קר לנו ואנחנו מתים על סלט: 10 מיתוסים על גבריות שחייבים לנפץ

אנחנו גברים, וזה ערוץ לגברים, ויש מי שיגיד שהכתבה הזאת, שמנפצת את המיתוסים עליהם גדלנו, שקולה לירייה ברגל משוט גאן מטווח אפס. אז הנה הקטע: אם אתה באמת חושב שגבר אמיתי הוא מישהו ששומן פרה מטפטף לו על הסנטר; יורד לו דם מהגבה אחרי המכות עם השיכור שקילל את חברה שלו; הידיים שלו משוחות בשמן מנוע; הוא מסתובב בגופיה בשיא החורף; וצורח שהשופט בן זונה בכל יום שבת - אתה רק חצי צודק.

למה חצי? כי כל הדברים האלה אולי נכונים, אבל הם מתארים רק חצי מהגבר הממוצע. החצי השני הוא אדם שבוכה בסרטים רומנטיים, מכין לעצמו סלט רוקפור, משתעמם בכדורגל, לובש צעיף ומבקש עזרה בדרכים. אנחנו עושים את זה כל זה - ואנחנו עדיין אכבר גברים. לפניכם עשרה מיתוסים על גברים אמיתיים שהגיע הזמן להיפטר מהם.

גבר אמיתי לא בוכה

רגשות זה לכוסיות. הן צריכות להתייפח וליילל מכל שטות, ואתה צריך לשבת עם חיוך דבילי על הפרצוף ויד בתוך המכנסיים. גבר זה מאצ'ו, זה להחזיק פאסון. מספיק בולשיט או שאתה רוצה עוד קצת? אם זה מה שאתה חושב, כנראה שלא הקשבת בכיתה. הרי מי הם הרווקים הנחשקים ביותר, אם לא הבכיינים הכי גדולים שיש? לא רק אצלנו זה קורה, מדובר בתופעה בינלאומית.

אז גבר, ברוך הבא לעידן המודרני. זמנים שבהם גבר בוכה נחשב למושך, רגיש, מחובר לעצמו. זה לא אומר שאתה צריך לפתוח את הממטרות בכל הזדמנות. אבל אם "נכנס לך משהו לעין" כשראית עם חברה שלך את "היומן", זה בסדר גמור. גם אם אתה מרגיש מחנק בגרון כשאתה רואה את הקבוצה שלך זוכה בגביע. כולם בוכים, אפילו אנחנו. בכינו כשראינו את זה ואת זה ובכל פעם שאנחנו רואים דברים כאלה. אז תרגיש חופשי להתפרק, תסמוך עלינו זה משחרר.

גבר אמיתי לא אוכל סלט

ניוז פלאש: האדם הקדמון מת מזמן. הצייד, טורף הבשר, זה שיוצא בבוקר מהמערה עם רצח בעיניים וחוזר כשהוא גורר ממותה בגובה 4 מטר עם נפיחות בראש. אין לנו ספק שבעידן האבן ככל שצדת יותר כך הפכת לסמל מין גדול יותר, אבל אנחנו די בטוחים שאם האדם הקדמון היה חי היום הוא היה מעדיף לגוון מדי פעם עם סלט עוף, ואולי אפילו עם סנדביץ' חלומי מלחם קל.

אז עזוב אותך מהדימויים הברבריים האלה. אחרי הכל אם אתה לא משרת במג"ב אין סיבה שתצא בבוקר מהבית בלי חולצה ועם נבוט ביד. כן, מותר לך סלט. אפילו מומלץ. זה טעים, בריא, משביע לאללה ולא הופך אותך לפחות גבר מהחבר שיושב עכשיו מולך ומנשנש 300 גרם של פרה מדממת. תן לו לצחוק עכשיו, הוא יגיע לחדר הצינתור 30 שנה לפניך.

גבר אמיתי רואה כדורגל

עוד ערב של ליגת אלופות ואתה לא מוצא את עצמך. מצד אחד נמאס לך לשמוע כבר על הגמד הארגנטינאי הזה שנראה כאילו יצא מהגיימבוי, אין לך מושג מה זה טיקי-טאקה או קשר חמישים חמישים, וכל הדבילים האלה שרצים אחרי הכדור מעניינים אותך כמו ראיון עומק עם ליאם רז. מצד שני לך תסביר לחבר'ה במשרד שהסיבה שאתה לא רוצה לשבת איתם היום ב"מאש" היא שלא מתחשק לך לראות את רונאלדו מוריד חולצה בסוף המשחק.

