לא שומרים נגיעה: עולם הדייטים של גברים דתיים, תמונת מצב

לכתוב שיש הבדלים רבים בין אורח החיים של הגבר הדתי לזה של הגבר החילוני זה אנדרסטייטמנט. דתיים שונים מחילונים, על אחת כמה וכמה בכל מה שנוגע לדייטים, יחסי מין, זוגיות וחתונה. כדי להבין עד כמה ההבדל משמעותי דיברנו עם שלושה חבר'ה דתיים עם כיפות סרוגות. לא ההארדקור של העולם החרדי, אבל בהחלט שלושה ששומרים מצוות ועונים להגדרה של הגבר הדתי הממוצע. השלושה, כדי שיוכלו לענות תשובות אמיתיות וכנות גם לגבי עצמם, בחרו להתראיין בשמות פרטיים בלבד. שניים מהם, בני 26, כבר נשואים עם ילדים. אחד רווק מבוקש. הם עונים בכנות, וכן, יש להם גם ביקורת על הגברים החילונים.

"אצל דתיים המין פחות משחק תפקיד"

"ההבדל בין הדייט של הדתי לזה של החילוני נמצא בציפיות", פותח נתי (26). "גם אצל גבר דתי הוא צריך שהבחורה תמצא חן בעיניו, שלא תהיה כונפה. שתהיה כזאת שמבינה עניין. עיקר השוני הוא בציפייה בנושא המיני. הציפייה של להתנשק בפגישה השנייה והשלישית כמו אצל חילונים לא קיימת. אצל דתיים זה פחות משחק תפקיד". ובכל זאת, הוא אומר, שמירת נגיעה כבר לא נפוצה כמו בעבר. "עם הזמן זה הולך ופוחת", נתי מספר. "כשאתה צעיר אתה איכשהו מאמין בזה. ככל שאתה רווק יותר זקן ככה אתה פחות שומר נגיעה וכל המשתמע מכך. אם תהיה עם מישהי כבר חודשיים שלוש ארבע יש מצב שתישן אצלה על המיטה למעלה".

כשנתי אומר לישון אצלה, הוא מדגיש: במובן המילולי של שינה. "גם אם יש נגיעות ונשיקות, יחסי מין לא יהיו. זה קו שלא חוצים. אצל הסטודנט הדתי הממוצע בבר אילן למשל אם אתה בקשר עם מישהי ארבעה-חמישה חודשים אפשרי שתטייל איתה לבד ותישן איתה באוהל לבד - אבל יחסי מין לא יהיו".

"זה רק נדמה לכם - דתיים לא באמת שומרים נגיעה"

"שמירת נגיעה" הוא מושג שהמציאו רבנים בעת החדשה", אומר ישי (26). "בהלכה המסורתית לא מופיע המושג הזה. זאת אומרת ברור שלא היה מקובל בימי הביניים בקרב רווקים ורווקות יהודיים להתמזמז, אבל לא היה איזשהו איסור פורמלי על כך, עד שהתופעה הפכה נפוצה והרבנים היו צריכים להגדיר איזושהי הגדרה נחרצת שתאסור את זה, וכך הומצא המונח 'שמירת נגיעה'". בנוגע לעצמו, הוא אומר, "היו לי שתי חברות דתיות רציניות בחיים, ועם שתיהן לא שמרתי נגיעה. יש לי תחושה שאני לא כל כך 'רשע' ביחס לדתיים אחרים, ואני די בטוח שהתופעה הזו נפוצה הרבה יותר ממה שנדמה בקרב חילונים. יש לי חבר חילוני שגדל בשכונה דתית, והוא תמיד אומר ש'הדתיות הכי חמות".

ההבדל לא נמצא רק בציפיות הפיזיות, שבעולם החילוני רחבות יותר. "אחד הדברים המרכזיים שחשובים לשני הצדדים בדייט זה עד כמה שניהם נמצאים באותו רמה וסגנון דתיות", אומר דורון, שמסביר. "יש לזה השפעות רבות - איפה יושבים, מה מזמינים, מי משלם, עד איזה שעה הדייט ומתי נפרדים לשלום. זה גם משנה את הציפיות לאורך הקשר עד לחתונה".

"אצלנו אין פיק אפ"

הבדל נוסף, לפי ישי, טמון עוד בתהליך שקורה לפני הדייט עצמו. "אצל דתיים הרבה פעמים הדייט הוא יוזמה של אחרים. שדכנים מטעם עצמם", הוא אומר. "ואילו אצל חילונים רוב הפעמים זה קורה בבר או כשהבחור מתחיל עם הבחורה. אצל דתיים יש מעט מאוד מקרים שבהם בחור סתם מתחיל עם בחורה באוטובוס, ואין בכלל תופעה של לצאת לבאר פיק-אפ". בדייט עצמו, הוא מוסיף, הקצב כמובן הקצב איטי הרבה יותר אצל דתיים. "הדייט הדתי מבוסס על דיבורים בלבד", הוא אומר.

