הלהקה הראשונה, המובילה וכנראה היחידה ב"טיינר", שכונת הנעורים של גבעת ברנר, היתה "עשן". השנה היא 1984 ו"עשן" (שכללה את אורן צור - שירה,קולות וטקסטים, דורון אביגד - שירה, טקסטים ואידיאולוגיה ואותי - בגיטרה קלאסית, לחנים ושירה) היתה, לאחר הופעה היסטרית בדיסקוטק החטיבה, הדבר החם ביותר בטיינר. היו שהעזו להשוות אותנו ללהקת "נפט" האגדית שכללה בס תופים וגיטרה חשמלית והתמחתה בהרס להיטי סיקסטיז וסבנטיז באירועים נבחרים בקיבוץ.

להקת "עשן", שצמחה מהשורה החמישית שבה גרו "המפרנסים" - נושרי התיכון שעבדו במקום ללמוד - היתה דיכאונית למדי אבל יצרה חומר מקורי ואף כמה להיטים מקומיים כמו "שיר לחיצות", "בערב" ו"עזה העבה כמוות".

אחר צהריים אחד, נקישה על דלתי בטיינר. נכנס חמי, אח של רותי מהכיתה שלי, דמות חשודה אך מסקרנת. עשיתי קפה וחמי אמר שהוא רוצה להקים להקה ושמע מרותי שאני מנגן ומלחין. חמי היה אז בצבא, מעולם לא דיברנו לפני כן ולא ממש הבנתי מה הוא רוצה. הוא רצה לשמוע איזה שיר, שרתי את "אור בקצה המנהרה". הוא הקשיב ושאל אם ארצה לנגן בס בלהקה שהוא מקים. אמרתי "מה פתאום בס? אני מנגן גיטרה" והוא אמר שיובל צמח (לשעבר גיטריסט "נפט") יהיה הגיטריסט ובתופים ינגן עומר דגני (לעתיד "הילד" ב"איפה"). "אוקי, נשמע מעניין, אבל אני מנגן גיטרה!".

"סיפורים באוזן - השירים והסיפורים שמאחוריהם" עם חמי רודנר ואסף שריג. מוצ"ש, בית האוזן השלישית תל אביב,  29.08.09, 21:00