האוניברסיטה לילד

הורים לתינוקות מבזבזים כסף רב על ספרים מתנגנים, בובות מרקדות ושלל גאג'דטים מתוחכמים, במטרה שיגרו את חושיו של התינוק ויאתגרו אותו. לדעת מומחים בתחום, מוחו של הפעוט הוא כמו ספוג, ואין גבול ליכולת שלו ללמוד ולהתפתח כבר מגיל צעיר. אולם, אנשי חינוך ופסיכולוגים אחרים טוענים שאין צורך לגרות את הילד ללא הרף; הוא כבר ילמד בצורה טבעית באמצעות סקרנות בריאה וחקירת הסביבה.
אז האם יש טעם לדחוף ילדים ולעודדם בגיל הרך לרכוש מיומנויות למידה? האם ילד מסוגל לדקלם את לוח הכפל כבר בגיל ארבע ולדבר אנגלית בגיל שש? ושאלת מליון הדולר: נניח שהוא מסוגל - האם זה נחוץ לו?

בלי לחץ

"הפסיכולוגיה ההתפתחותית מראה שתינוקות הם סקרנים ובעלי רצון טבעי ללמוד", מאשרת ד"ר דפנה דולברג, פסיכולוגית קלינית והתפתחותית. "זה לא משהו שיש צורך לייצר אצלם. אם נותנים להם סביבה רגועה ולא מלחיצה מדי ואפשרות להתנסות, הם יעשו זאת בעצמם.
"רכישת הכישורים השכליים היא תהליך; בגילאים הצעירים הלמידה מתרחשת קודם כל דרך התנסות תנועתית ותחושתית. הילדים נוגעים בדברים, חשים אותם ומשחקים איתם. הלמידה המילולית ורכישת המושגים מתרחשת בשלב מאוחר יותר ונבנית על ההתנסות החושית. אני ממליצה ללמד ילדים בחוכמה. הרעיון הוא לבדוק באיזה שלב התפתחותי הילד נמצא, להעריך מה הוא מבין ואז לקחת אותו צעד אחד קדימה, אבל לא יותר מזה".

נונה להבי, פסיכולוגית חינוכית-יישומית ויועצת המתמחה בגיל הרך, טוענת כי רוב הילדים מתקדמים ולומדים מחוויות יומיומיות של משחק והשתלבות במטלות ומשימות משפחתיות, כשניתנת להם האפשרות לחקור ולגלות בעצמם. "הילד רוכש ידע ומבין את עולמו באינטראקציה שהסביבה המוחשית והאנושית מזמנת לו", היא מסבירה. "ככל שהסביבה תהיה מעודדת ומותאמת ליכולותיו ולקצב התפתחותו הטבעי, כך הוא ישכלל את מיומנויותיו, שנמצאות בתהליכי הבשלה. בסביבה שבה הילד שותף לתהליך הצמיחה - הוא יוזם, מוביל תהליכים ושותף לתהליך הפתרון - ההתפתחות היצירתית, השפה, אוצר המילים והיכולת השכלית שלו תגדל, ועמה תחושת שביעות הרצון", היא מסבירה.

להבי ממליצה להורים ליצור אווירה נכונה ללמידה – לעודד אותו לחקור את העולם תוך שימוש בחושים (לראות, לגעת, לשמוע ולטעום), לתת לילד לבחור בין כמה אפשרויות, לתת לו זמן מספק לקבל החלטות, לשקול ולהבין לבד מה הפתרון, לספק לו תחושה שזה בסדר לטעות, ולא לפחד להניח לו ללמוד משגיאותיו. "צריך לאפשר לילד להביע את עצמו בכל מיני דרכים", אומרת להבי, "לרקוד, לשיר, לשרוק, לנגן בכלים, לצבוע, לצייר, לבנות ולהשתמש בחברים דמיוניים, לשתף אותו בטיפול ובעזרה לאחר, להסב את תשומת לבו לטבע – לעצים, לשמיים, לפרחים, ולשתף אותו בחגיגות משפחתיות ואירועי חג.
"אני גם ממליצה לדבר אל הילדים כבר מרגע הלידה. תינוקות קשובים לקול, למלל ולאינטואיציה, וקול ההורים מרגיע אותם. ככל שהם ידברו יותר אל הילד, כך הוא ילמד יותר דברים. חוץ מזה, חשוב שההורים יענו על השאלות שלו בהרחבה ולא יסתפקו רק ב'כן' ו'לא', כדי לספק את הסקרנות הטבעית של הילדים".

