מגיל אפס ועד שלוש: תמונה אחת בכל חודש

מרטין דובני הוא דמות מוכרת בבריטניה, מדובר בעיתונאי מצליח שבעברו גם ערך לא מעט עיתונים, הידוע ביניהם הוא עיתון לגברים בעל תכנים מיניים בוטים. זו כנראה הסיבה שבגללה מפתיע למדי למצוא אותו מאחורי פרוייקט תצלומים אינטימי, עדין ומרגש העוסק כולו בחגיגת חייו של בנו, חודש אחר חודש. דובני, שכמעט ואיבד את בנו במהלך לידה קשה מאוד, חוגג לילדו חודש-לדת קבוע ומצלם אותו באותו התאריך, בלי ויתורים. התוצאה היא כמעט ארבעים תמונות שיוצרות רצף של התפתחות מרגשת, מהתינוק באינקובטור הקטן ועד לילד מלא הביטחון שהוא גדל להיות.

"חשבנו שהתמונות באינקובטור יהיו היחידות שלו"

סאני, בנו היחיד של דובני ושל אשתו, לא הגיע אל העולם בפשטות. דובני ליווה את קוראיו הנאמנים בתהליך המסובך של הכניסה להריון, התלונן לא מעט על כך שהסקס הפך ללא סקסי, מתוזמן ומתיש, ואף כתב טורים בזמן ההריון של אשתו, על הרעת התנאים שחש בה, שגברים רבים הזדהו עמם ונשים רבות התרעמו עליהם, אך דבר לא הכין אותו ללידה עצמה. אשתו, דיאנה, בעקבות מנח לא סטנדרטי של העובר, נאלצה לעבור לידה בת שלושה ימים, מפרכת, מסוכנת אשר במהלכה צנח הדופק של התינוק ונשקפה סכנה ממשית לחייו.

>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" כבר הצטרפתם?

"זה הילד הראשון והיחיד שלנו, לו חיכינו זמן כה רב וחשבנו שנאבד אותו לפני שהוא הספיק להגיע אלינו אפילו", הוא משחזר. "הוא נולד חלש, חיוור, אפור וחסר חיים. לא יכולנו לנשום כמה דקות והיינו שבורי לב. היינו בטוחים שזה נגמר, אבל אז צוות רופאים עיסה את חזהו, והוא החל להשתעל ולנשום. הוא חי. כשצילמתי אותו בפעם הראשונה באינקובטור, שעתיים אחר כך, הרגשתי את עיניי מתמלאות דמעות. ניגבתי אותן ולחצתי על המצלמה. זו היתה התמונה היקרה לי ביותר בחיי".

מאז אותו יום גורלי לא הפסיק האב הדואג לצלם את בנו. החשש לחייו של התינוק לא פסק עם לידתו, ובמשך קרוב לחודש גרה המשפחה בבית החולים לצדו, בעודו עובר אינספור בדיקות. להורים אסור היה לגעת בילד יותר מדי, הוא הובהל מטיפול אחד למשנהו, והצילומים היו לאחת מהדרכים בהן יכלו ההורים הטריים לבלות עם הילד שלהם. "חשבתי בחודש ההוא שתמונות האינקובטור האלה עלולות להיות היחידות שיהיו לנו ממנו, אבל למזלנו סאני התחזק וגדל, ולבסוף השתחרר מבית החולים ובא הביתה. ב-26 ביוני, 2009, סאני הגיע הביתה ודיאנה שמה לב שהוא בדיוק בן חודש. צילמנו אותו והגענו להחלטה שנצלם תמונה שלו באותו היום בכל חודש עד סוף ילדותו. רוב אלבומי המשפחה מכילים תמונות מאירועים מיוחדים כמו חופשות, ימי הולדת וחגים, והמטרה שלנו הפכה להיות ברורה: לתעד כל חודש בחייו של סאני שלנו, ולא משנה כמה סתמית או משעממת הפעולה שהוא עושה באותו יום. לא משנה אם הוא חולה, או שסתם הלכנו לסופר. יש לנו תקווה קטנה שהוא ימשיך בתיעוד הזה בעצמו כשיגדל. בינתיים זה נראה עוד רחוק".

כרגע סאני בן שלוש ושלושה חודשים, וכמעט ארבעים תמונות שלו צולמו ותוייקו היטב על ידי הוריו האוהבים, שמרגישים שאת הולדתו וקיומו של בנם צריך לחגוג 12 פעמים בשנה לפחות. "ניתן לראות בתמונות את ההתפתחות של סאני, מתינוק חולני וחלוש נואשות, ועד לילד שובב וקולני במיוחד. התבוננות בסדרה הזו מזכירה לנו שוב ושוב עד כמה אנו ברי מזל על כך שהוא איתנו".

>> ואיך אינדיאנה ג'ונס נראה בילדותו?