנשים
תכף תדקלם לי מילים יפות בשקל, השגרה וההרגל צמודים לך לרגל, אוי כבר תתעורר ותנער ותנער, אולי רק ככה תירגע, אולי רק ככה תשתחרר
פזמון: וכבר כמה חודשים אתה קשה אלי כמו אבן...
והחדר התרוקן מכל מה שחשוב, תראה מה כבר נשאר ספק מיטה ספק כלוב, וכתב היד שלי על פתק שהשארתי שם מונח, אני אוהבת אותך ככה עד כדי כך
פזמון: וכבר כמה חודשים אתה קשה אלי כמו אבן...