אם להתרשם רק מהמצגות הצבעוניות שמציגה משטרת ישראל אודות נתוני הפשיעה בשנים האחרונות, אפשר היה לחשוב שהחיים ברחובות הפכו לקצת יותר בטוחים. ירידה של 6 אחוז בתיקים שנפתחו ב-2010 לעומת השנה הקודמת ומעצר של רוב ראשי ארגוני הפשע, היו אולי אמורים לשנות במשהו את החיים בערים המובילות כבר כמה שנים את טבלאות נתוני הפשיעה. אבל יכול להיות שעבריינים לא באמת מחוסלים, הם רק מתחלפים. להלן חמש הערים הכי מסוכנות בישראל, בהתאם לנתוני משטרת ישראל, מד"א והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
תל אביב: 50 אלף אירועים פליליים בשנה
אחרי שנים שהעיר מככבת בדוחות המשטרה כמובילה בנתוני הפשיעה, יש שיאמרו שהעיר ללא הפסקה אולי הרוויחה ביושר את הכינוי "עיר הפשע והרשע", עם כמעט 50 אלף אירועים פליליים בשנה. אמנם צריך לקחת בחשבון כי מדובר בעיר עם 400 אלף תושבים פלוס 670 אלף איש שנכנסים אליה מדי יום, אבל הגודל לא בהכרח קובע במקרה הזה, שכן ירושלים, עם כמעט כפול תושבים מתל אביב, מייצרת "רק" 35-40 אלף תיקים בשנה.
אחת הסיבות להבדל היא העובדה שבירושלים אין מתחם כמו יד חרוצים, אחד מאיזורי הבילוי והמועדונים בתל אביב. לפי נתוני מד"א, מדי סוף שבוע נרשמים במקום כשבעה מעשי דקירה ולמעלה מעשרה מקרים של שכרות יתר של בני נוער. תוסיפו לזה אוכלוסיה שמגיעה מהפריפריה להתפרק בעיר, סלקציה במועדונים ובקבוקי וודקה-רדבול על המכסה של תא המטען כדי להבין למה הכניסה המשטרה למתחם לפני שלושה חודשים כוחות משמר הגבול ופרשים עם אלות. בשלב הבא אולי יהיו טנקים.
עוד בגזרה הדרומית של העיר, אזור נווה שאנן והתחנה מרכזית – גם כן שניים מהמקומות שלא תורמים במיוחד לתוחלת החיים. "כוח לוינסקי" הוקם במשטרה בכדי להתמודד עם החצר האחורית של העיר, המוכרת כריכוז של בניינים מוזנחים, נרקומנים, זנות, חסרי בית, עובדים זרים ומבקשי מקלט. עשרה מקרי רצח אירעו באיזור בשנתיים האחרונות. האחרון מלפני שלושה חודשים, בתחנה המרכזית הישנה – הומלסית בת 33, אולגה ארטומונוב, גרונה שוסף.
לוד: ירי מכלי רכב נוסעים
שכונת מגורים, סמוך לשמונה בערב, קולות של ארוחת ערב מאחד החלונות. רכב חולף ליד אחד הבתים, נשק נשלף ואש נפתחת מהמכונית החולפת לעבר הבית – ירי מאסיבי תוך כדי נסיעה - 40 מטר מתחנת המשטרה העירונית. אישה נפגעת ונהרגת מהירי, בעלה ושני הילדים נפצעים, הרכב היורה בורח מהמקום, שוטרים מגיעים באקדחים שלופים, קרב יריות לאורך כמה רחובות בין השוטרים למתנקשים, אחד המתנקשים נפגע, הרכב היורה נמלט, תגבורת מגיעה, מסוק סיוע עולה לאוויר, מכונית ובה פצוע ירי נמצאת כקילומטר מהזירה, נעצר חשוד.
לא, לא מדובר בדרייב-ביי-שוטינג מתוך תסריט של משחק מחשב אלים או בסצנה מהסרט "עיר האלוהים", בסך הכל עוד יום עבודה בעיר לוד, לפני פחות משבועיים - הפעם חיסול על רקע מלחמת חמולות. לפי נתוני מרכז המחקר של הכנסת, כ-18 אחוז ממקרי הרצח בישראל בשנת 2010 התרחשו בעיר.
