מבחוץ הוא נראה כמו מכון ספא מפואר ויוקרתי. הנוף המרהיב משתקף ממנו אל המרינה ואל חופי הרחצה של העיר אילת, ואין אף סממן שמרמז על שמתחולל עמוק בפנים, בתוך החדרים המעוצבים והאסתטיים למראה.
בלשי משטרת מרחב אילת מכירים היטב את המכון ובעליו. המכון פועל במשך שנים רבות, 24 שעות ביממה, ומושך אליו בעיקר תיירים שמגיעים לנפוש באילת ומגיעים להתפרק ולהשתחרר, נופשים ישראלים ואנשי עסקים שמגיעים לסגור עסקאות, או גברים המגיעים לרגל אירועים ספורטיביים ופסטיבלי שירה כשהם נטולי בנות זוג. התנועה הבלתי פוסקת של לקוחות למכון הדליקה כבר מזמן נורה אדומה בקרב בלשי משטרת מרחב אילת, שהבינו שהפעילות בספא לא רגילה. אך עדיין, המקום המשיך להיות פעיל במשך תקופה ארוכה.
"אם אין תלונות של לקוחות, לנו כמשטרה אין הרבה מה לעשות, יש לנו מספיק אירועים דחופים יותר לטפל בהם מאשר מכון ספא שמעניק שירותי מין. השמיכה קצרה ויש סדרי עדיפויות יותר בוערים כמו שמירה על ביטחונם ורכושם של האזרחים, מלחמה באלימות ואלכוהול של בני נוער", טוען גורם בכיר במשטרת מרחב אילת. "בעבר עשינו פשיטות רבות, סגרנו מכונים ומכוני ספא, אבל בתי המשפט גזרו עונשים קלים על המעורבים (מאסרי על תנאי וקנסות של כמה אלפי שקלים בודדים) ושוב אותם אנשים חזרו לעבוד בתחום שירותי המין והעיסוי. הבעיה הייתה ונותרה בחוסר ההרתעה של מערכת המשפט. כשהעונשים יהיו מוחשיים יותר – מאסרים בפועל – תופעת הזנות ושירותי המין בישראל תפחת באופן ניכר".
לפני כשלושה שבועות המכון סוף סוף נסגר, לאחר שעובדת במקום התקשרה למשטרה וסיפרה ששני לקוחות שלא היו מרוצים משירותי מין תקפו אותה ודרשו את הכסף חזרה. מאבטח ובעל המכון נעצרו בחשד שניהלו במקום ספא למתן שירותי מין, ובביתו של בעל המכון נתפסו עשרות אלפי שקלים - וההערכה היא שהוא גלגל מידי חודש מחזור של מאות אלפי שקלים. "העניין הועבר לטיפול רשות המיסים כדי שהיא תטפל בעניין ההכנסות והעלמות מס שהיו במקום", הסביר גורם במשטרה.
מדובר, כמובן, בטיפה בים. ביום שלישי בשבוע הבא ייערך דיון בועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות בכנסת, בראשותו של ח"כ וניצב בדימוס, דוד צור. הדיון יתמקד במצב הזנות בישראל, וישתתפו בו גורמי אכיפה כגון המשטרה, הפרקליטות ומשרד החינוך. לקראת הדיון, אנו משרטטים תמונת מצב עדכנית ככל האפשר על תעשיית הזנות בארץ.
"צריך לגייס עוד מאות שוטרים"
לפני כ-15 שנה, בעידן פריחת ושגשוג מכוני הליווי בישראל (היו בארץ כ-1,000 מכוני ליווי), אלפי נערות ליווי הוברחו ממזרח אירופה ורוסיה למצרים, סיני ומשם באמצעות כנופיות של בדואים חמושים לסרסורים בישראל שקנו אותן. נערות הליווי הוחזקו בתנאים תת אנושיים – חיי עבדות ושכר רעב – וישראל הוכנסה לרשימה השחורה העולמית המעודדת את תעשיית הסחר בנשים. ארגוני הפשיעה במרכז גזרו קופונים של מיליארדי שקלים, עד שמשטרת ישראל התעוררה וזה היה טיפה מאוחר מדי.
