חדשות
אתה לא גבר ישראלי אם אתה לא מנפנף
רק בישראל צלייה על אש פתוחה קדושה לגברים כמו טקס דתי. אנשים שמתרחקים מהכיריים במטבח כמו מאש מדלגים באושר למנגל במרפסת. עד כמה עמוק הקשר בין הגבר הישראלי למנגל שלו? יאיר גת יצא לבדוק
הכישרון לצלות בשר בשמש הקופחת הוא מתת האל לגבר הישראלי. אין שום דרך אחרת להסביר את העובדה שפעם או פעמיים בשנה, אנשים שבדרך כלל לא מזיזים את התחת לכיוון המטבח אפילו בשביל להכין כוס תה, הופכים בעיני עצמם לגרסאות הישראליות של השף סטפן. אנשים שמצליחים להרוס אורז על הגז, לוקחים על עצמם להאכיל עשרות פיות בלי לבקש עזרה ובלי לתת לאף אחד להתקרב לעמדה שלהם, פרט לבעלי אישור כניסה מיוחד – אלה שמביאים את הבירות.
נהנים מהתהילה בלי לעשות כלום
כדי לנסות לברר קצת יותר לעומק את הקשר בין הגבר הישראלי למנגל שלו, פגשתי את השף עמיר אילן מ"הדסון ברסארי". אילן, שאחראי באופן אישי על מותן בטרם עת של לא מעט פרות מובחרות ובמקביל על כמה מהסטייקים הכי טובים בתל אביב, טוען שהקשר שלנו למנגל כל כך הדוק בגלל שהוא מאפשר לנו ליהנות מכל הכוח והתהילה בלי לעשות כלום.
"במטבח", הוא אומר," יש המון עבודה. צריך להכין ולקצוץ ולהשרות ולסדר את המנות ולדאוג לטמפרטורה של ההגשה. כשהבשר על האש, הדבר היחיד שצריך לדעת זה להוציא אותו בזמן".
אפילו מהפעולה הקדמונית של הדלקת האש – משהו שאפילו האדם הקדמון הצליח בסוף לעשות – אנחנו עושים הרבה יותר עניין ממה שצריך. השיטות מגוונות; לוקחים את הפן של האישה, שופכים את האצטון שלה על הגחלים, דוחפים עיתונים, בונים חומה, מנפנפים עם המון כוח – במקום לסדר את הגחלים לגובה כמו מדורה, להניח מקור חום קטן מתחתיהם ולתת לטבע לעשות את העבודה.
אז למה בעצם אנחנו לוקחים על עצמנו, את כל העבודה הזו? כרגיל, כדי לצאת גדולים וחזקים בעיני המשפחה, החברים והמשפחות שמסביב.
לעשות על האש זה כמו להביא פרחים לאישה
שלא כמו אילן, חינאווי לא מאמין גדול במרינדות, רטבים והכנות מוקדמות. "המרינדה הכי טובה זה מלח", הוא אומר. כששואלים אותו על המקצוענות של הגבר הישראלי ליד הגריל, הוא ממליץ בדיפלומטיות להתמקד בכנפי עוף ובנתחים שמנים כמו אנטרקוט וצלעות, שצריך להיות ממש שיכור כדי לא לשלוף בזמן מהאש. מבשר אדום יבש יחסית הוא ממליץ להתרחק, כדי להימנע מפדיחות קולינריות פומביות.
|
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
אתר זה פועל כחוק ברישיון
