כשהוציא עידן עמדי לפני חודש את הסינגל "כאב של לוחמים", בביצוע שנלקח הישר מתוכנית "כוכב נולד" בבסיס חיל הים בבת-גלים, גם הוא לא ציפה שהרדיו יחבק אותו כפי שהוא מחבק כעת. כבר שבועיים שעמדי מוביל את מצעד הפזמונים של גלגלצ, שהכניסה אותו עמוק לפלייליסט.
ואם את הפרגון הזה מהתחנה הצבאית אפשר להסביר בכך שמדובר בהמנון חיילים, הרי שהבוע קיבל עמדי חיזוקים נוספים, מכיוונים פחות צפויים, כשהוא מוביל את המצעדים גם של רשת ג' וגם של רדיו דרום - והיד לגבי שאר התחנות האיזוריות עוד נטויה. "אין לי הסבר להצלחה הזו", אומר עידן עמדי. "גם גלגלצ זה הכי לא מובן אליו, כי בדרך כלל הם לא מפרגנים למשהו מהופעה חיה ועוד מתוך כוכב נולד. גם רשת ג' הכי משמח והכי לא מובן לי מאליו".
"מוזר לי לעשות עם השיר פריצה במועדון באמצע הלילה"
-פרצת עם שיר מלנכולי יחסית.
"כן, ומוזר לי להופיע עם 'כאב של לוחמים' בהופעות פריצה, לבוא למועדון בשתיים בלילה ואנשים מבקשים אותו כשהם במצע הבלגן של הבילוי, זה מוזר נורא, אבל הרבה מתחברים לזה. כל אחד יש לו מישהו שקרתה לו תאונה או קרה לו משהו בצבא, כולם מכירים כאלה אנשים לצערי אצלנו במדינה. והנושא של הצבא - אנשים הולכים, משרתים, נהרגים, זה חלק מהאינטראקציה פה. הלוואי והיו לנו יותר שירים שמחים ואווירה שמחה. 'כאב של לוחמים' זה לא שיר שפוגע באוירה, אבל יותר קל להתחבר אליו, אני לא בטוח שהוא היה מצליח כל כך במדינה אחרת".
-ככה חלמת שזה יהיה?
"זה מצחיק להגיד. היו לי חלומות להיות זמר, אבל שזה יבוא כל כך מהר ובגיל כזה מוקדם לא חשבתי. אני בן אדם מאוד מאמין ואומר תודה כל בוקר על המתנות שקיבלתי. להסביר לעצמי את מה שקורה עכשיו זה מאוד קשה. לא החזקתי מיקרופון לפני כוכב נולד, לא עליתי על במות. הצלחה כזו מהירה וגדולה עם השיר זה כיף ואני אומר תודה כמה שיותר".
"מה שנתנו לי מלמעלה זה מה שאני לוקח"
-חושש שזה מהר מדי?
"זה בדיוק אותה תשובה. מה שנתנו לי מלמעלה זה מה שאני לוקח. אולי השיר הבא לא יצליח, אני לוקח הכל בפרופורציות. נורא קשה להצליח במוזיקה בארץ ויש לי תקוות להצליח. אם א אצליח זה רק ידרבן אותי לעבוד ולהוציא שירים טובים יותר".
-אתה רוצה ממש קריירה, עשר, עשרים שנה קדימה?
"החלום שלי היה לעשות מוזקה זה באמת מה שאני רוצה לעשות וזה מה שאני הכי אוהב. היה לי קשה לעלות על במה, יש לי פחד במה וכוכב נולד עזרה לי להתמודד עם החוויה. אני רואה את עצמי זמר גם עשר שנים קדימה ובהתאם לזה התחלתי ללמוד שיעורי גיטרה, פסנתר, פיתוח קול, אני משקיע בזה".
-וגם חזרת לאימוני כושר.
