אנחנו דור מצוין

כשדור דניאל עולה לבמה של הרידינג 3 למופע ההשקה של אלבומו השני "עשרה חודשים", הוא נראה כמו ספורטאי מקצועני שעולה למשחק חייו. דניאל אומנם אוהד את הפועל תל אביב בכדורגל (ואף הקדיש בהמשך את השיר "בין החלומות" לקשר הקבוצה גילי ורמוט שעוזב לגרמניה), אבל הגובה שלו, כמטר ותשעים, מזכיר דווקא כדורסלנים ותנועות הגוף שלו דומות יותר לאלה של מתאגרף שעולה לזירה, כתפיים, רחבות, זז מצד לצד, שולח אגרופים קדימה, מזיז את האגן והגב ימינה ושמאלה, מקפץ למעלה ולמטה, וכמו מוחמד עלי בשעתו – מרחף מעל המעריצות כפרפר ועוקץ אותן כמו דבורה.

בא לכסח למעריצות את הלב, אבל בנעימות

הגוף של דניאל, שהיה יכול לסדר לו חברות באיזו משפחת היפ הופ, עומד בניגוד לקול שיוצא לו מהפה. לדניאל יש כמה פאזות של שירה - מקול גבוה, רך ילדותי ומתפנק, איתו הוא שר את מרבית הבלדות, דרך קול מעט יבבני של זמר פופ נוסח עברי לידר בשירי המיד-טמפו ועד לחצי צרידות-רוקיסטית שמשמשת אותו בשירים הקצביים. דניאל בא לכסח למעריצות את הלב, אבל בנעימות, כאילו עליו נכתב השיר "Killing Me Softly With His Song".

והמעריצות חולות עליו. מדהים עד כמה. כעדר ממושמע הן רצות לכיוון הבמה לפי הזמנה ממנו בשיר הרביעי - הלהיט "קורא לך", שכנראה יהיה כאן שיר השנה ברדיו, ומתפזרות מיד בסוף הנאמבר, כשדניאל מגרש אותן חזרה לכיסאות. הן שרות את כל המילים של כל השירים, גם אלה הפחות מוכרים, מציעות לו הצעות מגונות ואם רק היו יכולות היו מעלימות את החברה שלו רונה ("היא הלבישה אותי היום") וקופצות עליו באיזו פינה חשוכה סמוך לשפך הירקון שזורם ונשפך לים.

האביב גפן של דור הפייסבוק

מוזיקלית, בדור שלו, וכשערן מיטלמן לצדו, דור דניאל הוא האביב גפן של דור הפייסבוק - אותם שירי פופ-פסנתר על אהבת נעורים, התבגרות ואכזבות, מינוס הפוליטיקה והדיכאונות הקשים באמת. דניאל בא לעשות נעים, לא לשבור גיטרות. בעידן שבו שולטים הכוכבים הים תיכוניים (משה פרץ ודודו אהרון, אגב, לא כל כך רחוקים ממנו מלודית) ואחרי שרן דנקר חתך לניו יורק, דניאל הוא מהבודדים שנושאים את דגל הפופ ה"אשכנזי". מבחינת דמותו ככוכב הוא נכנס לחלל שהותיר אחריו עברי לידר שקצת נעלם. אותו חלל אליו טל שגב לא הצליח בינתיים להתברג. אותו חלל שבקרוב יחזור אליו בגדול הראל סקעת.

לדור דניאל יש כישרון מלודי מצוין. גם כשהוא לוקח לחנים בהשאלה מלהקות בנים או גיבורי פסנתר הלחנים שלו עדיין עושים היטב את העבודה. כריזמה גם לא חסרה לו, גם לא יכולת להתחבר לקהל ולתת שואו. על הבמה הוא אנרגטי מאוד, רוקד, משתולל, פורש את מוטת הידיים העצומה שלו, מלטף ידי מעריצות, מסמן להן לשיר איתו, חוגג את המוזיקה שלו, מתרגש ממנה, כמעט בוכה בשירים העצובים, צוהל מאושר בשמחים, ומגיע עד הבר בהדרן. הוא גם סטנדאפיסט, זורק בדיחות, מגלגל פאנצ'ים, מצחיקן באופיו.

בחירה גורלית במיטלמן

את המופע פותח דור דניאל עם "אלף שאלות", שיר התבגרות קלאסי, הקול שלו מלא בהתרגשות של תחילת הופעה, הגוף שלו אפילו רועד קצת, הקול שלו גבוה, רחוק מלהיות מושלם. ב"מסתובבת בלילות" הוא אוסף אנרגיה עם נאמבר עוצמתי, שיר רוק-פופ שמשלב רוח של להקת בנים עם צליל רוק מאוד "ישראלי". הבחירה של דניאל בערן מיטלמן כפסנתרן וקלידן וברפי קריספין כמנהל מוזיקלי מגבילות את דניאל לצליל מאוד "ישראלי", מאוד "כוכב נולדי", עם התופים של תומר צדקיהו והבס של מיכאל פרוסט, שדי מכסים על הגיטרה החשמלית.

