עידו מוסרי משחק עם דון ג'ונסון אבל נעלב מגלגלצ

עידו מוסרי הוא תופעה. מצד אחד שחקן מבטן ומלידה שמשחק כיום בסרטים הוליוודיים של אדם סנדלר (סיים צילומים לסרט חדש לפני חודשיים), מצד שני אח של טל מוסרי (אבל זה לא קשור) ומצד שלישי מוזיקאי וזמר שהוציא השנה את אלבום הבכורה "משחקי פחד" בהפקת משה לוי. האלבום כלל כמה שירים לא רעים בכלל, כמו שיר הנושא, "מחשבות על הבית" ו"הודעות", אבל לא זכה לעודף פרגון, במיוחד לא ברדיו.

" גלגלצ לא חיבקו את האלבום שלי, בלשון המעטה", אומר מוסרי. "אני מתאר לעצמי שיש לזה איזשהו קשר לזה שאני גם שחקן. אני מבין שלאנשים, לקהל ולמדיה לא מסתדר שאתה גם שחקן וגם זמר. הרבה מרימים גבה על התופעה, -ואני שומע על זה ביקורת ואחרי שהבעתי איפוק בנושא אני רוצה להתקומם. מדובר בסך הכל באמנות וביצירה וזה לא מקרי ולא סתם ששחקנים מתעסקים במוזיקה. זה משהו שבא ממקום דומה, מהצורך ליצור ולבטא את עצמך, את הרגשות והאמנות שלך. הגיע הזמן שילמדו לקבל ולחבק את התופעה. אנשים מקובעים ומקבעים הרבה יותר מדי. אני חושב שזה טבעי, אני רק אומר שאולי הגיע הזמן לנסות לפתוח את הקבעונות ולהטות את הלב".

מארח את משה לוי ותמר אייזנמן, מתכנן קאבר לשלמה ארצי

צעד נוסף בדרך להסרת הקיבעונות יעשה מוסרי ביום שני הקרוב (14.9, 22:30), בהופעה עם להקת הליווי שלו, "הקורטיזונים" (דן אקרט-בס, אביב כהן השני-תופים, ליאור פרלה-גיטרה), במסגרת "כנס תל אביב לתרבות", שיתקיים בשבוע הבא. בהופעה, שתתקיים באולם "צוותא", יארח מוסרי את משה לוי, שהפיק כאמור את אלבומו, ואת תמר אייזנמן, כוכבת בזכות עצמה, שניגנה באלבום בגיטרות, והוציאה לאחרונה את האלבום "Gymnasium".

מוסרי כמובן מפרגן לשניהם, אבל מה שמרגש אותו עוד יותר היא הלוקיישן. "אני מאוד מתרגש להופיע ב'צוותא' ומודה לנדב נשרי מהפסטיבל על הפנייה", מודה מוסרי. "'צוותא' זה אולם מיתולוגי שראיתי בו הופעות מדהימות של אמנים גדולים. הופעתו בו כשחקן במסגרת שנה ג' בבית הספר למשחק 'ניסן נתיב', אבל לא כזמר. אני נרגש מאוד ואפילו שוקל לבצע כהוקרה מיוחדת ל'צוותא' שיר של שלמה ארצי בעיבוד שלי. זה יהיה 'יום אחד' מהאלבום 'חצות', ששמעתי כילד עם ההורים שלי".

מלבד הקאבר לארצי תכלול ההופעה של מוסרי בעיקר את שירי אלומו "משחקי פחד" ולצדם ניצנים ראשונים מפרויקט חדש עליו הוא עובד, במסגרתו הוא מלחין שירים של המשורר נתן זך. "זה כרגע בשלב מאוד ראשוני ונתן זך עצמו אפילו עוד לא יודע", מסביר מוסרי. "לקחתי שירים שלו שטרם הולחנו. "היו לי בבית שירים שלו ומצאתי את עצמי מלחין את אלה שאני אוהב. אני מקווה שייצא מזה אלבום בעתיד הקרוב, כרגע זה באמת בחיתולים. אני גם מלחין שירים של משורר אחר, פרננדו פסואה, שאולי גם מהם נבצע במופע".

