ווליום ערד מציג: Made in Israel

הערב יורד על העיר ערד וההופעה הגדולה באצטדיון בערב השני מתחילה. המופע "Made in Israel" אמור להציג לקהל את הלהקות והאמנים ששרים באנגלית הטובים ביותר בישראל כיום: איזבו, אורן לביא, תמר אייזנמן, אסף אבידן והמוג'וז, הבלקן ביט בוקס, התפוחים והבנות נחמה.

אורן לביא ("Her Morning Elegance") עולה ראשון לשני שירים על הפסנתר. אחר כך מצטרף אליו רן שם טוב מלהקת איזבו, ששר איתו את cook me"", אחד השירים הגדולים של הלהקה. מרבית הקהל עדיין מחוץ לאצטדיון, עובר את הבדיקות הביטחוניות. שאר חברי איזבו מצטרפים לשם טוב ומבצעים את הלהיטים "Morning Hero" ו-"Slow Disco", כל אחד מהם מייצג את אחד משני האלבומים של הלהקה.

אברהם טל נותן לזמן לעשות את שלו

האורח השני קופץ לבמה, אחד שפעם היה שוטה והפך לנביא. אברהם טל מקפיץ את הקהל עם "הזמן עושה את שלו", ואחר כך מבצע עם איזבו את "הוא", הלהיט שנוצר מהחיבור ביניהם לבין "שוטי הנבואה" בה היה חבר טל, בתוכנית "מפגשיר" של ערוץ 24.

אחרי איזבו עולה תמר אייזנמן, שהוציאה לא מזמן את אלבומה השני "Gymnasium". היא פותחת עם "high now" ואחר כך עוברת ללהיט "Sun", שבו הקהל כבר יודע בדיוק מתי הוא צריך למחוא כפיים לפי הקצב. מחיאות כפיים שמוכתבות לפי הקצב של התופים מקדימות את "Da' bitch". הסינגל השלישי מהחדש של אייזנמן "let's stay", משתלב לקטע fאנקי אינסטרומנטלי "date's & time" שמרענן את האוזניים. אחריו שרה אייזנמן את להיטה הגדול ביותר "Hit me".

"קבלו את דני סנדרסון", היא מודיעה, והקהל מריע. סנדרסון מלווה אותה בגיטרה ב"Give me". אחר כך אייזנמן שרה בעברית את "בדיעבד", שכתב סנדרסון לאריאל זילבר לאלבום "תולדות המים". סנדרסון מצטרף אליה בפזמון.

תמר אייזנמן ודני סנדרסון בקרב גיטרות

אחריו הם שרים יחד את "יו יה", אחד הלהיטים הקלאסיים של "כוורת", שיר שנכתב כשההורים של הצעירים בקהל היו ילדים או טרם נולדו. באמצע השיר מתפתח לו, כרגיל, קרב גיטרות בין סנדרסון לאייזנמן, שיודעים לייצר יחד רוקנ'רול מעולה ומבדר.

אחריהם עולים אסף אבידן והמוג'וז, ההרכב הכי מצליח מבין כל אלה שניגנו אמש על הבמה. הם פותחים ב"Got it right", מתוך האלבום החדש Poor boy/ Lucky man"". הנאמבר הבא הוא הלהיט "Hang woman" מהאלבום הראשון, שמכין את הקרקע ל"Her lies" האהוב, שיר שמעלה את רף המורל של הקהל

השירים הבאים, הפחות מוכרים, "Wasting My Time" ו-"Losing Hand", הם מעין סוכרייה עבור הקהל הנאמן של אבידן והמוג'וז, שהגיע למופע הזה במיוחד בשבילם. אבל את השיר הבא כולם מכירים - "Weak", שהפך ללהיט פלייליסט, מבוצע לאט יחסית, אבל מספק את הסחורה.

אסף אבידן ממשיך את מסורת אביב גפן מאתמול ושובר גיטרה

"אתם יודעים", אומר אבידן לקהל, "היינו אמורים לארח הערב את שלומי שבן, אבל כמו שאתם רואים לא הוא ולא הקלידים כאן, וזה לא כי הוא לא אוהב אתכם, ואני מקווה שזה לא בגלל שהוא לא אוהב אותנו, אלא בגלל שהוא חולה, אבל אל תדאגו הוא יפצה אתכם, הוא יעשה מופע חינם לכולכם", אמר וקרץ.