"חזרתי להתאמן חזק, גם איגרוף, אבל אני לא מזיק, מתאמן בשביל עצמי. אני קצת היפר אז אני חייב משהו שקצת יעייף אותי במהלך היום. המראה החיצוני חשוב אבל אני לא מהמתלבשים. ראית אותי בהופעה עם חולצה מכופתרת, אבל אין לי סטייליסט. לא צריך להיות איש מערות, אבל אני לא מתעסק במראה יותר מדי ביום יום".
c.jpg "דיאנה גולבי, עידן עמדי, הופעה 4 (צילום: אלעד דיין)")
-נוח לך להיות סלב? להתלבש, להצטלם.
"באתי לאודישנים עם חולצה גזורה וג'ינס וסנדלי שורש, זה אני, אין מה לעשות. לא שמעתי ביקורות רעות אבל אני אדע להתמודד אם ירדו על איך שאני נראה. מוזר להיות מסוקר כל הזמן ומתחת לעדשה, אבל דווקא למי שהיה בכוכב נולד יותר קל להתמודד. ידעתי את זה כשנכנסתי לעניין כי אמרו לנו את זה כל הזמן, זה גם נבנה בהדרגה, לא נפלנו ישר לגמר. אני מתמודד עם זה בסדר. גם על זה צריך להגיד תודה ולהשתדל לא להתלונן".
"לא הבינו את הבדיחה על היריבות עם דיאנה"
-הזכרת את ההופעה. איך היה לשיר שוב עם דיאנה?
"זה עניין של החלטה ברגע האחרון. היה לי ממש כיף, מוזר וכיף, חלום כזה, והייתי רוצה לעשות משהו כזה בהמשך בעצמי, לעשות מופע עם חומרים שלי בצורה הזאתי כמו שהיא הופיעה, לא הופעות פריצה אלא מופע אישי שהקהל קונה כרטיסים, וני מקווה שזה יקרה בקרוב. אני מאמין שדיאנה תתארח אצלי, זה יכול להיות יפה".
-על הבמה אמרת משהו על יריבות עם דיאנה.
"כנראה שלא הבינו את הבדיחה. במהלך העונה זה היה הכי נראה לעין שאין יריבות בינינו. התחברנו, היינו חברים טובים לפני הגמר. כשיצא לנו להיות ביחד בחזרות זה היה כיף גדול. אני הכי תופס ממנה והיא נתנה הופעה מדהימה. מוזר לראות ילדה בגיל הזה כל כך מוצלחת, מוזר וזה כיף".
סגנון מוזיקלי שהוא מערבולת של מיינסטרים ישראלי, תימני ויווני
-איך מתקדם האלבום שלך?
"הקלטנו המון סקיצות להמון שירים ועכשיו זה בשלב של לבחור מה טוב, מה פחות, על מה לעבוד ולשפר. יש מספיק שירים כרגע ואני רוצה להתחיל להיכנס גם בעיבודים והפקה, כרגע אני מתחיל להבין מה זה אמר. זה קצת בעיה לעבד ואני מנסה ללמוד דברים וטריקים. התהליך כרגע הוא שהמפיק המוזיקלי שלי, שבינתיים השם שלו חסוי, מבקש ממני רפרנס של משהו שאני רוצה ולפי זה עובדים".
-אילו רפרנסים אתה מבקש?
"הרבה דברים שהייתי שומע בבית כילד קטן ועכשיו אני מנסה להביא אותם בקטע עכשווי. מוזיקת נשמה, למשל, עם כלים ישנים, דברים בסגנון הזה. עכשיו עוד מוקדם להגיד בדיוק מה יהיה, אבל יהיו נגיעות של משהו תימני, של בוזוקי. אמא שלי מתה על שלמה ארצי, הכי מיינסטרים ישראלי. אבא שלי זה הרבה יוונית, אריס סאן, הטופ שלו פוליקר. היינו שומעים אביהו מדינה ודקלון ומזרחית ישנה. מכל זה נוצרה מערבולת שזה הסגנון שלי, בלי הרבה הגדרות.
-מתי הסינגל הבא?
"אני מקווה שבקרוב, לא רוצה להתחייב על זמנים, בטוח שעוד ניפגש בו".