משקאות שיכולים להרוג אותך

ערוץ הגברים הזה זה בכייה לדורות! זועקות אימהות פולניות ברחבי הארץ. זוועה! הן מנופפות בידיהן באימה ועיניהן יוצאות מחוריהן. תראו את זה, עוד כתבה על פורנו. ומה זה, סמים? אתם לא מתביישים, לעודד ככה את הנוער שלנו לעשות שימוש בסמים? ילדים צופים באתר הזה, ילדים! שלא לדבר על האלכוהול – מדורים שלמים שעוסקים במשקה המר והמסוכן הזה. ומה זה פה, עוד כתבה? משקאות שיכולים להרוג אותך – רגע. משקאות שיכולים להרוג אותך? אוי גוועאלד.

מה-קונג וויסקי, 40% אלכוהול

המשקה הלאומי של תאילנד. וויסקי מתוק וכהה שנמכר בבקבוקי פלסטיק זולים, מוגש במסעדות ובארים בתוך דלי מתכת עם הרבה קרח (כמו שמפניה צרפתית) – וקולה. ישראלים רבים שחזרו מהמזרח נוהגים לספר שהמשקה מאפשר לך לדפוק ליידי-בוי ולהאמין שזו אישה אמיתית.

למה זה יכול להרוג אותך: המשקה מכיל פורמלין, חומר סינטטי רעיל שהמדענים משתמשים בו לשימור נחשים ושרצים בצנצנות ריבה. בזכות הפורמלין, יבוא המשקה לארץ אסור מטעמי בריאות.

חוויה אישית: ארבעה לילות של שימוש רצוף גרמו לזקפה מטורפת, כאב ראש נוראי ותחושה של צפרדע משומרת בתוך צנצנת.

אבסינת, 70% אלכוהול

אבסינת, או "הפיה הירוקה" מכיל המון אניס ולענה, שלפחות לפי הטענות מפרישה למשקה כל מיני חומרי הזייות. מדובר במשקה ירוק, סמיך ומאוד פופולרי על אמנים ואנשי הבוהמה של צרפת. במאה ה-19 שתו ממנו אוסקר ווילד, פול גוגן, פאבלו פיקסו, אדוארד מאנה. הגרסה המקורית של המשקה אסורה לייבוא ארצה. חיקויים וגרסאות לייט נטולות עשבים ניתן למצוא בברים שמכבדים את עצמם, אבל אם אלוהים לא מדבר איתך אחרי ארבעה שוטים, זה לא אבסינט אמיתי. טכניקת הגשה פופולרית: כוסית אבסינט, כפית, קובית סוכר ונר. את הנר מדליקים, מחממים את הכפית עם הסוכר ומטפטפים את הקרמל לתוך הנוזל. טיפ: סוכר חם מגביר את הסטלה בטרוף.

למה זה יכול להרוג אותך: בגלל הזיות חזקות ומפחידות שעוד יגרמו לך לקפוץ מהחלון. מכיר את הסיפור על וינסנט ואן-גוך, שחתך לעצמו את האוזן עם סכין? מה שאתה אולי לא יודע זה שהוא דפק כמה כוסות של אבסינת קודם והתחיל לשמוע דיבורים מוזרים.

חוויה אישית: כלב פודל של חבר התחיל לדבר אנגלית אחרי שלוש כוסות.

רון בייצור עצמי (רום), 50% אלכוהול

בזכות שודדי הים וסוחרי העבדים הפך המשקה הזה, שמופק מקנה סוכר, לנפוץ באיים הקריביים ודרום אמריקה.

למה זה יכול להרוג אותך: תושבי האיים הקריביים מזקקים את הרון באופן פרטי. מכיוון שרוב המזקקים הם שיכורים, התוצאות נראות בהתאם: תופעות של עיוורון, שיתוק ומוות הם סוג של שגרה בקרב הצרכנים.

חוויה אישית: במזקקה המקומית שמאחורי חנות מכולת שכונתית בעיר הבירה של ניקרגואה היה תור כמו בקופת חולים: עשרות ילדים, זקנות וקבצנים המתינו בסדר מופתי עם בקבוקי פלסטיק, סירים, קערות וכוסות. ברז מלוכלך, צינורות של מזגן וגזיה, והבן של בעל המכולת מוזג רון טרי לכולם. טעם נוראי, גועל נפש אמיתי, בוקס לבטן, אצבעות לעיניים. הכבד שלי שלח פקס בהול – די לניסויים בבעלי לחיים.

יין נחשים, 50% אלכוהול

ניסוי חובה לתיירים בווייטנאם. בתוך צנצנות זכוכית ענקיות ובקבוקים שקופים דחוסים נחשי ענק, לטאות, נשרים, עקרבים, קוברות, נדלים ושאר שרצים. הפורמלין החביב שבמשקה החזק שומר על טריות השרץ והאגדה המקומית טוענת שיין הנחשים הוא מאוד בריא ומחזק את הזיקפה.