קשת של צבעים

מאיזה גיל הילד בשל לזהות צבעים? ד"ר דולברג טוענת שפעוטות לומדים קודם לזהות את הצבעים, ורק לאחר מכן לומדים את השמות שלהם. פעוט בדרך כלל ילמד לזהות צבעים בסביבות גיל שנה וחצי, ועד גיל שנתיים וחצי הוא בדרך כלל כבר יקרא לצבעים בשמם.

כיצד אפשר לעודד אותו לזהות צבעים?
כדי שפעוט ילמד לזהות צבעים הוא צריך קודם להתנסות בהם. יש לספק לו גירויים צבעוניים מסקרנים בסביבתו, אותם הוא יוכל לחוש. ההורה יכול ללוות את תחושת ההתלהבות של הילד מהצבע, ולהתאים לו את השם הספציפי. לא חייבים לרכוש משחקים או פאזלים ספציפיים. צבעים נמצאים מסביבנו כל הזמן. רק צריך להסב את תשומת לבו של הילד אליהם.
להבי מציעה לתת לילד למיין חפצים וצעצועים על פי צבע, גודל וצורה או לבקש מהילד לגלות צורות, צבעים, מספרים ואותיות בסביבה שלו.
כדאי לזכור שלמידת הצבעים היא לא תמיד הדבר שהכי מעניין או חשוב לילד, ואין טעם להילחץ. לחץ של ההורים מעכב למידה של ילדים. ילד לומד בעיקר כשנעים לו, אז אל תנג'סו. 

מספרים ואותיות

מתי ילדים בשלים ללמוד אותיות ומספרים? לדברי ד"ר דולברג, רק אחרי שהם יודעים להגיד את שמותיהם של הצבעים, מאחר שמדובר ברמה גבוהה יותר של הפשטה. לטענתה ילדים לומדים בגיל צעיר מאוד לספור באמצעות חיקוי ההורים, אבל בדרך כלל אין קשר בין זיהוי הספרות לבין ההבנה הכמותית. זהו בסיס ללמידה הכמותית, אבל אין לכך משמעות רבה מדי. בסביבות גיל ארבע מתחילים ילדים להבין את המשמעות של מספרים.

הדבר נכון גם לגבי לימוד אותיות – ילדים זריזים ילמדו לזהות את האות מבחינה חזותית, ואפילו ילמדו לזהות את שמה או שמות חבריהם, אבל אין זה אומר שהם יודעים לקרוא ולכתוב. לדברי להבי, בני חמש ומעלה המכירים את ה-א"ב ואת הצלילים, מתחילים לזהות אותיות ומילים על הדף.
כיצד אפשר לעודד אותו? כדי להבין מספרים וכמויות על הילדים להתנסות בכך, תוך משחק רגוע ונעים באמצעות חפצים ואצבעות.

להבי מציעה לערב עיסוק במספרים וכמויות במשחקים ובפעילויות יומיומיות: להשתמש במשחקי אצבע ובובות כפפה, לבקש מהילד לספור כשעולים במדרגות, לספור בקול רם כשדוחפים את הילד בנדנדה ולתת לילד לחייג עבורך בטלפון. אפשר גם לערב את הילדים במטלות בית כמו קיפול כביסה וקניות בסופר, או לשתף אותו בבישול במטבח – לשאול כמה כוסות מים הכנסנו לסיר וכמה ביצים לקחנו מהמקרר. כדאי גם לעשות שימוש במשחקים נפוצים כמו קוביות משחק, דומינו, קוביות בנייה וקלפים.

ומה באשר לקריאה? ד"ר דולברג: "בגיל צעיר הילד נהנה יותר להתעסק עם הספר ולחוש אותו מאשר לקרוא בו. כדאי לראות אם הספר מסקרן את הילד, למשוך את לבו למילה כלשהי ולומר לו איך הוגים אותה. בשלב הבא אפשר להוסיף עוד נדבך, למשוך את לבו לכמה שניות נוספות ולהראות לו עוד מילה. אחרי שהילד אומר בעצמו את המילה, אפשר לעבור לדף שיש בו משפט שלם או לשאול את הילד איפה כתובה המילה חתול, למשל.
"הקראת סיפורים בגיל הינקות תורמת מאוד להתפתחות הלשונית של הילד. מחקרים הראו שככל שהילד צבר יותר חוויות ספרותיות עם ספרים וסיפורים, הוא יגיע מוכן יותר ללמידת קריאה וכתיבה בבית הספר היסודי. אבל חשוב לזכור שהאיכות חשובה מהכמות - אופן הקריאה הוא הגורם החשוב ביותר, וחובה לעודד את השתתפות הילד באופן פעיל בקריאה".

