מלכי העולם

בפעם האחרונה שאמן פופ בינלאומי ורלוונטי הופיע בזאפה, זכו כמה מאות ישראלים להרגיש חלק בלתי נפרד מהעולם הגדול הודות למארק רונסון, שהגיע לכאן בשיא תהילת איימי וויינהאוס ואלבום הקאברים שלו, וניפק שעתיים אינטנסיביות בלתי נשכחות, שגם חסכו מהקהל המקומי את הצורך בלדאוג אם האיש על הבמה יזדקק להנשמה עוד לפני סיום ההופעה.

למרות גילם המתקדם לא הייתה באמת סיבה בסוף השבוע האחרון שאמאדו ומרים, זוג העיוורים הפנומנאלי ממאלי, לא יספק לקהל המקומי חוויה אקסטאטית דומה, ועם הסיפור הייחודי והמרגש שלהם, זה היה לפעמים חזק קצת יותר. אז כן, הם אומנם לא מככבים עדיין במצעדי הפופ או בפלייליסט הגלגל"צי, אבל הם כן מספיק גדולים בשביל להיות השם המוביל בז'אנר מוזיקת העולם ומספיק מוערכים בשביל לחמם להקות כמו קולדפליי ו"הסיזר סיסטרס" בקיץ האחרון. כשאת כל אלה מגבים שני אלבומים האחרונים והיפים במיוחד שלהם, שזכו לחיבוק חם לא רק אצל הקהל הטבעי שלהם.

הקהל כולו נכנס תוך זמן קצר לסוג של אקסטזה

למרות מזג האוויר המאוד חורפי, לבש הזאפה בצהריי שישי אווירת חג משמחת, הודות לקהל מעריצים מגוון במיוחד שמילא את המקום וכלל בין השאר יוצאי הודו, תיירים, מוזיקאים מקומיים (אסף אבידן, קרולינה, אבנר חודורוב) וכמובן שלל מבוגרים יאפים בורגניים (זאפה, בכל זאת) שסביר להניח העדיפו את האופציה הצהריימית של שישי על פני ההופעה הראשונה של אמאדו ומרים, שנערכה שם ערב קודם.

אבל כשהשניים עולים לבמה, מגובים בלהקה של נגנים סופר-מקצועניים - בעיקר הפרקשניסט והבסיסט, זה לא באמת משנה מה הסטאטוס שלך. הקהל כולו נכנס תוך זמן קצר לסוג של אקסטזה, כל אחד בדרכו שלו. הלבוש המסורתי של הצמד ומשקפי השמש הצבעוניים שחבשו מכורח הנסיבות התיישבו "בול" עם האווירה הפורימית.

כבר מהשיר הפותח "Welcome To Mali" התחיל הקהל לנענע. לאחריו הגיעו כמה משיריהם המוכרים יותר, כמו "אפריקה", שזכה לסולו גיטרה מרשים של אמאדו על הטלקסטר הדומיננטית שלו, "Le Dimanche Bamaco" החתונתי, עם הגרוב הסבנטיזי," Masiteladi" הבלוזי וכמובן הלהיט המושלם מהאלבום האחרון "Sabali" בגרסה עירומה ומרגשת במיוחד, שכללה הפגנת חיבה חמה בין בני הזוג אשר הלהיבה את הקהל עוד יותר.

פיוז'ן עשיר של אפריקאית, רוקנ'רול, פופ, RN'B וקצת אלקטרו

אבל להיטים זה לא באמת העניין כשמדובר באמאדו ומרים, אלא בעיקר הגרוב הבלתי פוסק שמגיע מכיוון הבמה, מלווה קריאות חוזרות באנגלית קלוקלת מסוג "Are you ready?" ו-"Is Everything OK?". הגרוב הזה מכיל בתוכו פיוז'ן מוזיקלי עשיר של מוזיקה אפריקאית שורשית לצד רוקנ'רול, פופ, RN'B ואפילו קצת אלקטרוניקה. צודקים מי שאומרים שהכותרת  "הרכב מוזיקת עולם" מעליבה אותם.

לקראת סוף עלו להתארח שני כוחות מקומיים של הז'אנר בארץ - מיכאל גרייסהאמר בכינור ועידן רייכל בקלידים. שניהם, כל אחד בתורו, הוסיפו נופך נוסף לצליל המקורי של אמאדו ומרים. ולכמה רגעים המוזיקה נשמעה כמו משהו שהיה יכול להגיע גם מכאן. בתקווה שעם יחסי הציבור הנכונים ועוד כמה להיטים באלבום הבא יוכלו השניים למלא בעתיד גם את היכל התרבות. מי יודע אולי זה כבר יקרה בביקור הבא.