שיעור 6: אמנות הבילוף

איך שלא תסובב את זה, לבלף זה אמנות. או שנולדת עם זה, או שבחיים לא תלמד, או שיש לך כישרון טבעי שעם קצת תרגול יוכל להשתכלל לכדי מקצוענות. מה שכן, בפוקר חשוב לא רק ה"איך" אלא גם ה"מתי": מתי שווה להסתכן ולהעמיד פנים שיש לך יותר (או פחות) ממה שיש לך, ומתי עדיף שתשכח מכל העניין ופשוט תשמור על הכסף.

בוא ניקח מצב שבו נשארת עם עוד שני שחקנים בשולחן, אתה עדיין תקוע עם שתי השישיות שלך וקלפי הקהילה הפרושים על השולחן לא רומזים על ישועה קרבה. אתה יכול להתקפל, אבל אז תפסיד את כל מה שהוספת לערימה היפה שעל השולחן כדי לשרוד עד השלב הזה - או שאתה יכול לשחק אותה אדיש, ולהחליק פנימה את כל הז'יטונים שנשארו לך כדי לגרום לחבר'ה לחשוב שיש לך נוקאאוט ביד. החיסרון הוא שאם יעלו על הבלוף שלך יצא שעשית נזק לא רק לכיס, אלא בעיקר לתדמית שלך.

אם יצא לך לשחק "נו לימיט טקסס הולדם" אתה יודע שמכיוון שיש ארבעה סיבובי הימורים וסכום ההימור אינו מוגבל, חלק גדול מהידיים בכלל לא מגיע ל-Showdown. מה שאומר שברוב המקרים הקלפים בכלל לא נחשפים, ויכול להיות שאותו אחד שממשיך לנצח פשוט עובד עליכם פעם אחר פעם. אחרי שהוא ביסס לעצמו מוניטין כבר התחלתם לפחד ממנו, אז הבילוף נהיה לו הרבה יותר קל. זה בדיוק המצב שאתה רוצה להגיע אליו.

מצד שני יש שחקנים שמשחקים רק בשביל הבלוף, מכורים לריגוש. זאת טקטיקה לא מומלצת אם אתה משחק בעיקר בשביל הכסף, כי לבלף זה לא פשוט. עצה שלנו: שמור את האופציה הזאת לרגעים קשים ושים לב לגורמים שצריך להתחשב בהם:

1. ספור עד שלוש. מה מספר השחקנים בקופה? אם יש יותר משלושה כולל אותך, עדיף לא לבלף. הסטטיסטיקה אומרת שככל הנראה יש שחקן אחד עם כוח אמיתי בקופה, והוא לא יאפשר לך לזכות בה כל כך בקלות.

2. אל"ף בי"ת הכיסא. מה המיקום שלך? נסה לבלף כשיש לך מיקום טוב במשחק. מיקום טוב נותן לך יותר מידע על האחרים, מה שיעזור לך לדעת מתי להימנע מהבלוף ולחסוך מעצמך את הפדיחה.

3. מי נגד מי. יש בלופים שלא מסתיימים בסיבוב הימורים אחד ובונים עליהם אסטרטגיה שלמה. האם כדאי לך להמשיך בבלוף גם אחרי שיוני כבר השווה אותך בשני סיבובים? שאל את עצמך אם יוני יישבר תחת לחץ או שהוא פייטר רציני, ואז פעל בהתאם.

4. הגודל כן קובע 1#: קופות גדולות יותר הן אטרקטיביות יותר ולכן קשה יותר לנצח אותן עם בלוף. לך על קופות בינוניות, הן יותר שוות את הסיכון.

5. הגודל כן קובע 2#: הימנע מלבלף שחקנים עם ערימות ז'יטונים גדולות יותר משלך, כי מי שיש לו יותר גדול יפחד פחות להשוות את ההימור שלך.

6. מה קורה בקהילה. מה יצא בטרן ובריבר? קלפים שיוצרים צבע או סטרייט, למשל, יכולים להוות קלפי הפחדה שיעזרו לך לבנות בלוף רציני, שאולי אפילו יצליח לך.

7. שחק אותה דפנסיבי. אם יצרת לעצמך רושם של אחד שמשחק רק בקלפים חזקים, רייז שלך ירמוז לכולם שלא כדאי להתעסק לך עם היד. הרעיון הוא שברגע שתרצה לבלף, התדמית הזאת עדיין תדבק בך ותוכל לזכות בקופות גדולות יחסית.

8. סמן את המטרה שלך. אל תנסה לבלף שחקנים לא מנוסים. לא רק שהם לא יודעים מה אתה מחזיק, הם בקושי יודעים להעריך מה הם מחזיקים. שחקנים כאלה ישוו הרבה רייזים ויגנבו לך את הקופה מתחת לבלוף. מה שאתה מחפש זה שחקן טוב, שמרן ויציב, כזה שמסוגל לקפל קלף טוב אם הוא מאמין שהוא מפסיד.

9. בלבל את האויב. אם תבלף יותר מידי או פחות מידי, ירית לעצמך ברגל. אם יתפסו אותך ביותר מידי בלופים כבר לא יכבדו את הרייזים שלך; מצד שני, אם תחשוש להסתכן ותבלף רק בימים אי-זוגיים בכל שבוע שני, מי שמכיר אותך ידע בדיוק איזה ידיים אתה מחזיק. בקיצור - תגוון, תבלף פעם קצת ופעם יותר, כדי לא לאפשר לאף אחד לקלוט מה הקטע שלך.

10. מפחד לבלף? נסה חצי בלוף. אם אתה מרגיש זיעה קרה בכל הגוף רק מהמחשבה שאתה שם כסף על יד שאין בה כלום - מה שנקרא Pure Bluff - תתחיל עם Semi Bluff: רייז עם יד חלשה אמנם, אבל כזאת שיכולה להשתפר עם קלפי הקהילה שעוד לא הגיעו. ככה, גם אם לא הצלחת להפחיד את כולם עם הבלוף המעפן שלך, עדיין יש לך סיכוי לזכות בקופה עם איזה אאוט נחמד.

בשורה התחתונה, עם בלוף טוב אתה יכול לשים את הידיים החמדניות שלך על קופות שלא היו שלך במקור, וזה אומר שאתה שובר פה סטטיסטיקה: הרי לכל השחקנים יהיה בטווח הארוך אותו סכום של ידיים מנצחות, אלא ששחקנים טובים ייקחו יותר קופות, רק בגלל בלופים מוצלחים שבוצעו כמו שצריך. כמה יצא לנו? נכון, שלוש אפס לטובת הבלוף. גיים אובר.