לא כל כך יפה ולא בת 16
יהלי סובול ורע מוכיח- "היא לא יפה"
מצטיין השבוע של המדור הוא ללא כל ספק הרצועה השישית והמקסימה ב"אלדוראדו", אלבומם המשותף של יהלי סובול ורע מוכיח שיצא השנה. מעבר לקצב המצוין שיש לשיר הזה ולאווירת הסבנטיז שמרחפת עליו מדובר בשיר פשוט, מהנה וכזה שאפשר לשמוע שוב ושוב ולא לרצות שהוא ייגמר. השירה של סובול לוקחת צעד אחד אחורה, נותנת מקום לגיטרה ומשאירה אותך פעור פה לנוכח הנגינה המשובחת. חבל שלא כל השירים ב"אלדוראדו" מגיעים לרמה של השיר הזה. "היא תישאר, או שהיא תיסע, בלי לומר מילה. אני רוצה לא יודע איך להיות קרוב, היא לא רעה היא לא אכזרית, אבל יש לה צחוק שמקרב", שר סובול בעדינות ובהרמוניה מושלמת עם הצלילים. אז היא לא יפה. אז מה? עם שיר כל כך יפה מצידי שתישאר מכוערת לנצח.

נפרדנו כך
עפר בשן - "נפרד"
נראה שעפר בשן שומר דברים רבים בבטן שחייבים להשתחרר ולצאת החוצה. אהבה שלא עשתה לו חיים קלים במיוחד ערערה אותו לגמרי והוא מנסה לעשות חשבון נפש ולשאול את עצמו איפה צדק ואיפה טעה. הלחן הנוגה בליווי הפסנתר מוכיח שמדובר בבחור רגיש, פגיע ובעל יכולת הלחנה. אבל מה שפוגם בכל העסק הוא המילים שחלקן קלישאות שכמו נלקחו מתוך יומן של טינאייג'ר: "מחר נרעד מן הקור של אתמול / יושב בחדר וחושב אם לקום / אם לומר לעצמי זה יום אחרון / אני דפוק ואני קצת עקום / אז נפרד ויוצא בריצה בלי חולצה". בהמשך הלחן מתעצם ומשהו ברצון לרגש ולספר סיפור פשוט מתפספס לגמרי. הניסיון לאחוז בקרנות המסיקה ולהישמע גדול מהחיים, בומבסטי, וליצור סוג של דרמה לא מייצרת שום סקרנות. קצת יותר מינימליזם עוד לא הרג אף אחד. להפך, זה היה משכנע הרבה יותר.

קח אותי קח אותי קח
איילה אינגדשט - "הנה אקח"
ביצועים לשיריה של המשוררת רחל כבר הפכו לחלק אינטגראלי בנוף המוסיקה המקומי. אריק איינשטיין, נורית גלרון, אחינועם ניני ועוד רבים אחרים ביצעו משיריה. אוריאל הרמן (פסנתרן קלאסי) ואהוד אטון (קונטרבסיסט), תלמידי האקדמיה למוסיקה בירושלים אספו את שירי רחל לכדי פרויקט מיוחד והלחינו אותם מחדש בהפקתו המוסיקלית של עדי רנרט. האלבום מכיל 13 שירים והסינגל הראשון שיוצא ממנו הוא "הנה אקח" בביצוע איילה אינגדשט. אלבום הבכורה של אינגדשט יצא לפני כשנה ומצד אחד היו בו שירים יפים ומאופקים יותר ומצד שני שירים בהם היא קצת העלתה טונים. השיר החדש מתוך הפרויקט שייך לסוג הראשון. אינגדשט עושה כבוד למילים, בית של שש שורות שמכיל בתוכו המון יופי זוכה ללחן עדין עם נגנים טובים, ביניהם רע מוכיח, יהודה עדר בקולות, פיטר רוט, עדי רנרט ועוד. הקול של אינגדשט עדין, ויחד עם זאת משדר עוצמה גם בלי לצעוק. שיר נהדר שעושה חשק לשמוע עוד מהפרויקט הזה.

אמריקן איידול
פרויקט דרום אמריקה- "דרום אמריקה"
פרויקט נוסף הרבה פחות צנוע והרבה יותר גרנדיוזי שייך לדני רייכנטל, מוסיקאי יוצר, בעליו של אולפן מוסיקה ועריכה, שכותב ומלחין שירים ויצירות לסרטים ופרסומות טלוויזיה. השיר שלפניכם הוחדר תחילה בצורה מחתרתית דרך האינטרנט. בבלוגים תמצאו סיפור על בחורה שמנסה להתנקם בחבר הסלב שלה כשקלטת סקס לוהטת מעורבת בכל העסק. היא מודיעה על נסיעתה לדרום אמריקה ומכאן שם השיר. כל ההקדמה הזו מכינה למסע, אבל האם כל "סיפור הכיסוי" הזה נחוץ? לא בהכרח, אלא אם כן הקול שלך כזמר מאוד מוגבל והניסיון לדחוף את השיר בגימיקים שונים (שלגיטימיים בעולם של היום) חשוב לא פחות ואף יותר מהשיר עצמו. יש כאן דמיון ל"מטרופולין" ואפילו לעברי לידר, עם אותה אווירת כאוס ותחושה של עיר מסויטת עם קצב דאנס. בליל של מילים שכנראה יוצאות מהבחורה השיכורה שעושה לו נעים בגב וטסה לדרום אמריקה מערבב כיבוש יהודי, רמת אביב ג', ישבן, ערוץ 10, סיגריות זולות, מלחמה בצפון, פפראצי ועוד. הפזמון הוא החלק המוצלח בשיר הזה וכל השאר כולל הקליפ המאוד מושקע (והקלישאתי יש לציין) נשמע סטרילי ומאוד מודע לעצמו, כמו סוג של פרסומת מוצלחת כרקע, אבל פחות משכנעת כשיר.

חוכמת רחוב
קולולוש- "People of the street"
נגינת כלייזמר פותחת את הסינגל החדש של ההרכב "קולולוש", שמשתייך למשפחת הגרוב הישראלית ומשלב ראפ, Fאנק וג'אז. לפחות בהתחלה אין שום רמז לבאות, אבל מיד אחר כך הראפר האמריקאי וסולן ההרכב רבל סאן משתלט על העניינים והופך את השיר ליצור כלאיים שנע בין היפ הופ ומשהו שלקוח הישר מאגף הקוסטוריצה. יש בשיר הרבה גרוב וחדוות יצירה של ששת חברי ההרכב, אבל צריך לאהוב את השילוב בין האולד-סקול היפ הופ והסקסופון - שילוב שלפעמים יכול קצת לייגע, אם זה לא הקאפ אוף ראפ שלכם. החברים מופיעים בארץ ואלבומם החדש "Elements Of Sound" יוצא אוטוטו כך שלחובבי הטרנד הצועני ולמי שמתחבר להיפ הופ "אלטרנטיבי" מלא קריצות יש למה לצפות.