מה בכל הנוגע ללחץ מחתונה?
"כשאתה מתחתן מאוחר עדיין יש שאלות", נתי אומר. "יש לחץ חברתי להתחתן בגלל החשש שאם זה לא יקרה אז תהיה חילוני. אני אומר את זה כביקורת על החברה הדתית. ברגע שהוא יתחתן אז הוא יישאר איתנו, הם אומרים. יש לחץ כזה גם מהחברה וגם באווירה כשאתה צעיר יותר בבני עקיבא. יש סטרס סביב העניין. זה גם מה שמקבע את האנשים. הם מגיעים לדייט לא רק כדי להכיר את הבחורה אלא גם בגלל הלחץ החברתי. גם אצל גברים ובייחוד אצל נשים. במקום להכיר אז היא חושבת מחשבות כמו 'זה יהיה בעלי', 'איך הוא יחנך את הילדים' וכו'. אלה שאלות שלא אמורות לעלות עד שאתה שנה ביחד. ואז אנשים נכנסים ללופ וללחץ".

"אחרי חודשיים ביחד כבר מתחילים להתכונן לחופה"

מסתבר שאם בעולם החילוני אפשר לצאת לפעמים חודשים ללא הרגשת מחויבות, בעולם הדתי שבועיים כבר יכולים להספיק כדי לקבל הגדרה של זוגיות. "זה תלוי ברמת האינטנסיביות של הקשר", נתי מספר. לגבי יציאה עם מספר בחורות במקביל, הוא אומר, "יש רבנים שאמרו שזה פוגע לצאת עם שתי בחורות, אבל יש כאלה שאמרו שאפשר. אני מבחינתי לא חיפשתי כשהייתה לי מישהי".

ישי: "אצלנו גם מי שלא רוצים להתחתן במהירות, מרגישים שהם נכנסים למחויבות משמעותית יותר מאשר אצל חילונים". כיאה לכתבה בה מרואיינים גברים דתיים, הוא ממחיש באמצעות דוגמא עם נביא: "נניח שיבוא נביא שיודע את העתיד ויספר לזוג חילונים שהם לא יחיו יחד לנצח, זה הרבה פחות יפריע להם מאשר לזוג דתיים. אצל זוג דתיים זה יהיה משבר רציני שלדעתי ברוב המקרים יוביל לפרידה".

לדבריו, "אצל דתיים ברגע שאתה נכנס לדייט, אתה די מהר בפנים. לצאת עם מישהי זה כבר סטטוס חצי מחייב בפני עצמו, עוד לפני שהם 'הוכרזו' כזוג. אצל חילונים מערכות יחסים יכולות להיות מסובכות, להימשך על פני תקופות ארוכות יחסית ולא להיות מוגדרים בתבניות מסוימות. אצל דתיים התחום האפור מצומצם הרבה יותר. ישנה נטייה הרבה יותר להגדיר האם מדובר בזוג או שלגמרי לא".

דורון (28) אומר ש"זה תלוי בבני הזוג ובאופי הדייטים. בכל מקרה, אם אתם דתיים צעירים ואתם יוצאים, אחרי חודשיים שלושה אתם כבר נחשבים חזק בתמונת ההליכה לחופה, לפחות בעיני הסביבה. אם תיפרדו, רוב חבריכם ייחסו את זה לחוסר תיאום בשאלה מתי מתחתנים. למשל: היא רוצה כבר חתונה, הוא רוצה לטוס להודו".

"יש משהו לא טוב בעולם הדייטים של החילונים"

ומה הם חושבים על תעשיית הדייטים החילונית? נתי: "בתור בן אדם שמאוד מכיר חילונים, חי איתם ומכיר את העולם שלהם משהו בביפנוכו של הבטן יש בו משהו לא טוב בעניין הזה. יש פחד ממחויבות. זה כמו שאתה נכנס לסופר ואתה לא יודע מה להחליט. אין רגש הרבה פעמים, סתם זורקים. זה מה שפוגע הרבה בבחורות".

ישי מדגיש שמדובר בשתי גישות שקשה לשפוט אותן מבחינה ערכית. בכל זאת, הוא אומר, "יש בעיני בהתנהגות החילונית קצת יותר "צביעות" ומשחקי פלירט מאשר אצל הדתיים. אצל דתיים התשובות הן יותר מיידיות. אם בחור מציע למישהו לצאת איתו הוא יקבל תשובה די מהר ויבין האם היא בעניין או לא. אצל חילונים זה יכול להיות איכשהו יותר מסובך. צריך יותר פוליטיקה כדי להציע למישהי לצאת איתך". דורון: "אני די מתקשה לתפוס ולהיכנס לראש של להיות חברים ללא שום מחשבה על חתונה".

>> רוסים בארץ: "ישראליות מעדיפות לא לצאת אתנו"