בוא נתחיל ככה: זה לא בסדר לזקק ויסקי. אסור לעשות את זה. זה לא ראוי, לא מוסרי וצריך להיאסר על פי חוק. העורך ביקש, אז אני מגיש לך כאן מדריך פשוט לזיקוק ביתי של ויסקי, אבל אני עושה זאת בניגוד לכל פיסת מוסר שבנפשי.
פשוט, אני לא מבין איך אפשר לקרוא לזה ויסקי. ויסקי אמיתי זה סקוטש, וסקוטש צריך להתיישן במשך לפחות שלוש שנים באיזו חבית עץ נוחה, במרתף נידח בסקוטלנד. אני יודע איך לזקק משקה אלכוהולי מלתת, אבל להתיימר להשוות בין זה לבין האושר הענברי הסקוטי זה פשע, אם לא ממש חילול קודש.
אבל העורך, ידו קשה. הנה מדריך כיצד לזקק בבית, בזול, ממצרכים פשוטים, משהו שיחסית קרוב לדבר שאפשר להתבלבל בינו לבין ויסקי. אולי.
הכנה
דבר ראשון, צריך שתהיה לך מזקקה. אפשר לקנות אחת כזאת בכל חנות משקאות ראויה לשמה, ואם אתם מעוניין לבנות אחת – לא חסרות הוראות ברשת. מזקקה טובה היא נכס – היא לא רק תורמת לאיכות המוצר הסופי, אלא גם תמנע תאונות מצערות.
דבר שני, כדאי שתבין מה אתה עושה. תהליך הזיקוק אמנם לא מאוד מורכב מבחינה רעיונית או פיזיקלית, אבל כמו בבישול, הבנה של המכניקות העדינות תאפשר לך לעדן את הטעם ולהביא את המוצר הסופי לרמה גבוהה יותר. שלא כמו בבישול, הבנה טובה של התהליך גם תאפשר לך להימנע מפיצוץ הבית או הרעלה קטלנית.
שוב, הרשת מספקת הסברים נאותים, לתיאוריה יחסית פשוטה: לאחר שחומר מסוים (במקרה שלנו, הלתת) תסס, צריך להרתיח את הנוזל שהצטבר עד שהחומרים הרעילים והבעירים שבו, כמו המתנול, יתאדו וייצאו מהעיסה – אך להפסיק רגע לפני שהנוזלים הקצת-פחות-רעילים וקצת-פחות-בעירים שבו, כלומר האלכוהול עצמו, יתאדו. המטרה היא לחזור ולאדות את הנוזל עד שהוא כבר לא יגרום עיוורון למי ששותה אותו, אבל להפסיק לפני שכל מה שנשאר במזקקה זה מים חמים ועכורים.
דבר שלישי ואחרון, אזהרה: למקרה שלא הבנת, העניין מסוכן. תהליך הזיקוק כולל עבודה עם גזים בעירים וחומרים רעילים, ובכל שלב מומלץ לוודא שהחדר מאוורר היטב, שהמזקקה לא דולפת ושיש ציוד לכיבוי שריפות בסביבה. תראה גם שאתה זורק את המאה-מאתיים מיליליטר הראשונים שמופקים, כי ריכוז המתנול הרעיל בהם גבוה מאוד. ולמרות שהסיכוי להרעלה מזיקוק כמויות ביתיות נמוך מאוד, הוא עדיין קיים, והמתנול יכול לגרום להתעוורות או למוות. סיפור נעים: אם אתה חושש שאתה סובל מהרעלת מתנול, הדרך להתמודד איתה היא על ידי שתיית אלכוהול – והזמנת אמבולנס. אז אל תשתכר לפני שתהיה בטוח שמישהו בא לטפל בך.
אזהרה נוספת: אל תצפה לתוצאה שתהיה אפילו קרובה לגלנמורנג'י. זכור שאתה מזקק בבית מפני שזה זול, לא מפני שהתוצאה תהיה טובה יותר ממוצר תעשייתי. בפעמים הראשונות תגיד תודה אם אפשר יהיה לשתות את המוצר הסופי – איכות תבוא רק עם הזמן. הרבה, הרבה זמן.
המתכון
לכל קילוגרם לתת גרוסה או טחונה, תשתמש ב-4.5 ליטר מים, כאשר הכמויות המעשיות ייקבעו על פי גודל המזקקה שברשותך.
• חמם את הלתת במים לטמפרטורה של כ-65 מעלות, והחזק את הנוזל בחום במשך כשעה וחצי.
• חמם את הנוזל ל75- מעלות והפרד בין הנוזל ללתת. שטוף את הלתת והנח אותה בצד.
• את הנוזל יש לאכסן ב-30 מעלות ולהוסיף שמרים.
• התסס את העיסה במיכל שנותן לאוויר לצאת אך לא להיכנס, עד שהיא מפסיקה לבעבע.
• השאר את העיסה במיכל למשך יום.
• הכנס את העיסה למזקקה והבא את הנוזל לנקודת רתיחה, אך וודא שהוא לא מגיע למעל תשעים מעלות.
• זקק את הנוזל.
• כמו שכבר נאמר, את המנה הראשונה שיוצאת מהמזקקה יש לזרוק, מפני שהיא עלולה להיות רעילה.
• נותר רק לאסוף את הנוזלים המזוקקים ובמקרה הצורך לדלל אותם, אם הם יצאו חזקים מדי. מומלץ לסנן את הנוזל לפני אכסונו.
השלב האחרון הוא יישון המשקה ונתינת הטעם. בוויסקי, רוב הטעם בא מהעץ, אז שמור על המשקה שלך כמה שנים בחבית מעץ, ותבחר את סוג העץ לפי הטעם שאתה רוצה לקבל –
על מי אני עובד? יש לך אלכוהול ביד. תוסיף לו משהו עם טעם חזק ומתוק כדי לשפר את הטעם, ותכניס לגרון. זה לא ויסקי, ובאותה המידה יכולת להכין רום עם סוכר במקום לתת, ביחס של 1:4. אתה מוזמן ליהנות מהמשקה שזיקקת. אני בינתיים אשטוף את הטעם המר מהפה בעזרת כוסית של ויסקי אמיתי.