שוברים כיסאות: המאמנים הכי עצבניים בספורט

ספורט, כפי שכולנו יודעים, הוא תחום מאד אמוציונאלי. ברגעים מסויימים נדמה שאתה נמצא על גג העולם, ורק כמה רגעים אחר כך נראה שאבדה כל תקווה. בתחום סוער שכזה אין פלא שהרגשות משחקים תפקיד משמעותי. העניין הזה בא לידי ביטוי בעיקר בקרב מאמנים, שתוצאותיהם על המגרש עשויות לקבוע מה יקרה עם משרתם. אך גם בתנאים המלחיצים הללו, ישנם כמה מאמנים בעולם הספורט שעברו את כל הגבולות האפשריים. הנה הם חמישה מאמנים שממש לא היינו רוצים להיות שחקנים שלהם.

אלכס פרגוסון

ההוכחה האולטימטיבית שאי אפשר להגיע לדרגה של אגדה מבלי לאבד כמה ברגים בדרך. המנג'ר הסקוטי האגדי של מנצ'סטר יונייטד נודע בזכות הטמפרמנט שלו לא פחות מאשר בזכות הישגיו הרבים על הקווים. לאורך השנים היה מעורב בסכסוכים מתוקשרים עם מאמנים יריבים, תקף שחקנים מקבוצות אחרות ואפילו שופטים. אבל המקרה הזכור ביותר אירע באפריל 2003, אז הפכה התפרצות רגשות של פרגי למאיימת במיוחד.

באותו ערב זכור לשמצה ירדה מנצ'סטר יונייטד מנוצחת מכר הדשא אחרי הפסד 2-0 לארסנל במסגרת הגביע האנגלי. המאמן הסקוטי המעוטר רתח על שחקניו, אבל נדמה שיותר מכל הופנה הזעם כלפי הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה: דייויד בקהאם. בשיאה של אותה התפרצות הוריד המאמן את המגף שלו והטיח אותו ברצפה. אלא שבשל העוצמה זינקה הנעל הכבדה מהרצפה ופגעה לבקהאם בדיוק מעל לעין. את תוצאות המקרה ראה העולם כולו על הפנים של בקהאם בשבועות הבאים.

אבל לא צריך הפסד ליריבה גדולה כדי להרגיז את פרגי. לפעמים מספיקה שאלה תמימה של עיתונאי, כפי שתוכל לראות בסרטון הבא.

 

בובי נייט

אחד מגדולי מאמני המכללות בפרט והכדורסל האמריקני בכלל, ואולי הפסיכופט הגדול ביותר בהיסטוריה של מאמני המשחק. נייט, שכונה בפי כל "הגנרל", אימץ את סגנונו הבוטה וחסר הפשרות משנותיו הראשונות על הקווים, אותן העביר כמאמן הראשי של האקדמיה הצבאית האמריקאית בווסט פוינט. ב-1971 סיים את תפקידו בצבא והחל קדנציה של לא פחות מ-30 שנים במכללת אינדיאנה, אותה הוליך להישגים גדולים ולסערות גדולות לא פחות.

אחד הדברים שאפיינו את נייט יותר מכל היה הפה הגדול שלו. בהרבה מקרים יצאו ממנו כמה ממשפטי ההשראה הגדולים בתולדות המשחק, אך בלא מעט מהם יצאו גם משפטים כמו: "כשזמני בעולם הזה יגמר ופעילותי תסתיים, אני רוצה שיקברו אותי עם הפנים למטה. ככה כל המבקרים יוכלו לנשק לי בתחת". את האגרסיביות הזאת הביא נייט אל המגרשים והפך את האימון אצלו לפחד של ממש. ב-1997 האשים אותו אחד משחקניו, פיל ריד, שניסה לחנוק אותו בסיום משחק סוער במיוחד.

כך התנהלה לה הקריירה של נייט לסירוגין. מצד אחד אליפויות, תארים ותהילה עם אינדיאנה ומדליית זהב היסטורית עם נבחרת ארצות הברית של ג'ורדן ב-1984, ומצד שני מקרים חוזרים ונשנים של התפרצויות טירוף חסרות כל שליטה. מקרה זכור במיוחד אירע במהלך משחק שבו החל להשתולל בעקבות שריקה של שופט שלא ממש מצאה חן בעיניו.

