איירה קפלן, סולן ומנהיג "יו לה טנגו", ינחת כאן עם להקתו בעוד כשבועיים לצמד הופעות בבארבי תל אביב (22 ו-23 במרץ) עם אלבומם האחרון "Popular Songs" ועם חימום של גבע אלון. "אין לי מושג קלוש לגבי הבחור שמופיע לפנינו", ממהר להבהיר סולנה של הלהקה, שהוכתרה כבר לפני שנים כפנינת האנדרגראונד מניו-ג'רזי. "אני גם לא מכיר בכלל מוזיקה ישראלית, ולא יודע מספיק על ישראל. אני שומע דברים עליכם כמישהו שחי בארצות הברית, אבל כשאתה בא זה שונה ממה שחשבת מהרושם שהיה לך. יש לי התרשמויות משלי, מרחוק, אבל אני לא סומך עליהן".
-יהיה לכם זמן לבקר פה?
"כנראה. זה פרדוקס שנוסעים המון ולא ממש מכירים את המקום שאליו נוסעים, כי זה קשה להישאר לאקסטרה-זמן. אתה נהיה מתוסכל מזה שיש לך ראייה מאוד צרה על המקום, אתה כמו רוקר שלא רואה הרבה. היינו עכשיו באוסטרליה ומשם טסים לספרד, אחר כך ישראל ולפעמים מגיעים הביתה. זו המציאות העצובה, שאין לנו זמן לראות את המקומות. אנחנו נותנים אצלכם שתי הופעות ונגיע יומיים קודם, אז אולי ניסע קצת במדינה, יש לנו קצת זמן, אבל בטוח שלא מספיק".
"השירים החדשים שלנו לא מתקשרים אחד עם השני, אלא עם שירים מהעבר"
-מה תנגנו?
"בעיקר שירים מהאלבום החדש. אנחנו תמיד משנים כמה מהשירים הישנים, זה תלוי בערב הספציפי. יש לנו הרבה שירים ברפטואר, מעל 100 שירים, אז כל סט-ליסט הוא שונה. יש לנו רשימה ואנחנו בדרך כלל נאמנים לה. בסוף מתקבל ערבוב של שירים מכל מיני אלבומים וכמובן מהאלבום החדש".
-מה מבחינתך השינוי שעשיתם בו, אם בכלל?
"קשה להגדיר. הרבה שירים בו שונים אחד מהשני ולמעשה לא מתקשרים אחד עם השני אלא מתייחסים לשירים מהעבר. המסע עם השירים שלנו לא נגמר לנו אף פעם, גם כשהם מוקלטים הם לא גמורים עד שהם גמורים. יש דברים שקושרים ביניהם. אוף, קשה לי לענות על השאלה הזו. תראה, אני לא חושב שהלהקה שלנו לא עושה דברים כאלה שונים מהעבר. השינויים שעשינו במהלך השנים קרו באופן הדרגתי לא לפי הגדרות של ז'אנרים.
"בכלל, הלהקה שלנו לא מנסה להבין מה היא עושה. שלושתנו התחלנו לנגן מקטע של להקשיב ולעקוב אחרי מה שקורה באופן טבעי ואולי טיפה לשנות. אנחנו מנגנים ומקליטים ומנסים להישאר פתוחים לרגע למה שקורה באותו רגע. דרך העבודה פתוחה לשינויים. אנחנו לא רודפים אחרי סאונד, אלא מנסים לשמוע מה קורה ולעבוד עם זה. התהליך הזה נמשך בהופעה, כי יש המון אפשרויות ואנחנו לא מנסים להישמע כמו באלבומים, כי צריך להשתמש בהרבה מחשבים והקלטות, לכן אנחנו תמיד באים לנגן את השירים, בלי קשר לאיך שהם נשמעים בהקלטות".
"חשוב לי לדעת שלמוזיקה שלנו יש תפקיד היסטורי"
-אתם נחשבים להקה משפיעה מאוד, חשובה.