צורות, ניגודים ופתרון בעיות

לדברי להבי, צורות פשוטות (עיגול, משולש וריבוע) ילדים לרוב מזהים כבר מגיל שנתיים ולעתים עוד לפני שהם יכולים לדבר. צורות מורכבות לומדים בגיל מאוחר יותר. לוקח גם יותר זמן להבחין בין צורות דומות כמו עיגול ואליפסה או מלבן וריבוע. באשר לניגודים, ד"ר דולברג טוענת שילדים לומדים יותר מוקדם על ניגודים חזותיים ורק אחר כך על ניגודים מילוליים.
גם כאן הדרך הטובה ביותר ללמידה היא התנסות: למשל, ילד ילמד על ניגודים של "קטן" ו"גדול" אם יראה שהכוס הקטנה נכנסת לכוס הגדולה.
להבי: "אם הוא מחזיק שני עלים, לדוגמה, יש לעזור לו להשוות אותם ולראות מה דומה ומה שונה בגודל, בצורה ובמרקם. ניתן לשתף אותו בתיקונים בבית ובתלייה על הקירות וכך ילמד מושגים כמו קרוב ורחוק, למעלה ולמטה, מעל ומתחת. ילדים יכולים ללמוד צורות, הנדסה וגיאומטריה תוך כדי משחק עם לבנים וקוביות.

פעילויות יומיומיות שקשורות לזמני ארוחה, שינה, החלפת בגדים ורחצה מהווים הזדמנות להרחבת שיח ומושגים. אלו פעילויות שיכולות ללמד את הילד על עולמו ועל הדברים הסובבים אותו. כך למשל הילד יכול ללמוד מה קורה כשהוא מרוקן כוס באמבטיה או מוציא את הפקק, מה שט במים ומה נעלם מתחת.
להבי: "תנו לילדים הזדמנות לשחק כי זו הדרך העיקרית והטבעית שבה הם יכולים לחקור, להיות יצירתיים, לשפר את השפה ולשפר את המיומנויות החברתיות. המשחק מאפשר לפתור בעיות ולהבין חוקי טבע, לדוגמה: כשהעגלה נוטה הצידה, עליהם ליישר את העגלה ולייצב אותה; הילד לומד לתזמן את זמן הגלישה שלו מהמגלשה כך שלא ייתקל בחבר שלפניו. משחק של כמה ילדים מלמד משא ומתן ולימוד חוקים."

אי לאב יו מאמי

מאיזה גיל כדאי לעודד את הילד ללמוד שפה זרה? לדברי ד"ר דולברג, יש שטוענים שתינוקות נולדים עם היכולת לדבר בכל השפות, ויכולת זו הולכת ונעלמת כשמשתלטת השפה הדומיננטית, ולכן מומלץ לחשוף ילדים לשפות זרות בגיל צעיר מאוד. כדאי להרגיל את האוזן לשפה נוספת לפני גיל 7 כדי לא להפסיד את הרגישות לצלילים של השפה האחרת.

אבל אין טעם לשבור את השיניים בצרפתית רצוצה; להבי מסבירה שמומלץ ורצוי להורים לדבר בשפה שבה הם שולטים היטב וחשים בנוח. מחקרים הראו שהידע שילדים רוכשים בשפת האם מועבר גם לשפה השנייה, ומהווה תשתית טובה להתפתחות לשונית ומחשבתית.

אז איך לעודד את הילד לרכוש שפות?

 "בקרב ילדים להורים שדוברים רק עברית, התנאי הוא ללמד בהנאה ולא להכריח", אומרת ד"ר דולברג. "אין לצפות מילד לדבר אנגלית אם זו לא שפת האם של ההורים אלא רק להגדיל את המוכנות שלהם ללמוד את השפה בשלב מאוחר יותר. המטרה היא רק להרגיל את האוזן, שתישמר להם הרגישות שהם נולדו איתה למגוון צלילים שאין בשפה שלנו, ושתישמר היכולת לייצר צלילים אחרים. אפשר לעודד את הילד ללמוד אנגלית בעיקר בדרך חוויית ושמיעה, משחקים, שירים ותמונות.

לדברי להבי, ילדים להורים דו-לשוניים ירכשו שפה שנייה בתהליך רכישה טבעי ואינם חייבים להשתתף בחוג מסוים. חשוב לדעת שהתפתחות השפה בקרב דו-לשוניים בדרך כלל איטית יותר מזו של ילדים שרוכשים שפה אחת, אבל ילדים אלה רוכשים בדרך כלל יכולות קוגניטיביות גבוהות יותר.