"הבית שלי הוא סוג של אוסף"

הייתם פעם בבאר יעקב? אנחנו לא. עד עכשיו, כשזכינו לבקר בבית של גילת ואורי. למה זכינו? כי זה בית שכל הסיכויים נגדו ועדיין הוא מקסים, נעים מקורי ואישי מאוד.

באר יעקב היתה עד לא מזמן עיירה קטנה ודי נכשלת. גילת מספרת שבדרך לביקורים אצל סבתא באשדוד הם היו עוברים דרך בית יעקב ותמיד זה נראה לה מקום עצוב. בחמש השנים האחרונות יש תנופת בנייה גדולה ביישוב. את העיירה הקטנה של פעם מקיפים עשרות בתי דירות גבוהים וחדשים, ששכנעו, גם בגלל המחיר המשתלם, הרבה זוגות צעירים להגיע ליישוב. כך את גילת ואורי. אחרי חיפושים רבים, לפני חמש שנים הם רכשו דירת קבלן "הכי סטנדרטית שיש", גילת אומרת, "מה שהציעו זה מה שלקחנו – מטבח, חלונות וכו'".

אבל תביטו רגע בתמונות, למשל בספרייה המהממת. קיר צר לטלוויזיה הצריך פתרון יצירתי. הספרייה נבנתה בהתאמה אישית. גילת תכננה, סטודיו גרופה בנו, והתוצאה נפלאה!

עוד באתר לעיצוב הבית:

• 13 עיצובים ישראליים שמשגעים את העולם
• והרי החדשות: חנויות העיצוב הטריות שכדאי להכיר
• 29 חדרי ילדים משגעים ברחבי העולם

עבודה מסביב למה שמפריע

כשאנחנו שואלות את גילת איך היא התחילה ליצור את העיצוב לבית כדי להפוך אותו למה שהוא היום, היא עונה: "התחלתי מהדברים הקטנים, החלפתי ידיות במטבח ובארונות האמבטיה. עבדתי מסביב מה שהפריע לי, למשל הספרייה בכניסה שמטשטשת את האינטרקום".

גילת היא מעצבת גרפית מוכשרת שעבדה במשרדי מיתוג ובימים אלה יצאה לדרך עצמאית. הצבעוניות והמבחר של עשרות פריטים קטנים ומדליקים שמונחים בכל חדרי הבית מצביעים על אספנית. גילת מאשרת: "הבית שלי הוא סוג של אוסף, אני מלקטת, נדלקת על משהו ולוקחת אותו. אני אוהבת דברים קצת ילדותיים אבל לא באמת, אני אף פעם לא קונה סט שבו הכל מתאים, אבל אני בונה סט שבו הכל יעבוד יחד".

החדרים שהיא הכי אוהבת הם חדר הבנות וחדר העבודה, הם גם החדרים האישיים ביותר: ברכות שנשמרו, ציורים של גילת, עבודות של הבנות, וציורים שהם קיבלו מתנה לחתונה מחבר. "אלה החדרים שאני מרגישה בהם הכי נוח", גילת אומרת.

בובות בד בצנצנות

אם שאלתם את עצמכם איזה חדרים אורי הכי אוהב, אז התשובה היא הסלון והמרפסת. ואנחנו? אוהבות את כל החדרים, העיצוב ממלא אותנו בשמחה, וכל הפרטים הקטנים מסקרנים ומזמינים להתבונן מקרוב. הפריטים הכי מוזרים שנתקלנו בהם היו חיות פרווה ובובות קטנות בתוך צנצנות זכוכית שקופות סגורות. לתופעה המקורית הזאת יש סיפור, בטח שיש!  גילת מספרת לנו שכילדה היא מאוד אהבה בובות בד, וכמו שכולנו יודעים, הבובות האלה מסריחות עם הזמן, מתמלאות באבק ובאופן כללי הופכות לסוג של מפגע בבית. אחרי הרבה קיטורים מאמא שלה, יום אחד היא התחילה להכניס אותן לצנצנות. "לקחתי לאמא את כל הצנצנות", היא מספרת, ועד היום יש כמה בובות ששרדו ונשארו בצנצנת.

דבר ראשון בבוקר: אני לוחצת על הסנוז ומגניבה עוד כמה דקות.
אין מצב שייכנס אלי הביתה: נישת גבס. אורי מוסיף בצער כלב.
הכי חשוב לי: שרונה ותמר יהיו מבסוטיות.
משפט לחיים: לצחוק כמה שיותר.
אתם חייבים ללכת: לים.

תודה רבה לאורי וגילת שאירחו אותנו, היה לנו כיף גדול לבלות אתכם. תצחקו הרבה השבוע, זאת נראית לנו עצה טובה.

במדור הקודם: שילובים שעושים קסם ברעננה
לכל המדורים הקודמים