"השיר החדש שלי, 'בתוך הלב', נפתח בשורה האומרת: 'מעצמי תמיד נתתי, זה תמיד עשה לי טוב'. לא הייתי יכול למצות את הקריירה שלי בצורה מדויקת יותר", אומר חיים משה. "בתוך הלב" הוא סינגל הבכורה מתוך אלבומו החדש של משה, המיועד לצאת בקרוב. בשיר החדש חוזר משה לשתף פעולה עם זאב נחמה מלהקת אתניקס, שכתב, הלחין ושותף בעיבוד ובהפקה עם חברו ללהקה יורם פוייזנר. נחמה, כזכור, כתב לחיים משה בין השאר את "התמונות שבאלבום", מלהיטיו הגדולים ביותר.
"אין ספק שהוא שלאגריסט", מפרגן משה לנחמה. "הוא יודע לקלוע לטעם הקהל בלי להתפשר על איכות, וזה הישג לא מבוטל. אני תמיד נהנה לעבוד עם זאב נחמה, ולדעתי הוא קלע בול גם בשיר החדש. כששמעתי את הסקיצה זה נגע לי מיד בלב. בכלל, איפה שיש המילה 'לב' זה עושה לי משהו. לאלבום הקודם שלי קראו 'קרוב ללב'. נראה לי שאני אמשיך ככה עד הקוצב לב".
חיים משה: "הלהיט נכנס תמיד בדקה ה-90"
-אחרי שנים כה רבות במקצוע, אתה יודע לנבא מראש מה יהיה הלהיט שיוביל אלבום חדש שלך?
"בכנות? לא. לפעמים יוצא לי ניחוש טוב ולפעמים אני לא קרוב בכלל. באלבום הקודם שלי, את 'אחד כמוני' שדחף את כל שאר השירים הקלטתי אחרון, וככה זה היה גם בשלושת האלבומים שקדמו לו. הלהיט תמיד נכנס בדקה התשעים. אבל אני יכול לומר בביטחון מלא ששיר שלא יעשה לי את זה לא יכנס לאלבום שלי, וזה הולך ונהיה קשה משנה לשנה. ככל שאני מתבגר אני בררן יותר. שירים חדשים אני הרי מקבל כל הזמן, ולמרות שאני נוטה לעצלנות אני מקשיב לכל אחד לפחות פעמיים, לא משנה רמת הסקיצה. לך תדע מאיפה יבוא פתאום השיר שיפיל אותך".
דרך ארוכה עבר חיים משה מאז החל להופיע כזמר שני לצד דקלון המיתולוגי עם להקת "צלילי הכרם" בסוף שנות ה-70'. הוא פרץ בגדול כסולן בלהיט "לינדה" ובשנת 84' באלבום "תן לזמן ללכת". שנה מאוחר יותר הפך לזמר הים-תיכוני הראשון שלא היסס לפתוח קופות במופע יחיד, והקדים בשנות דור את שרית חדד ואייל גולן. ב 87' דילג בקלילות מעל הגשר שהפריד בין התחנה המרכזית הישנה ולב הקונצנזוס האשכנזי כשגייס מילים ולחנים של נורית הירש, יאיר קלינגר, נעמי שמר, יורם טהר לב, עוזי חיטמן ורחל לאלבום "כל נדרי". כיום הוא נחשב לא רק נציג דור הנפילים של הז'אנר, יחד עם ישי לוי, איציק קלה ויואב יצחק, אלא גם לזמר המתנהל מקצועית עם מינימום טעויות.
נוסטלגיה ל"צלילי הכרם"
"יש בי התקפי נוסטלגיה לשירים מפעם", מודה משה, "רק השבוע הגעתי להופעה פרטית שארגנו עבור חבר, איחוד של ההרכב המקורי של 'צלילי הכרם' עם דקלון ובן מוש. נפלו עלי כל הזיכרונות הישנים, כולל השירים".
-אז תתארגנו על סיבוב הופעות איחוד, שגם הקהל הרחב ייהנה.
"לא יודע. נשמע לי בלגן גדול לארגן כזה דבר. חוץ מזה, אני לא יכול באמת לחזור למקומות שהייתי בהם אז. הקול שלי השתנה, התבגר, אני רואה דברים אחרת. השירים עצמם אף פעם לא נפרדו ממני. אני לא יכול לסיים הופעה בלי השירים האלה, אבל אני גם לא מעוניין לחיות מהזיכרונות. אני מוציא אלבום חדש".
-אפרופו זיכרונות, איך הרגשת לנוכח הקאמבק הגדול של הקולגה הוותיק שלך, ישי לוי?
"הלכתי לראות את המופע שלו ואני כמעט לא הולך להופעות, אבל בשביל ישי חרגתי ממנהגי. הוא בחר חומרים טובים, עבד נכון, ואין ספק שזו הייתה השנה שלו והוא הרוויח את זה ביושר".
חיים משה: "תן לי להופיע, להקליט ולהתפרנס"
-באלבום הקודם שלך הקלטת דואטים עם לירן טל ורון שובל. גם עם יואב יצחק הקלטת בזמנו את "עד סוף העולם" שמאוד הצליח. קל לך לשתף פעולה יותר מבעבר?
"נראה לי שכן. אני יותר פתוח, משוחרר, נוטה יותר לומר: 'למה לא בעצם'. אולי בגלל שסף הדרישות שלי לא בשמיים. אני לא מחפש שינויים בחיים ובמוזיקה. אני מי שאני. אם אנסה להקליט שירים בסגנון שונה זה לא ידבר אלי. לא אתחבר לזה.
"כמאמר השיר, כשאני נותן מעצמי טוב לי. מה עוד אני צריך? לפתוח קופה בקיסריה? עשיתי את זה עוד בתחילת דרכי ואז כולם חשבו שהשתגעתי, אבל זה הצליח. אני כבר לא מתעסק בלהוכיח משהו למישהו. תן לי להופיע, להקליט פעם בשנה שנתיים שירים חדשים, להתפרנס בכבוד. מי צריך יותר מזה"?