השיר הבא הוא "Devil & me", שמתחיל קצת לשעמם את הקהל, שנמאס לו מהקצב האיטי של השירים האחרונים, אבל אבידן לא מוותר, מתחיל להגביר את הקצב שעולה ועולה ומוביל בסופו של דבר לשבירת גיטרה - טקס שממשיך את מסורת ליל אמש, מהמופע של אביב גפן. השיר האחרון במופע של אסף אבידן והמוג'וס הוא "Saturday blues" שחותם מופע נהדר לחלק מהקהל וקצת פחות נהדר לחלק אחר.

הבלקן ביט בוקס מרקידים את האיצטדיון

על הבמה עולים עכשיו הבלקן ביט בוקס, להקה שמשלבת עברית, אנגלית, ספרדית וערבית, את המזרח התיכון מוזיקה בלקנית והשפעות fאנקיות, שחורות ולטיניות, בקיצור – סלט אדיר של סגנונות מוזיקליים. הם מתחילים עם הלהיט "Digital monkey", והקהל, שחיכה בסבלנות קם על רגליו, רוקד, משתולל ושר למשמע המוזיקה המחשמלת של הבלקנים.

בהמשך זורמים השירים של הביט בבוקס למיקס אחד גדול. "Sunday Arak" נגמר ואחריו מתחיל "Move it", שקורא לקהל להזיז את עצמו. אחר כך מגיע השיר בערבית "shushan". הסדר וההיגיון נבלעים במופע הכובש הזה, שלא ברור בו מתי שיר מתחיל ומתי הוא נגמר. אחרי קטע אינסטרומנטלי מגיע "Hermetico" שוב מסחרר את הכל.

סולן הלהקה, תומר יוסף, שמשמש גם כמתופף מעת לעת, מכתיב את הקצב וסדר השירים וגורם לקהל להיסחף לתוך האנרגיות ולהישאר כל הזמן על הרגליים. הוא צועק והקהל שואג אחריו, שאגות שצריכות להגיע לדבריו לעזה, לתל אביב ולרמאללה. מה שמוביל לשיר "רמאללה-תל אביב", שמוקדש ל"דור חדש, שרוצה שלום ונמאס לו מאנשים שמחרחרים מלחמה". השיר איתו הבלקן ביט בוקס את חלקם הוא הלהיט הגדול "אני רוצה לזוז", שיוסף הקליט עם "בום פם", שיר שהוא מעין שיר הנושא של כל הערב הזה, ואולי של הפסטיבל כולו.

הקהל חלוק בדעתו על התפוחים

את הטירוף על הבמה ממשיכה להקת "התפוחים" שכוללת תשעה נגנים: שני פטיפוניסטים, סאונדמן, מתופף, נגן קונטרבס ורביעיית כלי נשיפה מרשימה. הם מתחילים עם "kidney stone", שמצליח להזיז את הקהל ממקומו, וממשיכים להזרים קטעים מלאים בגרוב, fאנק והקצב שעולה מרגע לרגע. בזה אחר זה מנוגנים להם במיומנות ודיוק מופתי "Run This Town", " Stack It Up",ו-Beshment"".

הקהל נשמע חצוי בדעותיו כלפי הרכב, מצד אחד הוא מרוצה מאוד מהמוזיקה, מצד שני קשה לו להתחבר לקטעים האינסטרומנטליים. הקטע האחרון "Killing" חותם את ההופעה של התפוחים, וגם את החלק הקצבי והרועש של המופע.

הבנות נחמה סוגרות את הלילה

את הלילה באצטדיון בערד סוגרת שלישיית "הבנות נחמה" - דנה עדיני' קרולינה אברץ ויעל דקלבאום. הן פותחות עם הגיטרות ועם "Bring It Out", כששחם אוחנה מלווה אותן בסיטאר. ההרמוניה שלהן נהדרת, ההתאמה מושלמת, הן פשוטות ומורכבות כאחת.

השיר השני הוא "מאה אחוז אור", שיצא בעברית באלבום שלהן ובאנגלית באלבום הסולו של דקלבאום ."Ground zero" אחריו מגיע "Lies" השקט, שמפנה מקום ללהיט החותם "So Far", שממשיך אותו גם בקצב וגם בקו המחשבה.

הקהל שהגיע למופע "Made in Israel" באצטדיון ערד הרוויח מופע שכלל כמעט כל סגנון מוזיקלי אפשרי והרבה שמחה, ריקודים, קצב ורגש. יש מוזיקאים ישראלים מעולים שעושים את זה באנגלית, והעולם שכבר מחבק חלק מהם, בסוף יתאהב גם ביתר.