האב, הבן, אבל איפה רוח הקודש

אני אתחיל במשפט שכנראה יפסול את דעותיי הבאות בעיני כמה אנשים, אבל כיוון שהוא נכון מבחינתי הוא חייב להיאמר. אני כנראה בת האנוש היחידה בעולם (או לחילופין, במעגל המכרים שלי) שמעולם לא שמעה אלבום של לאונרד כהן. אני מכירה שלושה שירים שלו, אם להיות מדויקת. כולל "הללויה". אז מראש הרגשתי קצת לא נעים מג'וניור.

כדי לפצות על חוסר בקיאותי החלטתי להביא איתי מעריצה נלהבת של האבא - אמא. היפית לשעבר. טוב אולי פשוט היפית. לבשנו ממיטב בגדינו ויצאנו לקור כדי לוודא שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ. אכן, מבחינת גנים זה באמת די קרוב. בשנייה שהוא התחיל לדבר נשמע אותו קול בס מוכר ומלטף. נוקשה ועדין בו זמנית. הייתי משלמת לו כדי שירדים אותי כל לילה עם סיפור. אך לצערי לא היה שם הרבה מעבר.

"כל מה שיצא החוצה זה בערך מיתר"

שיר ראשון. על הבמה שלושה נגנים, ארבע גיטרות, צ׳לו, מחשב, שני סמפלרים מסוג כזה או אחר- וכל מה שיצא החוצה זה בערך מיתר. שלושה אנשים שלגמרי בעניין של משהו שאני בקושי הצלחתי לשמוע. חשבתי שבשיר השני או השלישי זה ייפתח, אפילו שכנעתי את אמא להתפנק על איזה שליש והזמנתי לי קולה, כדי באמת לתת הזדמנות.

לצערי חוץ מהרמוניות יפות אך שקטות מדי, זה פשוט לא קרה. שתינו התבאסנו אבל כיאה לנשים השופטניות וחסרות הרגישות שאנחנו, צחקנו על הסיטואציה בקול רם מדי ובחוסר מוחלט של טקט. מכירים את הספר "אמא עושה בושות"? היא הייתה מאד קרובה ללגרור אותי לסלואו. ואני זורמת.

"ההופעה נשארה סטאטית כמו הקהל המנומנם"

חוץ מאתנו, ההופעה נשארה סטאטית כמו הקהל המנומנם שבא להקשיב ואחרי שיר רביעי מצאו עצמם מתחננים שיעירו אותם. בין השירים הוא הציע דרינקים וסיגריות לכל מי שיבוא לבלות אתו, וכל פעם אחרי זה התחיל איזה שיר מהסאונדטרק של דוסון קריק, שלגמרי ביטל את האפיל.

הוא גם טרח לציין בראיון מקדים שהוא בא כדי להתהולל, יענו, אל תצפו להופעה טובה, אבל אני מקווה לראות את כולכם ב"טקסי דרמי" אחרי זה. תכלס אני מכירה כמה צ'יקות שהיו זורמות. לא אני. העיקר שהבנאדם זז, מדבר ומתנהג כאילו הוא מינימום אקסל רוז (ממוסמר לרצפה והגיטרה לו לעוגן).

מה שכמעט תמיד אפשר לזקוף לזכות הבארבי זה הסאונד המעולה שהיה וחיפה קצת על חוסר הנתינה בראש. מה שכמעט תמיד אפשר לזקוף לזכותי זה החוש לדעת מתי ללכת הביתה. שלב הבא; אני ואמא בסלואו בסלון. לצלילי לאונרד. לפעמים לא משנה כמה חתיך אתה, אבא שלך יותר מעניין.

*אדם כהן בהופעה במועדון בארבי בתל אביב, 13 בדצמבר 2011

>> קנייה ווסט, כריס בראון או ברונו מארס - מי יהיה זמר השנה שלכם?