הגיע הזמן שתתעורר. לא כל גבר שלא מכיר את ההמנון של ליברפול בעל פה הוא אוטומטית נשנש. לא בדקנו את זה לעומק, אבל אנחנו די בטוחים שבראד פיט או ג'ורג' קלוני לא יידעו לומר לך כמה שערים יש לראול בקריירה. לא ראינו שזה פגע בגבריות שלהם. בכלל, יש כל כך הרבה דברים טובים יותר שכדאי לך לראות במקום לשמוע את בדיחות הקרש של אבי מלר. אגב, בבוקר, כשתגיע למשרד, אל תשכח לזרוק לגבר הראשון שתראה: "איזה שחקן המסי הזה אה?". רוב הסיכויים שזה יקנה לך שקט עד הפעם הבאה.

גבר אמיתי לא תופס ראש לפני הבירה השלישית

בוא נבהיר רגע נקודה לגבי הסיפור הזה של אלכוהול. מי אמר שלשתות כמו איכר רוסי זה סימן לגבריות? חשבת פעם איזה באסה זה לשבת עם אנשים שצריכים לפרק חבית שלמה בשביל להרגיש שהם נהנים? הרי כל הקטע באלכוהול הוא לקבל בוסט זריז למצב הרוח. משתכרים איטיים הם לא אנשים כיפיים, הם אנשים ממורמרים שצריכים לשלם יותר על אלכוהול ולחכות בזמן שיתר החבר'ה כבר מחוקים מהתחת.

איך הם התגברו על זה? בהמצאת האמונה האידיוטית ש"גבר לא נופל מהר". תשכח ממה שראית ב"מד מן", זה סתם מיתוס של שנות ה-60. אם ג'ון האם (שראית מתייפח לפני שתי פסקאות) שותה מים עם רדבול הוא מתחיל לדבר אמהרית שוטפת. כל הכיף באלכוהול הוא לתפוס ראש מהר וליהנות. תן לממורמרים "לתפוס ראש לאט". בסוף הם אלה שיצטרכו לסחוב אותך הביתה, ולא להיפך.

גבר אמיתי הולך מכות

לא דיברנו על האגרסיות המיותרות האלה קודם? אנחנו מבינים שאתה נדלק מהר יותר ממרגול בכנס של תיאטרון היידיש ושהסרט האהוב עליך זה "מועדון קרב". הכול טוב, רק ש האלימות הזאת לא עושה אותך גברי. היא רק מוכיחה שיש לא מעט סדקים בתיאוריית האבולוציה. בכל זאת, אלפי שנים של התפתחות שכלית היו אמורות לאפשר לך לפתור את הבעיות שלך באופן מילולי (ולא, "סעמק ערס יא מניאק", היא לא צורת ביטוי מקובלת) במקום להנחית את היד על כל דבר שמעצבן אותך.

אל תטעה. אנשים לא מתרחקים ממך בגלל שאתה כל כך מפחיד ומעורר כבוד. הם פשוט מעדיפים לחכות עד שתעבור אותם ואז לדסקס איך לדפוק אותך הכי חזק בהזדמנות הראשונה שתיפול להם לידיים. תראה מה קרה לכל הדיקטטורים הערבים. אתה לא רוצה למצוא את עצמך תלוי באמצע כיכר ביום מן הימים נכון? אז די עם האלימות. אתה רוצה להוציא עצבים לך לחדר כושר או משהו. אגב, להעריץ את "מועדון קרב" זה אחלה, אבל אל תשכח איך טיילר דרדן גמר בסוף.

גבר אמיתי לא מבקש עזרה

הגיע הזמן להפנים: אתה לא יודע הכל. אנחנו יודעים שאתה נורא אוהב לפתוח את מזוודת הכלים שלך ולהכריז: "אל תדאגי מאמי, אני אסדר את זה". אבל בוא נודה על האמת, את הנזילה באמבטיה אין לך באמת מושג איך לתקן. הכי הרבה שהצלחת זה לתלות את התמונות בסלון וגם הן נראות כאילו הן באופסייד תמידי. לפעמים עדיף להשאיר את המאצ'ואיזם בצד ולהתקשר למישהו שזה המקצוע שלו. חדרי המיון מלאים בחכמים שניסו לדחוף את המברג שלהם לשקע מקצר.

בכלל, לבקש עזרה זה בסדר גם בתחומים אחרים בחיים, זה לא הופך אותך לנקבה חסרת ישע. למעשה להיעזר באחרים יכול לחסוך לך זמן, כסף ובהרבה מקרים גם צרות. תתחיל מזה שבפעם הבאה שיש לך אירוע בדרום, תפעיל את ה-GPS. ברור לנו שאתה מכיר את כל הדרכים בעל פה ויש לך קיצורי דרך ש"עוקפים את כל הפראיירים בפקקים". פשוט אלה אנחנו שנצטרך להיכנס אחר כך לג'נין ולהוציא אותך לפני שתהפוך למסננת.

