האלמנה השחורה

לפני מאה שנה, ב-28 לאפריל 1908, החזירה בל סורנסון גונס את נשמתה לבורא. היא עשתה זאת לא לפני ששלחה אליו את נשמותיהם של 49 גברים – בעלים, ארוסים וחברים – אותם היא פיתתה ורצחה באכזריות בעזרת רעלים, גרזנים וכלים אחרים. סיפורה של גונס, המכונה האלמנה השחורה, הוא אחד מהקשים בהיסטוריה האנושית. ובגלל שמדובר באישה ולא בגבר, הוא גם אחד המסקרנים שבהם.

ההתחלה: כמה פשוט, ככה אכזרי

גונס נולדה בנורווגיה, בת למשפחה מרובת ילדים. היא היגרה לאמריקה בעקבות אחותה, ובמשך שנים רבות עבדה כמשרתת. משרתות, מה לעשות, לא עושות הרבה כסף, ולגונס היו שאיפות גדולות יותר בחיים. היא חיפשה דרך להתעשר בקלות – ומצאה אותה בדמות חברות הביטוח. כל מה שצריך, הבינה גונס במהרה, הוא שהאנשים הקרובים אליה ימותו והבתים שלה ייהרסו, ואז היא מיד תקבל סכומים גדולים של כסף מחברות הביטוח. כמה פשוט.

בהתחלה זה היה נראה תמים למדי. שנים ספורות לאחר שהתחתנה נאלצה גונס לאסוף את דמי הביטוח על חייהם של שניים מילדיה – קרוליין ואקסל, שניהם ילדים מאומצים שכן היא עצמה לא יכלה להרות. השניים מתו לכאורה מדלקת במעי הגס בעודם תינוקות. הסימפטומים של המחלה אמנם היו דומים מאוד לכאלה של הרעלה, אבל אף אחד לא בדק את הנושא לעומק, וגונס קיבלה את הכסף.

באותה תקופה איבדו בני הזוג סורנסון את העסק המשפחתי בדליקה שפרצה במקום. הם קיבלו מספיק כסף מהביטוח כדי לרכוש בית אחר אך גם זה עלה באש באופן מפתיע והם נאלצו לעבור לבית אחר, שוב מכספי הביטוח.

איכשהו בני הזוג והילדים שרדו את כל האסונות האלה – אך לחלקם זה היה מזל שלא יאיר פנים לזמן רב. על הילדים דיברנו כבר: הם לא שרדו את תקופת הינקות. עכשיו הגיע תורו של בעלה של גונס, מאדס סורנסון. לאחר שש עשרה שנות נישואים האיש מת באופן מפתיע. הסיבה? תלוי את מי שואלים: הרופא הראשון שראה אותו חשד שמדובר בהרעלה. השני –רופא המשפחה – דווקא תיאר תופעה של לב גדול מידי.

הנחמה היחידה במותו של מאדס הייתה העובדה שבדיוק ביום מותו הצטלבו תאריכיהן של שתי פוליסות ביטוח. צירוף מקרים נדיר שהביא לגונס סכום כסף רב: קרוב ל-9,000 דולר. בעזרת הכסף עברה גונס משיקגו ל-לה פורט, שם רכשה לעצמה חלקת אדמה ועליה בית ומשק קטן.

נקודת המפנה: חברות הביטוח מתחילות להתעורר

אחרי עשרים שנה של מקרי מוות והרס, חברות הביטוח הבינו שכנראה עושים להם תרגיל. אבל בכל פעם שניסו לחקור אירוע זה או אחר, לא נמצאה שום הוכחה לכוונות זדון. גונס, מצידה, החליטה להשאיר את העבר הכואב מאחוריה ולפתוח דף חדש.

