שלמה ארצי או אריק איינשטיין: קרב ענקים

יום העצמאות ה- 60 לישראל הוא רגע מתאים לעצור ולנסות לסכם. בשעה שבה מחפשים להכתיר את הציפור הלאומית והשיר הלאומי, נותר רק לחפש את ציפור השיר הלאומית. מי באמת הכי הכי גדול. אחרי שמנפים בכאב גדול את שלום חנוך (רוקיסטי מדי), יהורם גאון (ירושלמי מדי), מתי כספי (מורכב מדי), אביב גפן (צעיר מדי), יהודה פוליקר (יווני מדי), אהוד בנאי (בנאי מדי) וברי סחרוף (אלטרנטיבי מדי), בסוף בסוף, בפסגה, ניצבים רק שניים: שלמה ארצי ואריק איינשטיין.

אלתרמן, ביטלס, ציונות, רוק ופופ. הכל היה שם
שני אייקוני הענק של הארצישראליות, שני הפכים, ניצבים לקרב טיטאנים. הראשון הוא גיבורה הגדול של "ישראל הראשונה", השני הוכתר למלוכה על ידי "ישראל השנייה". האחד לא מופיע כבר 25 שנה ומתקשה לעזוב את התה, הלימון והספרים הישנים. השני ממלא כל קיץ את קיסריה וכל חורף את צוותא והזאפה. אחד בכדורגל, שני באופניים. העיר הלבנה שלחוף הים, מול הנוף הנשקף מאלוני אבא. אלוף הנוער בקפיצה לגובה מול היידישע פיראטן במדי חיל הים. חוף 'מציצים' והדשא של אביגדור, מול הברושים והמכונית המשומשת. אבא שחקן, אבא ח"כ. משפחה שחוזרת בתשובה, מול משפחה שלא מפסיקה לשאול שאלות. הקול העמוק ומלא ההבעה של יליד 1939, מול הקול החזק והיפהפה של יליד 1949. אריק איינשטיין או שלמה ארצי - מי יותר גדול?

לשניהם יש קלאסיקות נצחיות ('עטור מצחך' של איינשטיין; 'פתאום עכשיו פתאום היום' של ארצי). שניהם שרו אלתרמן. שניהם שרו ביטלס. שניהם אהבו את הארץ ונופיה, שניהם היו ציונים ושניהם כמובן הסמלים הגדולים של הצבריות השורשית ('ארץ ישראל' ו'אגדת דשא' מול 'שיר בבוקר בבוקר' ו'יותר מזה אנחנו לא צריכים'). בעוד איינשטיין חתום בטאבו על המצאת הרוק הישראלי ('כשאת בוכה את לא יפה'), לארצי היו רגעים של פופ עילאי ('את ואני'). כשאיינשטיין קרא לעשות שלום ('אבשלום'), ארצי זכר את הגלות והשואה ('מכתבו של מנחם מנדל'). איינשטיין הקדים את מלחמת יום הכיפורים עם 'שיר של אחרי מלחמה', ארצי הקדיש בעקבותיה אלבום ל'כל החברים מהמסע 'מים לים''.

מה קובע, הגודל או הרפאטואר?
עכשיו, כדי לחמם את הגזרה, מגיחים לרגל החגים שני מגה-אוספים של השניים. שנות ה- 70' היו תור הזהב של אריק איינשטיין, מ'שבלול' ו'פלסטלינה', דרך 'בדשא אצל אביגדור' ו'סע לאט', ועד ל'שירי ארץ ישראל הישנה והטובה'. המיטב מהאלבומים האלה יצא עד היום בהרבה מאוד אוספים, אבל עכשיו הוא יוצא שוב, באוסף 'אני ואתה - 1968-1978 השירים שנשארים'. ארבעה דיסקים בעריכתו של מי-אם-לא יואב קוטנר. ואם כבר הפכים - את דברי הפתיחה לאוסף החדש של שלמה ארצי כתב גל אוחובסקי, המתנגד הגדול לקוטנר בכל הנוגע לכתיבת ההיסטוריה של המוזיקה הישראלית.

הקופסה של ארצי 'שלמה ארצי השנים הראשונות' היא לא בדיוק אוסף, אלא הוצאה רשמית, מכובדת ומסודרת של תשעת אלבומיו הראשונים, שיצאו בין השנים 1970 ל- 1977, התקופה הראשונה והנשכחת של הקריירה שלו. ביניהם: 'התקליט הראשון', 'על אנשים', 'אומרים ישנה ארץ', 'משחקי 26' ו'רומנסה ופיוט'. משך שנים שכבו האלבומים האלה, שיצאו בעבר רק על גבי תקליטים, במחסני חברת 'הד ארצי' והעלו אבק. ארצי, שלא היה גאה בהם, מנע את הוצאתם והעדיף שהקריירה האמיתית שלו תתחיל ב'גבר הולך לאיבוד'.

שני האלבומים האלה יוצאים במארז מהודר ובצירוף דיסק עשירי ובו המיטב מכל התשעה. בהאזנה להם מתגלה שלמה ארצי אחר, צעיר, מבולבל, מחפש את דרכו. נע ונד בין פופ סלוני, להיטים לרגע ושירי אהבה עצובים לבין ניצנים של רוק, שירים לחיילים ושירי משוררים. השנים האלה, שהיו שנות השיא של איינשטיין, היו שנות הדשדוש של ארצי. הוא מיהר להוציא אלבום כל שנה, היו לו הופעות שקהל לא הגיע, שצרחו בהן "תורידו ת'נמוך עם הטוקסידו". הוא נכשל, התייאש, וכמעט פרש ממוזיקה. יידרשו לו תשעה אלבומים נוספים, מ'גבר הולך לאיבוד' (78') ועד 'ירח' (92') כדי להתאושש סופית מטראומת השנים ההן ולעלות על דרך המלך בדרך למלוכה.

יחד עם ארצי, מתגלים השירים. חלקם יפים מאוד, חלקם יפים, חלקם סתם, חלקם נשמעים היום מביכים. ביניהם הרבה מאוד שירים טובים, יותר או פחות, טובים לזמנם. כעשר קלאסיקות אמיתיות שרדו מאלבומים אלה ועדיין רלוונטיות כיום, עדיין מושמעות ברדיו

האוסף המרובע של איינשטיין, שעולה בחנויות 140 ש"ח, הוא מתנה מדהימה המיועדת לקהל יעד רחב. הקופסה של ארצי, בניגוד מוחלט ל'אהבתיהם', הרימייק הסופר-מצליח שלו מלפני שמונה שנים, עולה 300 ש"ח ומתאימה בעיקר למעריציו השרופים ולעכברי ואספני מוזיקה ישראלית. יש לארצי מעריצים שרופים. אלה שממלאים את הזאפה מדי חודש ומצפים שהמאסטרו יזרוק מדי פעם איזו עצם בדמות 'בשל תפוח' או 'האם עודך יפה'. עבורם הקופסה של ארצי היא המתנה האולטימטיבית. אם הבחירה היתה בידי הייתי קונה למשפחה את איינשטיין, ואת ארצי בשביל עצמי. סתם בשביל הגיוון.

מי יותר גדול? אין יותר גדול. יש שירים. יש זמרים. תאהבו אותם. זה מספיק.