גבר אמיתי לא מרכל

נו באמת, אתה צוחק עלינו? הרי כולם יודעים שכשאתה מסובב את המסך כדי שאף אחד לא יראה, זה לא באמת כדי לכתוב מייל מאד חשוב. פשוט החלטת להשלים פערים מערוץ הבידור של אתמול בערב. גם אנחנו חוטאים בזה לפעמים. חצי מהיום שלנו עובר עלינו במיילים פנימיים שבהם אנחנו יורדים על הבוס, מעבירים רשמים על החולצה השקופה שמישהי במשרד בחרה ללבוש או סתם מריירים באופן קבוצתי על התמונות החדשות של בר רפאלי.

לרכל זה אנושי. אנחנו יצורים שחייבים לשתף בכל דבר, להחליף חוויות, לתייג אנשים בפוזות לא מחמיאות. למה שרק נשים ייהנו מהפריווילגיה הזאת? קח עצה מאיתנו: פרגן לעצמך חצי שעה של רכילות יומית. לא תאמין כמה סיפורים עסיסיים תשמע על החבר'ה מהמשרד הסמוך. מי יודע, אולי ביום מן הימים המידע הזה יהיה שימושי. וגם אם לא, זה שווה רק בשביל הרגע שתבוא הביתה ותגיד: "מאמי, את לא מאמינה מה סיפרו לי היום במשרד".

גבר אמיתי מבין במכוניות

בכל פעם שהנושא הזה עולה לדיון אתה מתפלל לרעידת אדמה. בתור מי שהקשר שלו עם מכוניות מתחיל ונגמר בגז וברקס, אתה לא ממש מבין מה כל כך גברי בלצרוח מושגים כמו אחיזת כביש, גיר רובוטי ו-ABS. אז גם כאן אנחנו עומדים להפתיע אותך: אתה לא חייב לדעת להחליף פילטר מזגן כדי להיות גבר. כל העיסוק הזה של "המין החזק" בקופסת פח על גלגלים נועד לספק צורך מאד ספציפי: עוד נושא לשיחה מלבד "מה אתה אומר: זה סיליקון או שזה קופץ לה ככה טבעי?"

אגב, אל תיתן לאף אחד לעבוד עליך: גיר ידני זה כיף בגרמניה, עם שמונה נתיבים ובלי הגבלת מהירות. שם אתה באמת מרגיש גבר. גיר ידני בפקקים של איילון זה סתם מתכון לפרקינסון. בארץ, יותר מכל מקום, אתה לא צריך אוטו ספורט בשביל להרגיש גבר; בשביל לנסוע 10 קילומטר לשעה הפג'ו האוטומטית שלך היא שיגעון. תן ל"מבינים" עם הסאנרוף להתבשל בקיץ ולהירטב בחורף. אתה רק תגביר את הווליום ברדיו ותיזכר שבשביל ה"תענוג" הזה הם שילמו (וממשיכים לשלם) כפול ממך.

גבר אמיתי לא אוהב שופינג

האמת היא שהנושא הזה קצת בעייתי. אם מישהי תסחב אותנו למסע קניות של ארבע שעות בשדרת הנעליים של קניון הזהב, יש סיכוי טוב שנתבאס ולמעשה רק מהמחשבה על הקונספט מתחיל לכאוב לנו הראש. אבל מי אמר ששופינג מתחיל בנעלי עקב ומסתיים בתחתוני תחרה? שופינג גברי הוא שונה במהותו: אתה רואה משהו שאתה אוהב, נכנס לחנות, משלם ויוצא. בלי חרטות, בלי השוואות מחירים, בלי פתק החלפה. את כל התהליכים שהיא עוברת בשש שעות של טירוף קניות, אתה מעבד בשש שניות.

נכון, נראה לנו מוגזם לצאת בסוף יום עם עשרות שקיות מרשרשות שמכסות את לנו את כל הידיים. מצד שני המתנות שלנו מגיעות באריזות גדולות ובתג מחיר שממש לא מבייש את הפירמה. הגיע הזמן להודות: אתה מאד אוהב להוציא על עצמך בוחטות של כסף. זה פשוט בא בקופסת קרטון אחת גדולה עם הכיתוב: "פלייסטיישן 3" עליה.

גבר אמיתי לא סובל מקור

אין טיפשות מצ'ואיסטית יותר גדולה מהעניין של הקור. כאילו שמה שיש לך בין הרגליים אמור לשמש סוג של תנור חימום טבעי. אנחנו יודעים שראית הרבה סרטים שבהם הגבר נותן את מעיל הגשם שלו לבחורה השברירית שרועדת מקור - מחווה מאוד גברית שלא נס ליחה - אבל מה שלא סיפרו לך זה שאת הסרטים האלו צילמו באולפנים של הוליווד בתקופת הקיץ. כן, שון קונרי הוא אולי ג'נטלמן בריטי, אבל אל תטעה, פראייר הוא לא.

>> ועכשיו, זריקת מאצ'ו: דברים שגברים עושים שנשים שונאות