חוץ מהעובדה שהיה לה חתיכת מוח חד, לגונס היתה עוד מעלה שעמדה לזכותה: היה לה חזה מרשים במיוחד. תוסיפו לזה שיער בהיר ועיניים כחולות, וקיבלתם עדת מעריצים מקומית בעיירת מגוריה לה פורט. כל זאת ועוד: גונס רכשה בית זונות והפכה אותו לבית נוצרי הגון, מה שחיזק את מעמדה גם בקרב נשות העיר. כדי להשלים את התמונה נכנס לחייה בעל חדש: פיטר גונס.

פיטר נכנס לחייה של גונס יחד עם ילדה מנישואים קודמים. הילדה לא החזיקה מעמד הרבה זמן (שבוע אחרי החתונה. מתה בנסיבות בלתי ברורות). פיטר עצמו נספה בתאונה טרגית חצי שנה לאחר מכן. כל-כך טרגי שאנחנו חייבים לשתף אתכם: היה זה בוקר נעים כשהשניים עבדו במטבח. לפתע, זעקת אימה וכאב מילאה את הבית. ילדיה של גונס רצו במורד המדרגות מהקומה השנייה ומצאו את אביהם החורג מתפתל על הרצפה, דם גועש מפצע מכוער בראשו. בל גונס לא הצליחה להפסיק ולצרוח בכאב ואימה ותארה שוב ושוב כיצד מטחנת הבשר עפה מהמדף עליו עמדה ונפלה על ראשו. טרגי, כאמור.

הסוף: האלמנה השחורה מתה. או שלא

פיטר גונס היה בעלה השני והאחרון של גונס. בשמונה השנים שבאו בין מותו למותה היא חפשה בעלים אחרים, אך כל מי שהתקרב אליה נעלם באופן מסתורי. חלק מהגברים נותרו איתה לזמן קצר ונעלמו ללא שוב, אחרים נטשו אותה מבלי להשאיר אפילו פתק אחריהם. העיירה כאבה יחד עם גונס. כולם למעט אדם אחד: ריי למפר.

ריי היה מאוהב בגונס וסבל בכל פעם שזו מצאה לנכון ללכת עם גברים אחרים ולא איתו. קנאתו, כך האמינו רבים, הביאה אותו להצית את הבית ולרצוח בכך לא רק את גונס אלא גם את ילדיה שישנו בשלווה ונחנקו מהאש.

אלא שריי טען בכל תוקף במשך אותה התקופה שהוא לא רצח אף אחד. למרות שבתחילה איש לא רצה להקשיב לו, חפירות באזור השריפה החלו להעלות עדויות שמשהו לא היה כשורה. הדבר הראשון שהעלה חשד בקרב המשטרה היה גופה חסר הראש של גונס. לא המחסור בראש הוא שהטריד אותם אלא העובדה שהגופה עצמה לא התאימה למבנה הענק של הנורווגית המדהימה. היה זה גוף קטן מידי, כמעט מחצית מגודלה.

הרשויות היו מוכנות לעבור לסדר היום גם על כך אך בין ההריסות נמצאו גם דברים נוספים – גופות, עצמות, שיניים וכלובי צלעות של גברים. הרבה גברים. רק בשלב הזה האסימון נפל למשטרה והיא הכריזה שהגופות שייכים לכל חבריה וארוסיה של בל גונס שנעלמו לאורך השנים. שיחות עם קרוביהם של הנעדרים שנמצאו עמוק באדמה גילו שכל אחד מהם משך סכומי כסף אדירים לפני מותו.

וגונס? רבים מאמינים שהיא חמקה מהמוות פעם אחת נוספת. למעשה, ישנן עדויות של חברים, מכרים ובלשים פרטיים שמאמינים שראו אותה בחיים בכל רחבי ארה"ב עשרים שנים מאוחר יותר מהיום בו נמצאה הגופה חסרת הראש. בהתחשב בעובדה שהסכום שגונס אספה לאורך השנים מוערך בעשרות אלפי דולרים – סכום המתורגם למיליונים באותה התקופה – אפשר להבין שאם הסיפורים אכן נכונים, אלה היו עשרים שנים של חיי מותרות.