סו קלבולד הייתה אם גאה בבנה הגדול דילן, ועם תקוותיה הרבות יום אחד לקרוא את שמו בעיתון, מעולם לא העלתה על הדעת שהרגע המיוחל יגיע בנסיבות כה טרגיות. סו היא אמו של דילן קלבולד, אחד משני צעירים שהיו אחראים על הטבח בתיכון קולומביין המפורסם בשנת 1999, בו נרצחו 12 תלמידים ומורה, ונפצעו עוד 24. כעת, 17 שנים לאחר הטבח, שהסתיים בהתאבדותם של שני הרוצחים הצעירים, דילן קלבולד ואריק האריס, מוציאה סו ספר ובו היא מדברת על הכל, ומודה שכששמעה על מעורבותו של בנה באירוע, קיוותה רק לדבר אחד: למותו.
בספרה החדש, חשבון נפש של אמא, את כל הרווחים ממנו היא תורמת לצדקה, מתנצלת האם בפני כל הקורבנות ובני משפחותיהם על מה שקרה, משתפת בחייה לאחר אותו יום נורא וגורלי, ומעניקה לקוראים את כל הסימנים שפספסה בדרך, שאולי אילו הייתה מקפידה יותר לשים לב אליהם, יכולה הייתה למנוע את האירוע. ״זהו מכתב אהבה מאם לבנה, שעליו התאבלה לא פחות מהורי הילדים אותם רצח״, כתב מבקר וושינגטון פוסט קרלוס לוזדה על הספר החדש והפרובוקטיבי, וציטט את האם, שכותבת: ״עבור כל העולם דילן היה מפלצת. אני איבדתי את הילד שלי".
ABC Breaking News | Latest News Videos
״כשטום בעלי ניתק את הטלפון הבטנו אחד בשנייה בזעזוע. לא האמנתי שמה שאני שומעת יכול להיות נכון אבל זו הייתה אמת״, היא כותבת בספר. ״לא יכולתי להעלות את זה על הדעת. זה היה גרוע מכל התסריטים הטרגיים שגלגלתי לעצמי בראש מאז ששמעתי שקרה משהו בבית הספר. דאגתי שדילן נמצא בסכנה, אבל עכשיו נראה שאנשים נפגעים בגלל משהו שהוא עצמנו עשה. זה היה אמיתי. זה קרה. לא הצלחתי לעכל את הבשורה. ואז טום אמר שהוא ינסה להיכנס לבית הספר. צעקתי: לא! אתה משוגע? אתה יכול למות! אבל הוא הביט בי ושאל: אז מה? כל הבלבול הפסיק ברגע. טום צדק. אפילו אם הוא ימות, לפחות נדע שעשינו כל מה שאפשר כדי לעצור את מה שמתרחש שם. בזמן שכל אמא אחרת בליטלטאון התפללה שבנה בחיים, אני התפללתי שימות כדי שלא יכלא, ואז יומת במערכת המשפט, כל כך הרבה פעמים התחרטתי על התפילה הזו. התפללתי שיתאבד, וזה מה שהוא עשה. בתקופה ההיא התחרטתי על שהבאתי אותו לעולם, אבל כיום אני לא מתחרטת עליו ועל האהבה שנתתי לו. למרות הכאב הנורא, זה היה האושר הגדול בחיי. אני יודעת שהעולם היה טוב יותר אילו לא היה נולד, אבל לא העולם שלי״.
הנה כמה ציטוטים נבחרים שליקטה העיתונות מתוך הספר:
״דילן היה ילד נח לגידול. הוא מילא אותנו בגאווה אבל היה קשה עם עצמו. כשנכשל הוא הרגיש השפלה עצומה שלפעמים הפכה לזעם".
״בני היה אחראי למעשיו, אבל לדיכאון היה תפקיד מפתח בעניין, וחייבים להתייחס לזה״.
״אני לא מאשימה את אריק האריס (הצעיר הנוסף שהיה שותף לרצח) וצר לי שהאשמתי אותו במשך שנים. למדתי מאז שהוא פסיכופת והרגשות שלי השתנו. אריק היה כמו גרסה כושלת של היטלר. דילן היה יותר כמו גרסה כושלת של הולדן קולפילד".
״כשביקרתי בבית הספר לאחר הירי נתקלתי בסימון גופו של דילן על הרצפה. נגעתי בשטיח שהחזיק אותו כשנפל״.״לא כעסתי על דילן עד שראיתי את קלטת הווידאו שהוא והאריס הכינו לפני הירי. הוא ניסה להיאחז בדברים שהכעיסו אותו. אני לא יכולתי להכיל את הכעס הזה שלו״.
״בבוקר הירי, כשדילן יצא מהבית, לקול שלו, כשאמר להתראות, היה צליל גבוה ולחוץ, ומרושע. האם הוא ניסה להגיד לי שהייתי אמא רעה?״