למה זה יהרוג אותך: טוב, יש את עניין הפורמלין הרעיל. והנחשים.

חוויה אישית: ג'ט לג היסטרי, היום הראשון בווייטנאם. בוקר, יציאה ראשונה מהמלון לטיול בשווקים של הו צ'י מין סיטי וניסיון פתטי להיראות קשוח וחסכן. מוכר אדיב שרצה לתרגל את האנגלית וכנראה גם לשדוד אותנו מזמין אותנו לטעימות יין נחשים חינם: כוסית נחש, כוסית נשר וכוסית עקרבים. בשעתיים הקרובות: כאב ראש שלא מהעולם הזה, איבדתי את המצלמה, ובית המלון שלנו נעלם כלא היה. מוזר.

בירה סטלה, 4% אלכוהול

הבירה היחידה שאפשר לקנות באופן חוקי בחצי האי סיני. באה בבקבוקים של חצי ליטר עם ציור של נשר חולה. כשהיא חמה יש לה טעם של שתן גמלים, כשהיא קרה היא סתם בירה מזעזעת. אחד הדברים היותר מיוחדים בה הוא שלכל בקבוק יש טעם אחר: חמצמץ, מריר, מתוק. גם הצבע של הבירה משתנה בהתאם לכמות השמש שהבקבוק תפס וכמות האצות שגדלות בבקבוק.

למה זה יכול להרוג אותך: כי מזון מקולקל והרעלות מזון עושים את זה לאנשים.

חוויה אישית: חוף דהב 1990, הסתבכנו עם זוג שוודיות דשנות שהתעקשו לשתות בירות לפני שאפשר בכלל לדבר על להמשיך הלאה. מסע מאומץ ברחבי החוף גילה ארבעה בקבוקי בירה סטלה מקורית וחמה. החושך והחרמנות עזרו, הצלחתי לשתות שתי לגימות בלי להקיא. הבנות התחילו לשלשל, לקחנו אותן במונית לבית החולים באמצע הלילה. לא כיף בכלל.

צ'יצ'ה, 15% אלכוהול

משקה אינדיאני לבן העשוי משורשי ג'ונגל מותססים. הזקנות חסרות השיניים של שבטי האמזונס מרוויחות את לחמן ע"י לעיסה מתמדת של שורש מאורך שקצת דומה לתפוח אדמה. אחרי שלועסים, יורקים לקערה וממשיכים ללעוס. העמילן והרוק של הזקנות מתערבב ותוך כמה שעות יש בירה אינדיאנית טרייה.

למה זה יכול להרוג אותך: בני שבט קולינה החיים במדינת אקרה בברזיל מוגדרים כשבט מבודד, בעל מנהגים עתיקים ושפה מורכבת ומוזרה (הנשים, אגב, מדברות בשפה שונה לגמרי מהגברים). המדריך הברזילאי שלנו הסביר באנגלית רצוצה שהלילה נישן בבית הגברים הארוך ולפני השינה חייבים לשתות את המוחטות הלבנות של הזקנות בלי השיניים (שלעסו את החרא הזה מהרגע שהגענו). סירבנו בנימוס והצ'יף שישב על הרצפה עם תחתונים ישנות וביצים בחוץ, הסביר בפנטומימה אלימה, שמי שלא שותה צ'יצ'ה ומכבד את האימא של הצ'יף – ובכן, טוב לא יהיה לו. שתינו ונשארנו בחיים.

זפטה, 40% אלכוהול

פטנט ישראלי מרשים שהפך למשקה הנבחר של חיילי צה"ל בדרום לבנון. לוקחים ארבעה בקבוקי יין פטישים צה"לי לקידוש, מרתיחים אותם בתוך סיר 42 תקני, מוסיפים חבילת סוכר וממשיכים לבשל. בשלב הקריטי של הבעבוע מוסיפים אנטי פריז, תוסף דלק אלכוהולי המונע קיפאון בנגמ"שים.

למה זה יכול להרוג אותך: אנטי פריז הוא חומר רעיל ומסוכן היכול גרום לעיוורון ומוות, אך השרות הקשה בלבנון והקור הנוראי מסוכנים אפילו יותר. בישול המשקה וצריכתו בצבא אסורים בהחלט.

חוויה אישית: חדש בפלוגה, מתארגן לשמירה ראשונה במגדל של הבופור. שני חימושניקים ממוצא רוסי שואלים אם אני רוצה "זפטה" טובה בשביל המזל. אני מסרב, מתחיל לעלות ומתחרט. חוזר, מבקש לגימה קטנה וחוטף זפטה נוראית בגב. מפוצץ לי הראש מחום, מעיף את כובע הכלב לבוץ ופותח את הריצ'רץ' בחרמונית. החימושניקים השיכורים דפקו לי, בכל הכוח, זפטה אמיתית – כדי לשחרר את האנטי פריז. למזלי נשארתי חי כדי לספר על זה.