במשטרת ישראל ובממשלה נכנסו ללחץ והקצו מאות שוטרים למחלקי המוסר כדי למגר את התופעה, לסגור את מכוני הליווי ולגרש את נערות הליווי בחזרה לארצותיהן. כמה מהן תבעו את הסרסורים ובעלי המכונים בבתי הדין לעבודה (טענו ליחסי עובד-מעביד), וזכו בפסקי דין תקדימיים לקבל כמה מיליוני שקלים כפיצוי. סרסורים שנתפסו נידונו לעונשים חמורים שבין ארבע שנות מאסר ולעד 16 שנים בגין ניהול מכוני ליווי וסחר בנשים, בזכות חוק שהכנסת חוקקה כדי להילחם בתופעה בישראל.
קצין משטרה ותיק במטה הארצי מספר שהלחץ עזר, אך רק לתקופה מסוימת: "אירגוני נשים ברחבי העולם תקפו את ישראל, יחידות של צבא ומג"ב תוגברו לאורך הגבול עם מצרים, מאות נשים נתפסו כשניסו להסתנן לישראל – ובמקביל מאות מכוני ליווי נסגרו בצווי בית המשפט ומאות סרסורים נעצרו. זה גרם למיגור התופעה, אבל בשנים האחרונות נרדמנו קצת ותעשיית הזנות חזרה שוב, למרות שלא באותם עוצמות וממדים של שנות התשעים".
המצב בפועל, הוא שהיום יש בקושי כמה עשרות שוטרים שמטפלים בתופעת הזנות בישראל. מחלקי המוסר שנהגו לבצע מידי לילה פשיטות על מכוני הליווי ובתי ההימורים, נבלעו בתוך מחלקי הבילוש והמודיעין. במשטרת באר שבע יש רק שוטרת אחת ותיקה במחלק המוסר ובשאר חלקי הארץ, במרכז, ירושלים והצפון יש עוד כמה שוטרים בודדים שמטפלים בתופעה אבל לרוב נלקחים לטפל בתופעות פשיעה אחרות.
"בשנים האחרונות התחום הזה די הוזנח ותעשיית הזנות הרימה ראש ומתחילה שוב לשגשג בדרכים מתוחכמות יותר או פחות. יש לנו קושי לחסל את התופעה הזו. אתה סוגר דירה דיסקרטית אחת, למחרת נפתחות עשרות", הודה קצין מודיעין במשטרה. "כדי להילחם שוב בתופעה צריך לגייס עוד מאות שוטרים שיעסקו במשך כמה חודשים רק בעבירות מוסר, מה שסביר להניח שאין סיכוי שבעולם שזה יקרה". גם את חוק הזנות שחוקק בכנסת ואשר קובע, כי אדם שייתפס מקבל שירותי מין עלול לרצות עד שישה חודשי מאסר בפועל, המשטרה לא מצליחה לאכוף.
יצאנית רחוב: "אני חיה על הקצה"
לדברי גורמים במשטרה, הבעיה היא בעיקר הדירות הדיסקרטיות. אך בעוד שלנערות העובדות בדירות הדיסקרטיות ובמכוני הספא יש מאבטחים שמגנים עליהם, הרי שהסיפור העצוב באמת הוא של יצאניות הרחוב שלא פעם נאנסות באכזריות על ידי לקוחות, שאף שודדים להן את הכסף ובורחים. חלקן אף נרצחו.
"לחברה טובה שלי הלקוח עקר את העין בבקבוק שבור בגלל שהוא טען שהיא לקחה ממנו יותר כסף והוא לא קיבל סקס טוב", סיפרה ל-mako דינה (שם בדוי), יצאנית רחוב. "עד היום היא בטראומה. מישהי אחרת שהכרתי נרצחה על ידי בדואים שלקחו אותה במכונית ואחרי שקיימו איתה יחסי מין, חנקו אותה למוות וזרקו אותה לבאר עמוקה. רוסייה צעירה אחרת, שהכרתי ועבדה פה בחורשה של שכונה ג' ליד הרכבת, נרצחה על ידי נער פלסטיני בן 16 בגלל שרב איתה על הכסף שהיה צריך לשלם לה. כל יום שאני באה לעבודה, אני חושבת שאולי זה היום האחרון שלי, אבל מצד שני יש לי שלושה ילדים קטנים שצריך לפרנס, אין לי בעל, עשיתי ילדים עם כל מיני גברים שהכרתי ונעלמו מהחיים שלי, עכשיו אני לבד, מי יביא אוכל לילדים שלי? יש לי פה סודני, בחור גדול, מפחיד ששומר עליי. אני נותנת לו בסוף הלילה 100, 200 שקל, תלוי כמה לקוחות היו לי והוא שומר עליי ועוקב מרחוק. אני סומכת עליו יותר מסרסורים ישראליים שהיו גונבים לי את הכסף".
דינה, 50, נמצאת 25 שנה במקצוע. לעיתים היא גם עובדת בניקיון בתים, ומספרת שלא פעם היא לא מצליחה לגמור את החודש. "מגיעות לפה היום בחירות צעירות, לבושות יפה, חתיכות, שמלות מיני, הן גונבות לוותיקות כמוני את הפרנסה, אין כבוד, זה עולם אכזרי, אני צריכה להילחם על הלחם של הילדים שלי, אז יש לפעמים מריבות על שטחים ואזורים טובים, וזה נגמר בקללות, דחיפות. הלקוחות הקבועים, בהם כמה אנשי קבע שמשרתים בכל מיני יחידות קרביות, באים אליי כשהם חוזרים מהבסיס או מהאימונים להתפרק. לפעמים אני עושה את זה במכוניות שלהם או לוקחת אותם לחדר פרטי בבית שלי או של איזו חברה. הם חוזרים מהבסיס, אבל אחת כמוני שלאט לאט מזדקנת כבר לא עושה להם את זה כמו פעם".
לפני כמה שנים לקוח שדד אותה ואחר איים לרצוח אותה כאשר הצמיד סכין לגרונה לאחר שסירבה לקבל ממנו 50 שקל תמורת אקט מיני. "הלקוחות המזדמנים הם הכי מסוכנים, כי אני לא מכירה הם לא צפויים וכל הזמן מבקשים מחירים נמוכים, בגלל הצעירות שגם שוברות לי את השוק וזו בעיה. לפעמים אני מעדיפה לוותר על לקוח שלא נראה לי, כי אני רואה את המבט שלו או ההתנהלות שלו ויש לי כבר תחושת בטן לא טובה, אז אני מעדיפה להפסיד אותו. ראיתי את המוות כמה פעמים אבל זה החיים. אני חיה על הקצה", סיכמה דינה את עבודתה.
10,000 זונות בישראל
תעשיית המין בעיר הקיט הדרומית אילת היא אחת המשגשגות בישראל, אבל ממש לא רק שם. תל אביב, רמת גן, באר שבע, ירושלים, חיפה, נתניה, בת ים, עפולה ומגדל עמק הן חלק מרשימת הערים המככבות בתעשיית שירותי המין, שעל פי הערכות שונות מגלגלת בישראל כ-1.5 מיליארד שקל בשנה.
הנתונים הלא רשמיים מצביעים על לפחות 10,000 נשים, רובן ישראליות (בהן עולות חדשות) ותיירות העוסקות במתן זנות בישראל. בין הנשים ניתן למצוא חיילות משוחררות, חיילות בסדיר, סטודנטיות, אימהות לילדים שנקלעו למצוקה כלכלית, נרקומניות שתמורת שירותי מין מממנות את הסם, וגם תיירות וצעירות שעושות זאת כדי להרוויח כסף קל ולממן טיולים ברחבי העולם.
בצד השני של המטבע, בקרב מקבלי שירותי המין, ניתן למצוא לקוחות מכל קצוות הארץ והאוכלוסיה: אנשי אקדמיה, רופאים, חיילים בשירות קבע, אנשי עסקים, תיירים, בני נוער, בני מיעוטים, חרדים, סטודנטים, ואף אורחים אחרים, כמו ימאים מהצי השישי של צבא ארה"ב, המגיעים לעיתים כמה פעמים בשנה לעגון בחופי חיפה ואילת.
ומה לגבי המקומות בהם הכול מתרחש? אם פעם ברשימה המשטרתית כיכבו מאות מכוני ליווי, הרי שבשנים האחרונות חלה מהפכה של ממש בתחום. מכוני הליווי הנוצצים, הצבעוניים והזוהרים של שנות התשעים פינו את עצמם לטובת דירות דיסקרטיות, מכוני עיסוי וספא, חדרי בתי מלון, חורשות, סמטאות, רחובות ומכוניות, דבר המקשה מאוד על המשטרה לאכוף את התופעה.
