נדמה שאת השם נטוצי אין צורך להציג, ובכל זאת: מדובר בחברת הרהיטים שהקים ב-1959 פסקואלה נטוצי, בנו של יצרן ארונות איטלקי. נטוצי הוא האיש שהגה את המהפכה של ספות העור, שזכתה לכינוי "הדמוקרטיזציה". הוא ביקש להפוך את ספת העור למוצר שמתאים לסלון של כולנו, והצליח. ולמרות זאת, בעולם של ריהוט שמקדש ערכים של פאסט פוד - קנה בזול, השתמש, זרוק - בנטוצי עושים הכל כדי לשדר את ההפך. איכות, קלאסיקה, כובד ראש ושימת לב לפרטים ממשיכים להיות עקרונות חשובים.
בשבוע העיצוב של מילאנו, שנערך בחודש אפריל האחרון, ביתן התצוגה של נטוצי היה מלא בפריטי הקולקציות החדשות, והמילה הרמוניה נשזרה כמעט בכל משפט: נוחות, פונקציונליות ומראה. מגוון של ריפודים, נגיעות עור ודיטיילים של עור תמיד קיימים: בתיפורים, בכריות, לא מאבדים את הקשר למקור. המורשת של נטוצי היא העור. גם אם הוא לא החומר הדומיננטי ברהיט, הוא משתמר ומופיע בפרטים הקטנים.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
עור כחול בחדר השינה
ולא מדובר בספות בלבד. התפיסה של נטוצי היא לרהט את הבית כולו, ובשפה אחת. "Harmony from the living room to the dining room" – הרמוניה מהסלון ועד פינת האוכל. מערכות הישיבה ממשיכות אל פינת האוכל, מדברות באותה שפה, באותם חומרים ובעיצוב מקיף. הדיטיילים שלהן חוזרים על עצמם ומיתרגמים לרגלי הספה, על שולחן הקפה, בשולי שולחן האוכל וברגלי הכיסאות. שילובי מתכת, עור, עץ, בד ואפילו קטיפה ממלאים חלל שלם בהרמוניה.
את העור המסורתי מכניסים בנטוצי גם אל חדר השינה. העיצובים הקלאסיים ודוגמאות הקפיטונאז' קיימים כמובן, אבל יש גם תוספות מודרניות שעליהן מנצנץ אבק כוכבים: ג'יימי דיורי, המעצב האוסטרלי שיש לו כריזמה של רוק סטאר, לא פחות, עיצב עבור נטוצי את AMBER, מיטה המשלבת ברזל ועור במראה גברי משהו. דיורי עסק במקור באדריכלות נוף ותפיסת הדגל שלו היא "טרנסטריור" ( transterior) - להכניס את החוץ פנימה. את זמנו הוא מחלק בין אוסטרליה ללוס אנג'לס והפנים שלו מוכרות לכל מי שצפה בתוכניתה של אופרה ווינפרי. המיטה שעיצב דיורי היא חלק ממערכת שלמה בעלת אותו השם, ובה שידות צד, שידת מגירות בגדלים שונים ושולחן אוכל יפהפה.
הדור הבא: רהיטים קטנים
"המטרה שלנו היא רה-פוזיציה של המותג", אומר פסקואלה נטוצי ג'וניור, יורש העצר של אימפריית הרהיטים האיטלקית, בחיוך לא מצטנע כלל, מביא איתו רוח אחרת שעשויה לשנות את פני המותג. "אנשים כבר לא קונים רהיט, הם קונים מותג שיש להם איתו מערכת יחסים. אנחנו צריכים להבין את דור ה-Y, שמחפש מוצרים בני קיימא ויגור בדירות קטנות יותר". בבית שלו, לעומת זאת, יש הרבה רהיטים שחורים מתוצרת נטוצי, אבל לא בהכרח כאלה שאפשר להשיג בחנויות. "לא נעים לי לומר", הוא מחייך, "אבל אני עשיתי לפני חמש שנים את מה שעושים היום". השנים הבאות יעידו מה באמת יקרה, ואם נראה קולקציה להיפסטרים מיליניאלים.
את הפן הרציני, המשתלב עם תפיסת העולם הוותיקה של החברה מביא האדריכל והמעצב עטור הפרסים מאורו ליפריני. כמעט בצניעות מספר ליפריני שהפך השנה למעצב הראשי של הרשת. צנוע, מדבר על עצמו בשקט ובכובד ראש. "אני לא מינימליסט, הוא מעיד על עצמו, "אבל אני אוהב את החומרים הטבעיים. אני לא מנסה לעצב צורה או פונקציה, אלא לעצב אווירה, תחושה, מגע וחושניות. זה מה שמניע אותי. הגישה היא על זמניות, אלגנטיות, הבנה של החברה שעבורה אני מעצב. שיתוף הפעולה עם נטוצי החל בשנה שעברה, ואני מניח שיעברו עוד שנתיים או שלוש של עבודה משותפת עד שהכל יהיה שלם ומושלם".
תהליך של ירידה לפרטים
כשליפריני נשאל מה המשימות שעומדות בפניו עכשיו, עם קבלת התפקיד החדש כמעצב הראשי של חברת נטוצי הוא מחייך חיוך רחב. "הפרטים הקטנים, התהליכים התעשייתיים, אני רוצה ללוות את הכל ולערוך תהליך משמעותי של ירידה לפרטים. זה קשור גם לנראות של המוצרים אבל גם לתהליכי הייצור, לאיכות המוצר הסופי". ונדמה שכך בעצם נקשרים כל הקצוות של הג'וב האיטלקי הזה שנקרא נטוצי, וממשיך לעשות דרך מוצלחת כל כך כבר כמה עשורים טובים: קלאסיקה ורצינות מול תיבול חריף עד חצוף של מעצבים צעירים ומודרניים בניצוחם המשותף של פסקואלה האב ופסקואלה הבן. מישהו אמר הרמוניה? בדיוק.
הכותבת היתה אורחת נטוצי בשבוע העיצוב במילאנו