איכשהו, ביחס הפוך לנתוני הפשיעה המדווחים על ירידה קלה במקרי האלימות בלוד בשנים האחרונות, עוצמת האירועים בעיר עולה – מרגישים את זה על בשרם 600 האנשים שנכנסים לסטטיסטיקה של עבירות גוף בלוד בכל שנה. בעקבות תכנית למאבק בפשיעה שאישר השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', בשנה שעברה, חולקה העיר לאיזורי פשיעה, כאילו מדובר בשיקגו של אל-קאפונה. באופן אירוני גם "מתנ"ס שיקגו" שבעיר נכלל ברשימה, שם, לפי מפת החלוקה מתרחשים לרוב סחר בסמים, ונדליזם, הטרדות תושבים ונהיגה פרועה. ויש עוד כ-26 מוקדים כאלו במפת החלוקה, עם דקורציה של 120 מצלמות אבטחה – עיר תחת מעקב צמוד. במקרים אחרים, כמו זה שאירע לפני פחות משנה, נדרשה פשיטה משטרתית כדי להוציא מאחד הבונקרים בעיר חמישה אקדחים, תת-מקלע קרל גוסטב, קלצ'ניקוב, רובה ציד, שני רימוני רסס ותחמושת. בסיום אותו המבצע נתן מפקד התחנה דאז, ניצב יוסי קדם אבחנה דקה ואמר: "זה לא נשק למטרות שלום".
טייבה: סכסוכי חמולות
את קצה החוט לחלק גדול מהפשיעה שמתרחשת בכפר סבא ורעננה, אפשר למצוא חמש דקות משם, בטייבה, שנחשבת יחד עם שכנותיה טירה וקלנסווה למשולש ברמודה שנעלמות בו מכוניות גנובות ורכוש גנוב כמעט מדי יום. לטייבה יש את כל הנתונים להפוך ליצואנית פשע מובילה - אבטלה, ארגוני פשע ומלחמת חמולות בין משפחת חרירי לעבד אל קאדר; סכסוך שהחל בשנות השמונים בגלל עבירת תנועה ונמשך עד היום על רקע שליטה בטריטוריה ובעסקי הימורים, גביית חובות, פרוטקשן ומשחטות רכב. החיסול האחרון נערך לפני שבועיים לאור יום בצומת סמוך לעיר - מתנקש ארב לרכב בו נסעה משפחה ששבה מחתונה, פתח לעברם באש ו"ביזבז" את הנהג ואת אחיו, לעיני האישה והילדות. אבל לא מדובר בשום דבר חריג. לפני חודשיים נורו שני צעירים בני עשרים מרכב נוסע כנקמה על רצח נער בן 17 שנורה שבוע קודם לכן מנשק אוטומאטי בגלל טעות בזיהוי. בטח מתישהו זה יגמר, יש רק עוד 37 אלף תושבים בעיר.
נתניה: מלחמות עבריינים
בנסיון של ראש עיריית נתניה מרים פיירברג למתג את העיר כעיר ספורט אפשר אולי למצוא הגיון - החיסולים בעיר החוף כבר מזמן הפכו לתחרות מרובת משתתפים המתחרים על המקום הראשון בשליטה בנתניה. ובעקבות הפיילוט האחרון שנערך בעיר עם הצתת שלושת סניפי מסעדת "בת האיכר" שבבעלותו של פרנסואה אבוטבול, מי יודע, אולי נראה באולימפיאדה הבאה גם ענף הטלת רימון הלם וידויי בקבוק תבערה. אבל מלחמות העבריינים בעיר לא החלו אתמול, ועד היום יש כנראה מספיק תושבים בשכונת פולג בעיר שזוכרים מה בדיוק הם עשו בערב אחד לפני שש שנים, כשטיל לאו נורה אצלם בשכונה בניסיון חיסול שכוון לעבר אסי אבוטבול. אבל לא רק יריות וחיסולים כלולים בארנונה השנתית. כבר יותר מחמש שנים שנתניה מובילה בין המקומות הראשונים של הערים עם הכי הרבה פריצות לבתים - יותר מ-900 בשנה, והכי הרבה גניבות רכב – כמעט אלף בשנה.
רהט: קטטות המוניות
בין המחקרים שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נקבע הדירוג החברתי-כלכלי של העיריות והמועצות המקומיות בישראל. את המקום המקום האחרון בדירוג מאייש הכפר הבדואי רהט. הנתונים הסטטיסטיים האלה, שעובדו בתנאי מעבדה סטריליים, אולי מתקשים להעביר את המשמעות של החיים בעיר בה אנשי תחנת מד"א עולים שפכ"צים וקסדות ברגע שמתקבלת קריאה על עוד קטטה המונית. אחת לבקרים מתעורר האקשן בעיר עם הפעילות החברתית הקבועה – קטטות המוניות עם נשק חם, קר, מה שבא ליד, עדיף משהו שמביא לאשפוז. דווקא כשקטטה כזו נגמרת בלי הרוגים, מדובר באירוע תקשורתי חריג, בסגנון "אדם נשך כלב".
הקטטות הנערכות בין פלגים יריבים בעיר, המתחרים לעיתים על הנהגת המשפחה, עשויות להגיע לקרבות רחוב. כמו במקרה שאירע לא מזמן בעיר, בתגרה שהתחילה כריב בין ילדים ונגמרה עם יותר מעשרים איש שנאלצו להגיע בסוף הקטטה למחלקה הכירורגית כדי להוציא קליעים מהגוף.