"אני אוהב להרגיש שהשפענו. אבל יותר חשוב לי להיות חשובים לקהל מאשר למבקרים. כשאנחנו מופיעים אנחנו מוכרים את החולצת והדיסקים שלנו ואני נהנה לדבר עם אנשים שבאים לשמוע אותנו ואומרים לנו שאנחנו חשובים להם, לקהל. קראתי הבוקר ביקורת על 'אוואטר' ושמאט דיימון אמר שפרס האקדמיה זה כמו היכל התהילה של הבייסבול, שמעריכים אותך רק כעבור עשור, ואף פעם לא חשבתי על זה ככה. הכתיבה על אמנות נעשית בדרך כלל ללא הרבה מחשבה. זה לא על ההיסטוריה זה על העכשיו. חשוב לי לדעת שלמוזיקה שלנו יש תפקיד היסטורי, אבל יותר חשוב התגובות מהאנשים".
-יש מוזיקאים שהתוודו שהתחילו בגללכם.
"כן זה קרה לנו. זו הרגשה נהדרת ואני משער שכל מי שמתחיל לעשות מוזיקה מושפע ממישהו אחר, ומרגיש כמו שהוא הרגיש כשהוא התחיל ליצור. זה הרעיון, לגרום לאנשים להרגיש כמו שאתה הרגשת, וזו הרגשה מאוד מתגמלת".
-לא רציתם אף פעם לעשות מוזיקה מסחרית.
"ניסינו לעשות את האלבומים הכי טובים שאנחנו יכולים. החוויה שלנו במוזיקה היא לא מסחרית, למרות השאיפה שכמה שיותר קהל ישמע אותנו. אנחנו רוצים להישאר הלהקה הכי טובה שאנחנו יכולים להיות. אנחנו לא נוכל לעשות מוזיקה שאנשים אחרים רוצים לשמוע, כי אז אין לנו פיתוי. אנחנו מופיעים ברחבי העולם וגם אצלכם והכל בסדר".
"אנחנו לא חושבים על מה יעשה אותנו מאושרים"
"הרי יש את המלכודת של לרצות משהו אחר ממה שיש לך וכולם כבר יודעים שאז אתה מגלה שזה לא תמיד עושה אותך מאושר. אין נוסחה שאם נמכור יותר זה יהיה מושלם. מה שאמרתי על ההקלטות זה לא רק ביצירה, אלא גם בזה - אנחנו לא חושבים על מה יעשה אותנו מאושרים. עדיף להיות בסיטואציה שלך, מלנסות להיות משהו אחר. להיות מפורסם לא יענה על הבעיות שלך, אלא ייצור חדשות".
-מה דעתך על מוזיקה עם מחאה פוליטית?
"אפשר להיות פוליטיים בלי לצעוק ובלי למחות. יש הרבה פוליטיקה בלהקה שלנו. גם אם השירים לא כתובים כמו עיתונים. השירים מתעסקים בהמון דברים, ואתה לא יכול לנתק את הפוליטיקה מהמציאות, היא שם".
"יש לנו יחסים מורכבים עם כוכבי רוק"
-אתה מרגיש שאתם שייכים לדור שניפץ סופית את חלום הרוקנ'רול?
"הו, זו שאלה גדולה. אני אוהב כוכבי רוק כמו הביטלס והסטונז שגדלתי עליהם, ודילן וניל יאנג. אני לא נגד כוכבי רוק. אבל יש לי יחסים מסובכים עם כוכבי רוק. אני ואנחנו ובלהקות אחרות מרגישים שיש יחסים מורכבים עם זה. זה קשה להגדרה. זו חוויה נוזלית. תמיד חשבתי שלהיות כוכב רוק זה משעמם. אתה הרי מרגיש היום אחרת מה שהרגשת בעבר ואין לי דעה קבועה על זה".
-קח אותי להופעה הכי מדהימה שלכם.
"היו מאות. הן תמיד שונות אחת מהשנייה ותמיד מיוחדות בדרכן. היינו חימום לג'וני קאש וזה היה מדהים. ניגנו עם אנשים נהדרים על הבמה איתנו. היינו בהופעה בברצלונה עם חברים משיקאגו וזו תמיד חוויה מיוחדת כשיש חברים במקום רחוק".
-מהן הציפיות שלך מההופעות בארץ?
"אין לי ציפיות. אני לא רוצה שיהיו לי. זה יכול לעוור אותך ממה שקורה באמת. אם זה לא מתמלא אתה מאוכזב ועסוק בזה ולא מתעסק עם מה שקרה".