הזיקית

אמש, בהופעת ההשקה לאוסף "דיסקגרפי" של מאור כהן, המוזיקה היתה מצוינת, רוקנ'רול אמיתי, והסטנד-אפ של מאור כהן בין השירים ובתוכם כבר הפך לשם-דבר, עם היותו פרפורמר ואנטרטיינר מעולה, וכל הסופרלטיבים שכבר נכתבו עליו (גם כאן). אבל בשביל להבין את האופי האמיתי של האירוע, היה צריך להקשיב לדברים שאמר לקהל פיטר רוט, השותף המרכזי של כהן למופע והמפיק המוזיקלי שלו.

רוט הוא אחד המוזיקאים המוכשרים בארץ, וגם אחד מגלויי הלב שבהם, אחד כזה שאומר כמעט כל מה שבא לו. "למי שראה את הסרט 'זליג' של וודי אלן, אז מאור הוא כמו זיקית, שמתאים את עצמו לכל ז'אנר ובאוסף ובמופע הזה סוף סוף מצאנו לו את הבית המתאים", אמר לקהל. "רק שתדעו", המשיך, "שאין דבר יותר טוב למפיק מוזיקלי מלעבוד עם אמן כל כך ורסטילי ומוכשר כמו מאור, שיכול לשיר בכל סגנון, וזה פשוט כיף". "והכי כיף זה לעבוד עם מפיק כמו פיטר שהוא גם חבר", ענה לו כהן, וכמובן שחתך מייד לבדיחה על חשבון שניהם: "תכף נתפשט, נמרח את עצמנו בשמן ונתגלגל כאן על הקהל שיצטרף אלינו".

לא סתם "מיטב הלהיטים"

כדי להשלים את התמונה התווכחו שניהם באמצע ההופעה אם לבצע את "במדבר" של זקני צפת., אחד השירים היותר הזויים ומשעשעים ברפרטואר של כהן, שרצה לשיר אותו. "עזוב, פה זה יותר אווירה של בית מרקחת", אמר רוט וסימן עם היד על מועדון הזאפה.

והנה, מהדברים שאמר פיטר רוט לקהל, כל ההופעה הזו בקליפת אגוז: מופע שהוא לא סתם הופעה של "מיטב הלהיטים", אלא שעתיים רצופות ו-29 שירים, שמהווים את תמצית האוסף הכפול והמגוון מאוד "דיסקגרפי" שיצא לפני כשלושה חודשים. מופע שבו מאור כהן ופיטר רוט הם כמעט שותפים שווים, כשכהן חסר האגו מאפשר לרוט לבצע שלושה שירים מאלבום הסולו שלו ("צחוק הגורל", "היא אוהבת", "בכל היא מודה"), את "סאן חוזה" של להקתו "מוניקה סקס" ושיר שכתב שמוליק צ'יזיק מהאלבום המחווה שמכין לו רוט. מופע שבו  ההתארחות הקולעת של אורן לוטנברג (שכמו שאמר כהן שרת איתו ב"זקני צפת" והקים איתו את צמד "הבליינים") מעניקה ערכים מוספים של עוצמה וגיוון.

מכוונים גם למקומות גדולים יותר

ובנוסף, "דיסקגרפי" הוא מופע שמכוון למקומות יותר גדולים ויותר מעונבים ממה שכהן היה רגיל אליהם עד היום - זאפה ומעלה, בואכה הרידינג 3 והלאה. בהתאמה לכך בנו רוט וכהן (יחד עם דרור נחום, עורך האוסף ומרכיב רשימת השירים של המופע) סט-ליסט שנע בין בלדות גלגלצ להיטיות ("לילה עיר", "הכי יפה בעולם", "טוב לנו יחד"), להיטי רוק שהשתרשו בקאנון הישראלי ("שישי שבת", הביצוע ל"שיר של יום חולין") ואפילו שניים משירי בודלר, לבין ההתפרעות משולחת הרסן בשירים כמו "ריקי", "סע לחו"ל", "בנצי", "לנגר" ו"הזיעה הזאת", שהפכו את ההופעות של כהן בעשור האחרון לקאלט, לצד הסטנד-אפ.

כאן מורגשת ההשפעה החזקה של רוט כמפיק מוזיקלי, שידע לקבץ הרכב נגנים מצוין (מיכאל פרוסט בבס, קובי סנדהאוס בקלידים, ברק רם בתופים) ושייף היטב את הקצוות המשוננים של כהן. זה לא שאין כאן שפיצים, זה לא שאין כאן הרבה מאוד גיטרות חשמליות בסאונד משובח והרבה סולואים, וזה לא שמאור כהן לא נותן שואו מהסרטים. אבל הכל נעשה בתבונה, במידה, בהשתוללות רוקנ'רולית עשויה היטב ולפי הספר. החל בנגינה המדויקת ובסאונד וכלה בתלבושות שלקחו באופן כמעט אחיד מחנות אופנה נחשבת.

היחיד שיכול להגיד "תמצוץ לי" וזה יעבור חלק

מנגד, מאור כהן נשאר מאור כהן. רק הוא יכול לפנות לקהל בשיר עם קצב מזרחי ולהגיד: "איפה יוצאי מדינות ערב?", או להתוודות: "אני שותה רק מי שפיר". היחיד שיכול להגיד לפיטר רוט בין השירים: "תמצוץ לי את הזין" וזה יעבור חלק.

ההצטרפות של אורן לוטנברג לחגיגה עם "בלדה לנאיבית" ועם שירים של "זקני צפת" ו"הבליינים" היתה בונוס חשוב. כשלוטנברג לידו כהן הוא שוב, כמעט, אותו ילד בן 17 שהרעיד את הרוקסן עם "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר" (שהפעם נפקד מקומו), נעמד פתאום על הבייס-דראם ומסובב את המיקרופון מעל הראש; אותו זמר נהדר שמוריד לרגע את הגיטרה ושר את "הכל יכול" ו"השוביניסט" (ביצוע מעולה, הרבה יותר טוב מהדיסק), כאילו הרגע חזר מסיבוב הופעות עם טיפקס. מצד שני, איפשר לוטנברג לכהן לזוז עוד יותר הצידה ולהשאיר לו ולרוט עוד יותר ספייס בשירה ובעיקר בשילוב מדהים של שתי הגיטרות.

מי הקהל של המופע הזה?

אחרי "ריקי" גיחכו כהן ולוטנברג כלפי הקהל היושב דומם: "זהירות שם עם הפוגו, ולא לקפוץ מהבמה", מה שמוביל לשאלה הגדולה שעולה מהמופע המצוין הזה - שאלת הקהל. אמש ישבו מול הבמה כמה מאות אנשים שנראו די אדישים. הגברים מדי פעם הניעו ראש, הבנות שרו את המילים כשכהן ביקש. אבל זה קהל שצריך שיסבירו לו מי זה אורן לוטנברג, כי הוא לא מכיר את ההרכב של זקני צפת.

זה קהל שעבורו אין הרבה הבדל בין "מה ידוע על היום הזה" לבין "Carrol", כי עבורו "Carrol" לא נחשב ללהיט ששווה לחכות בשבילו לסוף ההופעה. זה הקהל שמאור כהן של "ארץ נהדרת" ו"מסודרים" יפנה אליו בסיבוב הזה, לפחות חלק מהזמן, והתקווה היא שהקהל הזה, הקהל של הכסף הגדול, שלא שמע על "צמד ראות" ו"ישראלים/פעולה/סקס", לא יגבה ממנו מחיר גבוה מדי.