כשיר שלישי דניאל נותן את "רציתי (שאמא תחבק)", בלדת פסנתר על התבגרות, שממיסה את המעריצות. "קורא לך", הלהיט הגדול, היה צריך להיות שיר הנושא של סדרת הנעורים הכי מצליחה השנה בארץ, לו היתה כזו. דניאל ממשיך לשזור בין שירים מצמד האלבומים, ואחרי חיקוי מוצלח של אבי סינגולדה הוא מזמין אותו להצטרף אליו בגיטרה אקוסטית ל"מטוסים גדולים" ו"הכל רחוק הכל איתך". "בתור ילד קיבלתי מתנה להקליט שיר וביקשתי את סינגולדה", דניאל מספר, "מאז אנחנו בקשר".

עידן יניב עולה לבמה בספונטניות

את האורח הבא, עידן יניב, דניאל מזמין לבמה בספונטניות, לביצוע מצוין של הלהיט "את יפה", אותו יצר עבורו. החיבור ביניהם מחשמל ומוציא מהמעריצות צרחות בדציבלים מסוכנים, בנאמבר שהוא אחד משיאי הערב. ב"לחבק אותך", עוד בלדת אהבה-פרידה דניאל מביא את עצמו עד כדי בכי יבבני, וזה לכשעצמו מרגש. השיר הבא "מחר יהיה בסדר", נשמע כמו הכלאה בין השיר הקודם לבין הלהיט "מקום לצדך". השירה שלו כאן נשמעת קצת הזויה, כאילו הלבישו לו על המיקרופון אפקט סאונד מוזר.

עידן עמדי מצטרף לדניאל לדואט הרומנטי "כולי שלך". הוא לוקח את הפופ הדניאלי, שניתן לזיהוי בעיניים עצומות, למקום קצת יותר שורשי. החיבור ביניהם נחמד ובסוף השיר דניאל מספר איך בחן את עמדי באודישנים לכוכב נולד. ב"כאב של לוחמים" של עמדי הקהל שר במקום דניאל את הבית הראשון, עמדי שר קצת ודניאל מתענג על הפזמון, כולל הדם על המדים.

אוכל את הבמה, מייצר אנרגיות

ב"משהו ממני", הלהיט שיצר להראל סקעת, סוף סוף שומעים איזה סולו גיטרה שפותח את השיר והמעריצות משתוללות. אחריו מגיע להיט נוסף בשרשרת: "בין החלומות" מהאלבום הראשון, עם צליל רוקיסטי יותר ודניאל נותן הופעה, אוכל את הבמה. אחריו הוא מספר על ירידת המתח שהיתה לו אחרי האלבום הראשון ומקביל את עצמו לאביהו שבת. ומאביהו לאביו, לו הוא מקדיש את "עשרה חודשים", שיר הנושא של האלבום השני, שמספר בארס-פואטיות את סיפור יצירתו, כולל חיפושי הדרך, ואיך האב היה אומר שהכל יהיה בסדר.

רגע לפני ההדרנים מגיע הלהיט הגדול "מקום לצדך", שמתחיל עם לופ אלקטרוני ופסנתר חזק. דניאל מזמין לבמה את מעט המעריצות שעוד לא מתגודדות למרגלותיה. ההרכב מצטרף והקהל שר בקולי קולות. ההדרן הראשון, "בואי אליי", מתחיל כעוד שיר אהבה קיטשי, שכה אופייני לדניאל, ובשנייה אחת הוא הופך לרוק קיטשי לא פחות, כשכל הלהקה מצטרפת ומעיפה את דניאל לאזורי הרובי וויליאמס.

הביצוע ל"קורא לך", בפעם השנייה הערב, שיותר מהכל מזכיר נאמברים סוחפים של שלמה ארצי, רק מחזק את התחושה שזה עומד להיות "שיר השנה". דניאל מסיים את ההופעה על הבר המרוחק במרכז האולם, ידיו פרושות וחיוך של ניצחון על פניו. רגע לפני שהוא יורד מהבמה הוא שולח במעריצות מבט של גבר שהרגע סיים לקיים יחסים עם אישה, מבט של "עשיתי את זה!".

דור דניאל הוא הוכחה שגם בעולם מוזיקלי שנע לכל הכיוונים בקצב מטורף עדיין יש מקום נרחב לכישרונות מלודיים שיודעים ליצור להיטים, ולכך ששירים יפים, גם אם הם קצת קיטשיים, הם עדיין אבן הבניין החשובה ביותר בקריירה של כוכב פופ.

>> שיר ביטון בראיון על ההריון, יום ההולדת והצלחת "שמש מזדקנת"