"אני צעיר ובודד בתל אביב, כמו שנתן זך היה בשנות ה-60'"

-איך אתה מתחבר למשורר מדור ותיק יותר כמו נתן זך?

"השירה שלו נחשבת צעירה ולהתייחס אליו כמשהו מבוגר זה טעות. הוא כתב אותם כאיש צעיר ובודד בתל אביב המנוכרת של שנות ה-60' וה-70' ואני שר אותם כאיש צעיר ובודד בתל אביב המנוכרת של שנות האלפיים. אני בוחר שירים ספציפיים שאני מתחבר לאמירה ולטקסט שלהם. הם נשמעים כאילו הם יוצאים מגרוני בשפה יפה. בהופעות אני קודם כל מבצע ורק אחרי זה אומר לקהל שזה שיר שלו ואנשים מופתעים".

-עד כמה אתה באמת בודד?
"המילים 'בודד' ו'לבד' חוזרות המון באלבום שלי. ככה אני מרגיש. אולי זה נעוץ ביצירה ובמקצוע שבחרתי. הרבה אמנים הם אנשים בודדים ואני מאמין שכולם בסוף בודדים, אולי הם מתקשים לראות את זה ולהודות בזה. אני מדבר על איזשהו מצב שכולם נמצאים בו, אבל אולי אמנים במיוחד. זו לא מסכנות, אלא מצב עמוק, בסיסי ואמיתי. זה בא מהצורך הבלתי נגמר והבלתי ניתן לסיפוק של אמן בהכרה ואהבה. הרי אם אני אהיה מסופק אהיה באמת אומלל".

"הפרטנר שלי בסרט היה דון ג'ונסון, אבל עדיף 'צוותא'"

-בוא נצא מהאומללות. ספר על הסרט החדש של אדם סנדלר.

"חזרתי לפני חודשיים מלוס אנג'לס שם הצטלמתי לסרט חדש בשם 'Born To Be A Star', שסנדלר מפיק. שיחקו איתי ניק וורטסון, וכריסטינה ריצ'י ודון ג'ונסון מ'מיאמי וייס' ו'נאש' היה הפרטנר שלי בסרט. ההתרגשות בסרט כזה גדולה אבל בלשיר ב'צוותא' היא גדולה לא פחות".

-באמת?
"כן. תראה השאיפות שלי הן בארץ, לא לכבוש את העולם. כאמן אני רוצה לעשות מה שאני אוהב וממלא אותי ויגיעו לאנשים. אני שחקן אני במשרה מלאה מאז שזוכר את עצמי. אני משחק היום בקאמרי ב'המלט', ב'כנר על הגג' שכבר בהצגות ה-200, ובתפקיד המלך ב'עוץ לי גוץ', שבעבר עשו אותו זאב רווח ויצחק חזקיה, אבל מוזיקה זה היצירה האישית שלי. מבחינת רמת הביטוי זה הכי עושה לי את זה. האפשרות שלי לבטא יצרים ורגשות. אני לא משחק שום תפקיד, לא נכנס לנעליים של שום דמות. להפך, אני מתפשט ומביא את עצמי בצורה הכי אותנטי וחשופה, הכי קרוב לעצמי. זה משהו שכל אמן רוצה לעשות בסופו של דבר".

-הבנתי שאתה מתארח בעוד הופעה, של ה"נובל בראטס".

"אני מכיר את הגיטריסט שלהם ירון לנדסברג עוד מלהקת 'בייב'. הואשלח לי דיסק והזמין אותי ומאוד הופתעתי לטובה. הם להקת רוק הארד קור שמכוונים לחו"ל וכבר עשו סיבוב יפה שם. הסטייל שלהם הוא רוק כבד, שיש לי פינה חמה מאוד בלב אליו, למרות שהסגנון שלי הרבה יותר רך. אני אשיר איתם את 'The Offer' וגם את 'משחקי פחד' בעיבוד יותר כבד. אני שמח על ההזדמנות לפתוח קצת את הגרון ולשיר רוק יותר בועט".