הדרה לוין ארדי אליוט סמית' (צילום: שוקה כהן)
"ראיתי לנגד עיניי את סופה המר של התרבות הישראלית" | צילום: שוקה כהן

הדרה לוין-ארדי הוציאה לאחרונה אלבום כפול באנגלית, מה שלא הפריע לה לחבר בחג השבועות האחרון שיר תוגה העוסק בתרבות הישראלית בשם "רק לא למות כמו דוד אבידן", בו היא מתארת את חייה כאמנית שמנסה שוב ושוב לפרוץ לקהל הרחב ולפלייליסט של תחנות הרדיו, תוך שהיא נאלצת לענות על שאלות מגוחכות מצד עיתונאים.

"השיר נכתב על הבוקר, עם הקפה הראשון, בעודי מתעוררת, ואחת מאינסוף המחשבות הגולמיות והרדומות למחצה שבראשי, נדחפה ונעמדה על הפסנתר", מתארת הדרה. "זה נשמע לך פיוטי אולי, אבל זה לא. לא צנזרתי. אפילו זלזלתי קצת. אמרתי לעצמי, שתגיד את דברה, ושתעוף לי מהראש".

-לשיר יש גם שם שני, "שיר המעלות לפלייליסט".
"קודם כל, זמן מתן תורה היה באוויר, וחשבתי על דוד המלך הרוצח והנואף, שעבר בערך על כל דיבר חוץ מהדיבר הראשון, והנה הוא משורר בפני קודשו את שירי המעלות שלו. משורר מניאק, יפה עיניים. ואז חשבתי על דוד אבידן ז"ל, היושב אחר כבוד על מדפיי, בין 'זיכרון דברים' של יעקב שבתאי ל'משפט ותרבות בישראל בפתח המאה ה-21'.

"אם אינך בן אצולה או משאבים כלכליים אתה נתון לאיום"

"וראיתי לנגד עיניי את סופה המר של התרבות הישראלית, ואת הסבל הממשי שהיא גורמת לגאוני הדור, על שאינה אוהבת ואינה מוקירה את חריגיה הפניניים, אך במותם תחווה להם לרוב, וגם זאת, לעיתים בגסות נוראה. זו בדידות תהומית. זו חרדה קיומית. אני קוראת לחרדה הזו 'דוד אבידן'. אם אינך בן אצולה, ואין לך משאבים כלכליים שיצילו אותך מגאונותך (כמו במקרה אסי דיין), אתה נתון לאיום הדוד אבידני".

-אמרת שיש סיכוי שתתחרטי על השיר.
"אתחרט, כי אני מניחה מראש את אי-ההבנה שהוא עלול להיתקל בו. הנטייה הרווחת של אנשים היא לתפוס אותי במילה, במקום במהות. לכן הדגשתי, אין לקחת אותו ברצינות. כאמור, זהו שיר די עליז. מחשבה גולמית קטנה. בלוג אלטרנטיבי מולחן. כוס יין , וזה עובר. גם פחדתי להיתפס כמתבכיינת, או ממחזרת דיוני פלייליסט לזרא, כי לא בזה העניין. ולמען הסר ספק, זו לא התבכיינות. זה פאקינג בכי של ממש".

-האם הוא יכנס לאלבום הבא?
"לעת עתה לא נראה לי, אלא אם בטעות יגיע לפלייליסט. העם יכריע. יותר נכון, צבא ההגנה לישראל".

"כמו שקלינטון אמר אחרי המציצה המפורסמת, עשיתי את זה כי יכולתי"

-שלחת את השיר לקומץ אנשים. למה בעצם?
"כמו שקלינטון אמר אחרי המציצה המפורסמת, עשיתי את זה כי יכולתי. את המחשבה הגולמית הזאת רציתי לחלק עם כמה חברים טובים ויודעי דבר או שניים אודותיי. אנשים ששומעים גם את מה שלא נאמר, קומיקאים עם נשמה יתרה".

-מה התכנונים לעתיד הקרוב?
"השלמתי רומן ראשון, והוצאתו לאור הכי בוערת לי כרגע. חלקו מתורגם לגרמנית בימים אלה. אני עובדת על שיתופי פעולה שמדליקים אותי. אבל אחרי האלבום העשירי שיניתי את כללי המשחק שלי. אני עוד לא מזהה את הכיוון, אבל אני ואנשי הלייבל שלי תופרים יחד את הרעיונות. התחלתי גם לכתוב לאחרים. אשמח לשמוע את עמיר בניון או סרנגה שרים את 'ראיתי מלאכים'".