לגור בבית של סבא

אמנות של סבא

סבא של שרונה היה צלם במחלקה הפלילית במשטרה, אך יותר מזה, הוא היה אמן שהתעניין בצילום, באמנות יפה ולא פחות מזה בסאונד. הבית גדוש בספרי אמנות, מצלמות ייחודיות ומכשירי שמע איכותיים. שרונה, מתוך כבוד גדול לסבא ומתוך חיבור טבעי שמרה על הרהיטים, הספרים ועבודות האמנות שלו, כשהיא מאזנת אותם בטעמה הצעיר. "כדי ליצור איזון עם רהיטי העץ הכבדים, הוספתי הרבה צבע וצמחים כי אלו הדברים שיוצרים ומבטאים מבחינתי שמחה".

שרונה עשתה שיפוץ משמעותי בדירה כשעברה לגור בה, עיקרו הוא שבירת שלושה קירות ויצירת חלל פתוח, עם זאת היה לה מאד חשוב לשמור על המראה המקורי של הדירה. הסלון הוא שילוב של פריטים עם צבעוניות עזה, על רקע ספות "איקאה" לבנות, ורהיטים שנשארו מסבא.

חיים חדשים לשידה

בבית יש תחושה חזקה של משפחתיות שנובעת מהחפצים שנשארו מסבא ומעשרות התמונות המשפחתיות שתלויות על הקיר. השידה הגדולה מתחת לטלוויזיה היא הרהיט היחיד מסבא ששרונה שיפצה. היא אומרת שהשידה הייתה כל כך חומה ומכוערת שפשוט הייתה חייבת לתת לה צבעים חיים וידיות חדשות.

המטבח ופינת האוכל שומרים על אותה צבעוניות משמחת. כלי פורצלן שנאספו משווקי פשפשים לצד כלים צבעוניים מ"ג'ינג'ר" ו-"rice" שרשרת דגלונים ואריחים שסחבה אתה מברלין. שולחן האוכל הלבן מ"איקאה", מוקף בכיסאות וינטאג' ששרונה קנתה בשוק וצבעה.

את אחד הארונות בבית מכנה אמא של שרונה "ארון בית הכנסת", למרות שהיא ניסתה לשכנע את שרונה למכור אותו, הוא עדיין שם. הדלת הצהובה מובילה לחדר האמבטיה.

הבית הזה מעלה חיוך, לא?

במדור הקודם: שמח בבית הוורוד בכרכור
לכל הכתבות במדור "הביתה"