הופכים שתי דירות לאחת עם אופציה לחלוקה מחדש

משפחה שגרה זמן רב בדירה ישנה בבניין באוהאוס בלב הפועם של תל אביב, החליטה לברוא את ביתה מחדש. אחרי עשרות שנים של מגורים וחיים בדירה ללא שיפוץ, היה צורך בטיפול יסודי שאפשר לי חופש תכנוני ובחינה מחודשת מצד הדיירים של אורחות חייהם והצרכים שהשתנו עם השנים.

מוותרים על חדר ופותחים מרפסת

בשל העובדה שהדירה היא למעשה שתי דירות שחוברו להן יחדיו, נוצר מטרז' נדיב ונוח לעבודה (120 מ"ר). יחד עם זאת, היה חשוב לבעלי הבית שהתכנון ייקח בחשבון אופציה עתידית פשוטה וזולה לחלוקת הדירה מחדש, וכך היה. למרות שהם נפרדו מכל הרהיטים הישנים בבית, למעט הנברשת הצבעונית במטבח ושולחן התפירה. כששוחחנו על הכיוון העיצובי הם העלו בקשה אחת, שהבית לא ייתן תחושה "חדשה". שיהיו בו הרוח והאווירה של תל אביב הוותיקה ושעם הכניסה המחודשת לבית ירגישו כאילו חיו עם החפצים החדשים מאז ומעולם.

למרות הנתונים הבסיסיים הנפלאים שהיו לדירה בזכות תקרות גבוהות של 3.25 מטר, הדירה הייתה חשוכה וסגורה: בוידמים במסדרונות ובחדרי השירותים ומרפסות שכדרך עשורים קודמים היו סגורות בתריסולי פלסטיק עגמומיים. ההחלטה הדרמטית של ויתור על חדר ופתיחת המרפסת יצרו ציר מבט בין החזית המזרחית למערבית. אור ואוויר טוב הציפו את החלל ונוף מפתיע של עץ הבוהיניה שפורח עכשיו במלוא יופיו בוורוד ממזרח ועץ התמר העבת הניבט מהחלון הצרפתי במערב מרככים את הנוף האורבני ומרחיבים את הלב.

הכניסה לדירה מזמנת תחושה אינטימית וזאת על אף החלל הגדול שנוצר באורך 14.5 מטר וברוחב 3.7 מטר. קיר משמאל לכניסה במרכז החלל מבליע מצד פינת המשפחה ארון פרקטי לאחסון ומהצד השני שפונה לסלון עומדת כנגדו קונסולה ומראה גדולה שמשקפת את החלון הצרפתי שממולה.

בסלון פינת ישיבה שיוצרה בהזמנה. ממולה שידה וספרייה שעיצבתי ברוח שידות משנות ה-50 מעץ אגוז אמריקני שהשימוש בו חוזר גם ביתר הרהיטים בבית. הפופים הסרוגים של lovetayo משלימים בכחולים וכתומים את גווני הכריות על הספה. הציורים הצבעוניים והמרשימים של אילנה גל מעלים אסוציאציות אפריקניות ומתחברים נפלא עם פריטי העץ מגלריית afro.

בהמשך לסלון, מתחת לחלון הגדול, ניצב ספסל ישיבה מרופד עם מגירות הטומנות בחובן שטח אחסון גדול. פינה מושלמת לקריאה וליטוף של קרני השמש.

בתכנון המקורי הכוונה הייתה להרחיב את פתח המשקוף הבנוי בין הפינה לסלון על מנת לחשוף את החלון במלוא תפארתו. אבל בשיפוצים יש לפעמים הפתעות וכבר בתהליך ההריסה התברר (על ידי קונסטרוקטור כמובן) כי הבניין תוכנן ללא עמודים, אלא כמו פעם, עם קירות בעובי 40 ס"מ מלבני סיליקט ועל מנת לא לפגוע בחוזק הבניין נותרו הקירות המקוריים במקומם. החלונות הוחלפו בחלונות בלגיים מברזל וריצפת הטרצו המקורית חודשה כמעט בכל הבית על ידי ליטוש והברקה.

המטבח: מקום בילוי

ההתייחסות למטבח היא כאל חדר. מקום לבלות, לשוחח, להתרועע וכן, גם לבשל. חלונות בגובה משטחי העבודה מייצרים עומק של 105 ס"מ, מקום מושלם לדיספליי של עציצים וחפצי נוי אהובים. במרכז המטבח, על רצפת הבטון המצוירת (nogatiles) שולחן גדול מעץ מלא, המרכז החברתי של הבית, וממעל תלויה הנברשת הצבעונית והמשמחת שמלווה זמן רב את המשפחה. הנגיעות הצהובות שמאירות את החלל מופיעות ברצפה וחוזרות גם במנורה ובכיסאות האימס שמסביב לשולחן.

חדר הרחצה: הפוקוס על הרצפה

בחדר ההורים הונח פרקט אלון מולבן. כיסא האימס רופד מחדש על פי הזמנתנו כשנרכש באיטמס, יחד עם שידת הלילה הלבנה. בחדר הרחצה של ההורים טיח אקרילי משלים את חיפוי האריחים הלבנים על הקירות ומשאיר לרצפה המצוירת את הפוקוס.

חדר הרחצה הכללי שומר על רעננות ועכשוויות עם קווים נקיים, הרבה לבן ונגיעות ירוקות.

אין ספק שזה אחד הפרויקטים האהובים והקרובים ביותר לליבי. בזכות מסע מרתק שעברתי עם לקוחות חמים ובוטחים. כל רגע היה תענוג וזה ניכר בתוצאה. אני מבחינתי הרווחתי בונוס גדול במיוחד, חברה חדשה.

תכנון ועיצוב: ליאת הדס, liathadas. לבלוג: blog-heb.
צילומים: אביב קורט avivkurt. 

עוד אחת: דירה עם הרבה סלון בבניין באוהאוס
לב תל אביב: בחוץ בניין, בפנים קוטג'