גיבור, תמריא גבוה אל האור

הדיסק החדש של הראל סקעת הוא לא בדיוק אלבום. שבעה שירים חדשים. פעם קראו לזה מיני אלבום או אי.פי. זה קצר מידי בכדי להיות אלבום שלם עם אמירה. היתרון של הראל סקעת ברגע הזה בזמן הוא שהאמירה מגיעה מהחיים עצמם. לא במקרה רואים אותו על העטיפה עם חיוך ענק ומלא שמחה מביט אל השמיים. בקריצה אפשר להגיד שהוא מביט אל המגדלים הגבוהים של תל אביב, באחד מהם הוא גר. הוא מחייך וחושב לעצמו "איזה כיף שבחיים אני לא אצטרך לעשות יותר כתבת אולפן שישי מביכה ולהגיד שאני נורא אוהב בניינים גבוהים". סתם. ההסתרות באמת מאחורינו.

הראל סקעת יצא השנה מהארון והוא מאושר. אפשר לשמוע את זה בכל תו בדיסק. אפשר להרגיש את זה באנרגיה שלו. בפזמון של שיר הנושא כתב לו נועם חורב את השורה "תראה, כדי שאדע איך לעשות אותך שוב מאושר". אותך בזכר, כפראפרזה על המשפט "הייתי עושה אותך מאושרת" מתוך "ואת", הלהיט הגדול שכתבה לו קרן פלס וסימן יותר מכל את הפאזה הקודמת שלו. אז להראל סקעת כיף, אפשר לראות את זה בכל תמונות הפפראצי שמתעדות אותו. ולכן גם השירים שהוא אסף, כולם מלאים תנופה ואיזו אנרגיה נעימה, שמשתלבת עם דמותו התקשורתית החדשה. סקעת שלא מפחד מדתיים, עונה למבקרת שהשמיצה אותו, ומצייץ בטוויטר לשכנה בר רפאלי. זה הראל סקעת החדש ותענוג להביט בו.

אי אפשר להחמיץ את החיוך ההומואי

השיר החמוד ביותר בדיסק הוא כמובן הדואט עם יהודה פוליקר. ההפקה המוזיקלית לא מתוחכמת, כשהם שרים ממש ביחד זה קצת עקום, אבל השיר להיטי ושוב, אי אפשר להחמיץ את החיוך הענק על פניהם של שני הזמרים כשהם שרים סוף סוף שיר הומואי משוחרר מתסביכים. אבל גם השירים האחרים מוצלחים. הם יכולים בקלות להיות להיטי רדיו וחלקם כבר היו ועוד יהיו. בעיני הטוב שבהם הוא "המאה ה 21", אבל כאמור גם היתר ממש בסדר.

הבעייה היא שהראל סקעת, שנולד עכשיו מחדש, צריך בעצם להתחיל למצוא את האני האמיתי שלו. את תעודת הזהות שהיא רק שלו. הוא עדיין אחד הקולות הכי יפים בישראל, אבל אין בדיסק הזה אף שיר שאנחנו לא יכולים בלעדיו. למעשה, בשלושת האלבומים שהוציא עד היום יש מעט מאוד שירים עם משקל סגולי אמיתי. מול גרסאות הכיסוי המדהימות ל"הנני כאן", "בתוך" ו"שלכת" העמיד סקעת את "כל הצפורים" ו"ואת". וזהו בערך. מאדם עם יכולת שירה כזאת, מותר לצפות ליותר. והכוונה היא לא לשירים כבדים או משהו, אלא לשירים שהם להיטי-על, קלאסיקות. שירים שמרגע שהוקלטו הופכים חברי כבוד בנרטיב המוזיקה הישראלית.

זמר כל כך טוב, שחייב למצוא את האמירה שלו

ההנחה שאפשר לעשות לסקעת היא שבעידן הזה זמרים מבצעים מתקשים למצוא שירים אצל יוצרים, כי כולם רוצים לשיר בעצמם, גם אם אין בזה שום טעם. מה הוא יעשה? אחת השיטות היא למצוא צעירים. כך הצליח סקעת לסחוט מקרן פלס שירים מצטיינים לפני שהיא סגרה את הבאסטה והפסיקה לתת לאחרים. באלבום החדש יש שני לחנים מוצלחים של יהל דורון וגיא מנטש, הצמד המתוק שבדיוק הופיע ב"דה ווייס" וכנראה יהיה מהשוסים של התכנית. בדיסק הבא לא בטוח שהם ימשיכו לתת לאחרים. היתרון הוא שסקעת הוא זמר כל כך טוב, שעם העבודה הנכונה הוא יכול להגיע למצב שיוצרים מהשורה הראשונה ישמחו לעשות איתו דיסק או לפחות לתת לו שירים. אבל בשביל זה הוא צריך להבין מה בדיוק הוא רוצה.

אז העתיד מעט מעונן, אבל השמש זורחת. אל יתקבל הרושם שהדיסק החדש לא שווה. הוא קצר ולא מספק, אבל כיף להקשיב לסקעת משוחרר כמו שלא היה מעולם, נהנה מכל רגע. כל מה שצריך עכשיו זה להתחיל לעבוד ברצינות.

הראל סקעת, "שוב מאושר", "ארומה מיוזיק" - *** שלושה כוכבים.

>> להתאהב מחדש בעברי לידר, במופע 15 שנה ל"מלטף ומשקר"