ז'וזה מוריניו

עוד מאמן שנחשב לגאון בתחומו ובאותה מידה מופרע לחלוטין בכל הקשור לדרך בה הוא מתנהל. כבר מתחילת דרכו השניא עצמו מוריניו על רבים מאוהדי, מאמני ושחקני הכדורגל בעולם בזכות הפה הגדול שלו. מצד שני זו גם הסיבה שרבים ברחבי העולם מעריצים את המאמן הפורטוגלי בעל הביטחון העצמי חסר הגבולות. עד כמה חסר גבולות? כמה עוד מאמנים אתם מכירים ברחבי העולם שהמציאו לעצמם כינוי? "המיוחד".

לכל מועדון אליו הגיע דאג מוריניו להפוך את מסיבות העיתונאים שלו לחגיגה הטובה ביותר בעיר. הוא ירד בה על מאמנים אחרים, על שחקניו שלו, על נשיאי הקבוצות אותם אימן, אבל יותר מכל על קבוצה אחד שעמדה בדרכו פעמים רבות: ברצלונה. מוריניו שהיה בעברו עוזר מאמן בקבוצת הפאר מקטלוניה, הפך לאדם השנוא ביותר בעיר כשהחל לאמן בעונה החולפת את ריאל מדריד. מאז הלכו היחסים והחריפו עד למשחק הסופרקאפ בין הקבוצות באוגוסט האחרון. בסיום המשחק התפתחה תגרה המונית על הדרש, אותה ניצל "המיוחד" כדי לסגור חשבון עם עוזר מאמן ברסה.

לו פיניילה

בייסבול הוא ענף ספורט מוזר, שכנראה אף פעם לא נבין מה האמריקאים מוצאים בו, אבל בדבר אחד אין ספק: מדובר ככל הנראה במאגר הכי גדול של מאמנים מטורפים מאשר בכל ענף ספורט אחר. אבל גם בבייסבול ישנו מדרג בין שפויים יותר לפחות, ופיניילה שייך ללא ספק לראש הקבוצה השנייה. אחרי שסיים קריירת משחק מוצלחת במיוחד כשחקן, עבר פיניילה לקווים, אבל כנראה שמשהו באגרסיות לא אפשר לו להישאר עליהם זמן רב מדי.

כרטיס הביקור המוכר ביותר של פיניילה היו התגובות שלו לשריקות שופטים שלא אהב לשמוע. באותו הרגע הוא היה יוצא מהאזור הטכני של קבוצתו, עושה את דרכו אל השופט ומודיע לו בצורה הקרובה ביותר שאפשר מה הוא חושב עליו ועל השריקות שלו. מה שמשעשע במיוחד במקרים האלה הוא שפיניילה בדרך כלל מורחק כבר בשניות הראשונות של הוויכוח, אבל זה לא ממש מפריע לו להמשיך ולאיים על האיש בשחור.

 

ברנט ספרגיה

אנחנו מודים ומתוודים, מעולם לא שמענו על ברנט ספרגיה לפני הכתבה הזאת, אנחנו מרשים לעצמנו לנחש שגם אתם לא. אבל במהלך התחקיר לכתבה הזאת נתקלנו בו ופשוט לא יכולנו להתאפק. כי ספרגיה הוא ההוכחה שאתה לא חייב להיות אגדה ספורטיבית כדי לאבד את כל העשתונות על הקווים, צריך פשוט את הסיטואציה הנכונה שתאפשר לך להראות לעולם מי אתה באמת.

הסיטואציה של ספרגיה הגיעה במהלך משחק ההוקי של קבוצתו, "לואיזיאנה אייסגייטורס", בליגת ה-NHL היוקרתית. גם כאן הטריגר לאירוע הוא שריקת שופט שלא מצאה חן בעיני המאמן חמום המוח של לואיזיאנה. מכאן ואילך החלה סערת רגשות שבמהלכה כל דבר שלא הוברג בעוצמה, מצא את עצמו מושלך למגרש.

>> מטורפים לא חסרים גם ביציע: האוהדים הכי אלימים בישראל