רונה קינן עונה לרענן שקד לפני פסטיבל הפסנתר
"חלק מהמשפטים שלו נראו כמו ציטוטים של טוקבקיסט ממורמר", אומרת הזמרת על הטור שכתב עליה הפובליציסט. שקד בתגובה: "אני מפרגן לה". רגע לפני המופע בפסטיבל הפסנתר, קינן מודה שהיא חוששת לעמוד חשופה מול קהל ומגיבה לזכייה המפתיעה בתואר "זמרת השנה", שמהווה את החותמת על כניסתה למיינסטרים
-תלווי אותו בגיטרה?
"אם בכלל, אז רק בשיר או שניים. המטרה היא להעלות את המופע בפורמט שיחזור למשמעות המקורית של פסטיבל הפסנתר. קלידים ושירה נטו. זה מה שהכי מסקרן אותי, כמו גם השאלה מה אעשה עם הגוף במהלך ההופעה ולאן יזוזו לי הידיים והרגליים. גיטרה זה משהו להתחבא מאחוריו ופתאום אהיה חשופה לגמרי. עוד לא ברור לי איך לפתור את זה. אולי אשב על שרפרף בארים ואעמיד פנים שאני זמרת ג'אז".
"יש תחושה של קפיצת מדרגה"
|
רונה קינן שרה "מבול" ב"פסקול העשור"
"עם כל הצניעות, הופעות שלי תמיד היו מלאות. אם כבר, בעקבות 'שירים ליואל' הגיע קהל חדש, מבוגר יותר. זה אלבום המדבר על הדור של הורי. שהתחיל עם אידיאלים נעלים וטעה בדרך. כנראה שהחומרים האלה נוגעים בבני הדור הזה, ויחד עם הקהל הצעיר שכבר הכיר אותי נוצרה מסה די משמעותית".
"חלק גדול מהקסם בפרויקט הזה היה חוסר הציפיות"
"חלק גדול מהקסם בפרויקט הזה היה חוסר הציפיות. זו קלישאה שחוקה, אבל באמת הלכתי נטו על תחושות הבטן. הרגשתי שזה מה שאני רוצה לעשות. מה שכן, למדתי הרבה על איך מציגים פרויקט כזה לחברת תקליטים. מה להגיד, מתי נכון להשמיע, איך להסביר. אלבום קונספט זה תמיד מוצר בעייתי, כי עד שהוא לא שלם לגמרי קשה להעביר למישהו חיצוני מה באמת יהיה שם.
"'שירים ליואל' היה אמור, במקור, להיות אלבום גיטרה ושירה. אחר כך זה התחיל לגדול, ובאופן טבעי אנשים מודאגים בהפקה רצו להבין לאן בדיוק אני הולכת, למרות שגם לי לא היו תשובות ברורות. גם ההחלטה להציג את השירים החדשים במנה מרוכזת אחת, במופע עם שמונה נגנים בפסטיבל ישראל, כאשר האלבום השלם יוצא באותו יום, הייתה הימור גדול. אז כן, קיוויתי שבסופו של דבר יאהבו את זה, אבל ממש לא ידעתי מראש עד כמה זה יצליח".
בשם האב
|
סיקור המופע "שירים ליואל" בפסטיבל ישראל
-הופתעת כשזכית בתואר זמרת השנה של גלי צה"ל?
"מאוד. באמת לא האמנתי שזה יקרה ולא בניתי על זה. בסך-הכול היה לי שיר אחד שנכנס לפלייליסט במהלך השנה, והתמודדו על התואר זמרות עם שלושה להיטים ויותר. אני עדיין לא ממש מבינה איך זה קרה".
"יש משהו כל-כך ישראלי בנטייה להפסיק לפרגן כשאתה מצליח"
"יש לי כבוד לרענן שקד, אבל חלק מהמשפטים שלו נראו כמו ציטוטים של טוקבקיסט ממורמר. יש משהו כל-כך ישראלי בנטייה להפסיק לפרגן ברגע שאתה מציג נתונים מספריים המעידים, לכאורה, על הצלחתך. ההחלטה לתת את הקלטת ההופעה החיה של 'שירים ליואל', שעבדנו עליה קשה מאוד, להורדה חינם הייתה של המנהל האישי שלי, יזהר אשדות.
"אני חושבת שזה היה רעיון מדהים. רצינו, בפירוש, לתת לאנשים מתנה. להגיד: 'באתם להופעות, קניתם את הדיסק, עכשיו קבלו כאות הוקרה את גירסת ההופעה החיה'. כשהעלינו את זה לאתר הטוקבקים היו מפרגנים בלי יוצא מהכלל. כשפרסמנו שהיו 60 אלף הורדות התחילו תגובות בנוסח: 'בטח רוב אלה שהורידו את זה אפילו לא הקשיבו'. אין לי מה לומר על זה, מעבר לעובדה שהאמנתי שיהיו כמה אלפי הורדות וזהו. מספיק שחלק קטן מה-60 אלף גם יקשיבו וכבר עשינו מעל ומעבר לכול הציפיות".
"לא אשקיע באלבום באנגלית"
"אני לא רואה את עצמי משקיעה במהלך כזה בעתיד הנראה לעין. כדי להקליט אלבום שלם באנגלית אני צריכה לפתח שאיפות לקריירה בינלאומית, וכרגע אני באמת מרגישה הכי במקום איפה שאני נמצאת. החיבור שלי לשפה העברית הוא כל-כך חזק שאני לא רואה אותו מתרופף לטובת שפה זרה".
"בגדול אין לי מושג מה יהיה הפרויקט הבא. יש הרבה כיוונים, ואני מאמינה שלפחות בחודשים הקרובים פשוט אסחף מדבר לדבר ואהיה פתוחה לכל ההצעות. אני מתכננת כמה מיזמים שמוקדם עבורי לפרט לגביהם, אבל הם כוללים שיתופי פעולה עם אמנים שאני מאוד מעריכה ואוהבת. אם לחזור לעניין תחושות הבטן, וכמה חשוב ללכת לפיהן, אז עכשיו הבטן אומרת לי להתפזר".
|
רונה קינן בקאבר ל"שמחות": "בדרך הביתה"
רענן שקד מוסר בתגובה:
"אני מפרגן לרונה קינן פומבית ובאופן פרטי. הדיסק האחרון שלה (עותק חוקי) מככב בנגן הדיסקים שלי. הוויכוח שלי אינו איתה או עם יצירתה, אלא עם המסורת הבעייתית בעיניי של כניעה ללא תנאי לתביעת הגולש הישראלי לקבל תוכן מושקע ואיכותי בחינם, רק משום שמדובר באינטרנט".
רונה קינן ועומר קליין, "שירים ליואל - גירסת הפסנתר", מרכז סוזן דלל בת"א, 11 בנובמבר, 22:30







חדשות




= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון














