הרגעים שבהם מותר לך להיות מניאק

אף אחד לא אוהב מניאקים באף מקום, את זה אנחנו לא באמת צריכים להסביר לך. אנשים שמבלים את זמנם בהרס חייהם של אחרים הם כאלו שבסופו של דבר יזכו לקבל את המגיע להם בצורה זו או אחרת. אבל ישנם מקרים מאד ספציפיים, רגעים קטנים ונדירים בחיי האדם, שבהם מותר לכל אחד מאיתנו, כן גם לך, להיות מניאק. הגיע הזמן שתכיר את הסיטואציות האלה ותדע מה בדיוק עליך לעשות כאשר אתה נתקל בהן.

כשחותכים אותך בכביש

כבישי ישראל הם מהמקומות המתסכלים והאיומים שניתן למצוא על פני הגלובוס, ואשר עמם אתה נאלץ להתמודד מדי יום: דרכים משובשות, מחסור בנתיבים, אנשים איטיים להחריד בנתיב השמאלי, צפצופים, הבהובים וקללות בערבית מדוברת, כל אלה לא מזכים אותך בזכות לאבד את עשתונותיך כשאתה אוחז בהגה. אבל יש מקרה אחד, יחיד ומיוחד, שבו הכול מתגמד, הרגע היחיד שבו מותר לך להתנהג כמו האינדיאני הים תיכוני שאתה, וללכת איתו עד הסוף.

זה קורה בשנייה אחת שבה מופר האיזון הקוסמי של היקום ובו מחליטים נהג או נהגת חצופים לחתוך אותך במהירות כדי להידחק לפניך בכביש. ברגע הזה אין מקום לרציונאליות או שיקול דעת, זה לא הזמן להיות בוגר ולהחליט שהוא לא שווה את הזעם שלך. הקוסמוס כולו ממתין בציפייה שתאתר את העבריין, תחתוך אותו בחזרה ותחזיר את האיזון למקומו הטבעי. אם אתה ממש בקטע של להיות דרעק, אפשר גם להציג בפניו אצבע אחת מיוחדת מכף ידך ואז ללחוץ על הגז ולהיעלם. הטבע כולו יוקיר לך תודה.

כשאתה מגלה שהיא בוגדת בך

אם עדיין לא למדת את זה עד עכשיו, כדאי שתדע שמה שלא יקרה ביניכם בסוף תהיה אשם. ב-99 אחוז מהמקרים לא תוכל להתכחש לעובדה הזאת. כי בסופו של דבר עצם העובדה שלא אמרת כלום, כן אמרת משהו שלא היית צריך להגיד, אמרת משהו שהיית צריך להגיד לבנאדם שלא היית צריך להגיד לו או סתם שאלת: "מה את רוצה ממני? לא ידעתי שצריך לשים אטבי כביסה כשאני תולה את התחתונים שלך על החבל",  תביא למסקנה שהכול בגללך.

אבל ישנו מקרה אחד שבו יש לך את הזכות המלאה להגיב באמצעים שפלים במיוחד. זהו הרגע שבו אתה מוצא אותה מקופלת בתנוחה שמעולם לא ראית אותה מנסה איתך, בצוותא עם גבר אחר. מכאן ואילך האופציות רבות: פתיחת בלוג שיוקדש לעובדות מביכות שאפילו אימא שלה לא ידעה עליה, שליחת מייל מכתובות אנונימיות לאבא שלה עם הסרטון שצילמתם ביחד בצימר וכל דרך אחרת שתגרום לה להבין שהיא התעסקה עם המניאק הלא נכון.

אחרי שניצחת בדרבי

שמחה לאיד בספורט היא דבר לגיטימי, אבל לכל דבר יש גבול. בכל זאת, בוא נודה על האמת, כמה באמת אתה יכול לצחוק על אוהד מכבי פ"ת או עירוני רמת השרון אחרי שניצחת אותו? אנחנו די בטוחים שאפשר לתבוע אותך במקרים כאלו על התעללות בחסרי ישע. תמיד לימדו אותך שספורטאי טוב יודע להפסיד וגם יודע לנצח, וזה נכון, חוץ מאשר במקרה אחד.

זה קורה ברגע המתוק שבו כדור של קבוצתך האהובה פוגש את הרשת של היריבה השנואה מהצד השני של העיר. זה יכול לקרות בכדורגל, בכדורסל, בהוקי קרח או בבדמניגטון, במקרה הספציפי הזה ענף הספורט ממש לא מעניין. גם המיקום לא חשוב, זה יכול להיות בתל אביב, לוס אנג'לס או ניקרגואה הצפונית, העניין הוא שסוף סוף ניצחת את הבני זרובבל האלה, ומותר לך לרקוד לפניהם עם צעיף על הראש, לשיר שירים על העבודה של אימא שלהם, לצלם את הפרצופים שלהם ולהעלות לפייסבוק. מה שנחמד עוד יותר בעניין הזה הוא שכל המותרות הללו תקפים עד לדרבי הבא. אז נצל את הזמן הזה בחוכמה. מי יודע כמה עוד הזדמנויות כאלה יהיו לך?

כשמפטרים אותך

ישנם לא מעט רגעים בעבודה שבהם אתה מרגיש צורך עז לקום, לגשת לכל אחד ואחד מהאנשים שסביבך ולומר לו בדיוק, אבל בדיוק מה אתה חושב עליו. נמאס לך שהמשכורת שלך יכולה לקנות רק גביע יוגורט, שלפועל רומני עם ויזת תייר יש יותר ימי חופש מאשר לך, אתה לא יכול לסבול את החיוכים המזויפים, את האינטריגות, את האנשים שתופסים עליך תחת, שמנשקים לך שם או שסתם שווים לאחד כזה.

אבל בכל אותם מקרים שהזכרנו קודם עליך לזכור את ההשלכות: פעולה אגרסיבית מצידך במקרים כאלה עשויה להוביל למצב שבו תתחיל את ימיך הבאים בתור ללשכת העבודה, שם תפגוש בדיוק את אותם טיפוסים. אבל אם לא הותירו לך ברירה והחליטו בשבילך שהגיע זמנך ללכת, כל אותם איסורים מבוטלים לאלתר. יש לך זמן קצוב מאד עד לרגע שבו תאסוף את דבריך ותעזוב לבלי שוב, כדי לעשות את כל אותם דברים שתמיד רצית ומעולם לא היה לך האומץ לעשות. כי מה הם כבר יכולים לעשות לך? זה לא שתצטרך שמישהו מהם ימליץ עליך בעתיד. אה רגע, בעצם אולי כן?

כשההורים שלה מרגישים יותר מדי בנוח איתך

אחד הדברים החשובים ביותר במערכת היחסים שלה איתך הוא יחסיך עם ההורים שלה. בין אם תרצה בכך או לא, רוב הנשים מגיעות בעסקאות חבילה עם הצמד הזה, והאופן שבו תצליח להתמודד איתם ישפיע בצורה משמעותית על מצבי הרוח שלה. ועם כל זאת אנחנו מבינים שישנם מקרים שבהם אתה לא תמיד יכול לבלוע רוק, להנהן ולהבטיח שתשפר בפעם הבאה.

זה יכול לקרות במהלך ארוחת שישי כשאימא שלה תתעניין האם הכול בסדר עם הצנרת שלך, ותשאל אם אתם עושים את זה נכון ואולי כדאי שתלכו לרופא, כי זה לא ממש נורמאלי שאנשים בגילכם יהיו עדיין ללא ילדים. במקרים כאלה מומלץ לארגן את כל הנימוס וטוהר המידות שרכשת במהלך חייך, לנגב את הפה ולענות בחיוך: "האמת שהיינו אצל הרופא הזה אתמול, הוא מסר לנו שהוא לא מתעסק בדברים כאלה ושצריך לפנות לאינסטלטור".

והנה עוד כמה מקרים שבהם זה ממש בסדר להיות דרעק. זה בדוק

כשאתה עומד אחרי מישהו ברמזור קצר, הוא לא זז, צפרת לו, והרמזור חזר להיות אדום

כמישהו מנסה לחנך את הבן שלך בנוכחותך 

כשמישהו שאתה לא מכיר קורא לך "ביז'ו"

כשהאינטרנט שלך לא עובד, אתה מתקשר למוקד האינטרנט ואומרים לך למחוק קוקיז

כשהאינטרנט שלך לא עובד, אתה מתקשר למוקד האינטרנט ואומרים לך: "כנראה יש לך וירוס"

כשאתה מנצח מארס טורקי בשש בש

כשאתה לוקח קופה ענקית בפוקר עם בלוף של שלוש וחמש

כשמישהו מסביר לך איך לעשות את העבודה שלך, ומתחיל לעשות את זה במשפט "אני לא רוצה להגיד לך איך לעשות את העבודה שלך"

כשמישהו בוהה במחשוף של אשתך

אם מישהו רומז משהו על הנטיות המיניות שלך

(אם אתה אוהד מכבי) כשיורדים על אבי נמני

(אם אתה אוהד הפועל) כשצוחקים על ההריסה של אוסישקין

(אם אתה אוהד בית"ר) כשמדברים על היכולת של בית"ר

(אם אתה אוהד סקציה נס ציונה) כשמדברים על כדורגל

>> איך תדע שאתה סתם מניאק? גם את זה בדקנו