כך פועלת תעשיית הזנות ושירותי המין בישראל:
תופעת הדירות הדיסקרטיות. כ-1,000 דירות דיסקרטיות פועלות בישראל ומעניקות שירותי מין לעשרות אלפי לקוחות בחודש. השיטה די פשוטה: שוכרים דירות בתוך בנייני מגורים, ממגנים אותם בדלתות ברזל ועץ כבדות, ומתקינים בתוכן מצלמות אבטחה כדי לעקוב אחר הנכנסים לתוכן וכדי למנוע מגורמים זרים כמו בלשי משטרה המתחזים ללקוחות כדי להיכנס פנימה ולהביא לסגירתו. בחלק מהדירות הללו, יש חלוקה פנימית לחדרים שבעת פשיטת משטרה הן מאפשרות לבנות וללקוחות לברוח דרך פתחי מילוט. הטמעותן של הדירות במרכזי מגורים צפופים מקשה על המשטרה לאתר את הדירות ולסגור אותן.
בתי מלון. חלק מנערות הליווי מציעות שירותי מין בבתי המלון. בחלק מהמקרים בחדרים שהן שוכרות במלון שני כוכבים במקרה הטוב, או בבתי המלון שבהם משתכנים הלקוחות.
מכוני עיסוי וספא. בשנים האחרונות צצו ברחבי ישראל מכוני ספא ועיסוי רבים כמו פטריות לאחר הגשם, המשמשים למעשה כמכוני ליווי שמעניקים שירותי מין אקסטרא ללקוחות שמעוניינים ב'טיפול' מעמיק יותר מעוד סתם עיסוי.
בתים פרטים. אנשים מבוגרים, בהם כמה ניצולי שואה, מנהלים בבתיהם מעין מכוני ליווי. הם מאפשרים לצעירות לשכור מהם בסופי שבוע חדרים, שבהם הן מארחות גברים למתן שירותי מין, ובתמורה משלמות להם עבור כל אקט סכום של כ-50 שקל, מה שמסייע להם לממן את שכר הדירה לשדרג במעט את חייהם ולשלם את החשבונות.
ברחוב. בארץ פועלות כ-1,000 יצאניות רחוב הפועלות בחורשות, פארקים, סמטאות, מבנים נטושים ובכלי רכב. בחלק גדול מהמקרים הסרסורים הם פליטים מאריתריאה, וסודנים שהפכו לסרסורים שמעניקים להם 'מטריית' הגנה מפני לקוחות שינסו לתקוף אותן, לא לשלם להן או במקרה הגרוע יותר לשדוד את כספן.
חצרות בתי ספר. חלק מהיצאניות מעדיפות לא פעם להעביר את האקט המיני הרחק מ'הרדאר' המשטרתי – כלומר מניידות הבילוש והסיור כדי שהשוטרים לא יהרסו להן את הפרנסה ומעדיפות לקחת את הלקוחות לחצרות בתי הספר כשלא פעם אפילו הכיתות פתוחות מה שמאפשר להן לעבוד בראש שקט בלי חששות של מעצר הלקוח או פתיחת תיק פלילי.
מחירי הזנות יכולים לנוע בין 100 שקל ל-1,000 שקל ויותר:
בדירות הדיסקרטיות: עבור טיפול משתי נשים ושני אקטים מיניים הלקוח ישלם ייפרד מסכום של 250 שקל. (משך הטיפול כ-45 דקות). טיפול מיני של ארבע נשים יעלה ללקוח בין 500 ל-750 שקל ויכול להימשך עד שעה וחצי.
במכון הספא והעיסוי: המחירים מטפסים ונעים בין 500 ל-1,000 שקל ולעיתים גם ל-1,500 שקל, תלוי בזמן הטיפול שהלקוח דורש, בדרך כלל זה שילוב של עיסוי ואקט מיני בתוספת של ג'קוזי וארוחה קלה.
במלון: המחירים נעים בין 300 ל-700 שקל, תלוי האם נערת הליווי מארחת את הלקוח או מתארחת בחדרו בבית המלון.
ברחוב: יצאניות הרחוב יגבו עבור אקט מיני סכום של שנע בין 100 ל-200 שקל לאקט מיני.