להתחתן או להתחתן?

האם כדאי להתחתן? יש כאלה שיענו בהומור – "תלוי עם מי", אבל האמת היא שעל השאלה הזו אפשר להשיב חד משמעית: כן, כדאי להתחתן. מחקרים רבים תומכים בכך שכדאי להיות חלק ממשפחה, למצוא בן או בת זוג, להינשא ולהקים משפחה. על פי מחקרים אלה, נישואים אכן משפרים את איכות החיים של כל אחד מבני הזוג ותורמים לבריאות הגוף והנפש. כמובן שכאשר הם אינם טובים ומספקים הם יכולים גם לפגוע באיכות החיים, וחשוב להשקיע ולתחזק את הקשר.
זוגות שחיו בנישואים ארוכי טווח טוענים כי הבסיס מורכב מיחסים טובים עם הוריהם בתקופת טרום הנישואים; ביטויים רגשיים חיוביים של בני הזוג; אמון, תמיכה הערכה וכבוד הדדי; נאמנות ואהבה; קבלת החלטות משותפת.

צאו מההלם

אין ספק שמערכת נישואים טובה מבוססים על התאמה בין בני הזוג באספקטים שונים כמו רקע, אמונות ודעות, תכניות לעתיד, רצון לשמר את האהבה וכו'. תקשורת זוגית טובה היא משמעותית ביותר בחיי נישואים ויכולה להוות ביטוי להתאמה או לחוסר התאמה.
מה זה אומר תקשורת זוגית? הכללים פשוטים:
• במקום ביקורת – הבעת רצונות.
• במקום זלזול – הבעת אי שביעות רצון.
• במקום להיכנס למגננות והאשמות – להתנהג באופן נדיב כלפי הפרטנר.
• במקום להכריז על נתק או על ברוגז – להבליג ולעבור לסדר היום או לדרוש שיחה שתביא לפתרון.

הדבר החשוב ביותר בקשר זוגי הוא היכולת לפתור בעיות. הרבה זוגות נבהלים מעצם העובדה שקיימים קונפליקטים ביניהם, ותופסים אותם כדבר שעלול לאיים על הנישואים. אבל בבסיס כל קונפליקט עומדים צרכים מנוגדים, והחוכמה היא להתגבר עליהם. כל קונפליקט יכול להיפתר או להתעצם, ובידי בני הזוג ההחלטה הבלתי מודעת כיצד לנהוג.

על פי החוקרת ד"ר אליזבת קובלרוס, ישנם שבעה שלבים במאבק הזוגי:
1. שלב ההלם: קודם היה טוב, מה קרה עכשיו שאנו צורחים זה על זו?
2. שלב ההכחשה: המצב לא כל כך גרוע, הוא לא התכוון למה שאמר או עשה.
3. שלב הכעס: איך הוא מעז לדבר אליי כך?
4. שלב המשא ומתן: שלב שלא תמיד מגיע משום שלא תמיד קיימת מודעות לכך שהוא חייב להיות נוכח בקונפליקט.
5. שלב הייאוש: פרידה או ויתור.
6. שלב הקבלה: סוג של אבל, של פרידה מהאידיאליזציה שאפיינה את החשיבה של כל אחד מבני הזוג אודות זולתו - אכן, הוא אינו מושלם. בשלב זה אפשר לפתח מודעות ולגדול ביחד.

כאשר הנישואים מודעים, אפשר להגיע לשביתת נשק, לשלב של סיפוק אישי וזוגי, חברות ותמיכה, היענות לצרכים האישיים של כל אחד מבני הזוג ולאמפתיה.
לאט לאט מבינים יותר את הפרטנר, מוותרים לו ומצליחים לראות את האמת של בן הזוג, לוקחים יותר אחריות להגיד לפרטנר מה רוצים לשפר במערכת היחסים, פועלים בתוך האינטראקציה - בניגוד לנישואים בלתי מודעים שבהם קודם אומרים ואחר כך חושבים. לומדים להעריך את הרצונות והצרכים של בן הזוג, מקבלים אותו ואתנו כלא מושלמים, ומתישהו גם מגיעה התובנה שבנישואים צריך להשקיע.

הפנטזיה של כולם היא להתחתן עם האדם הנכון, אבל האמת היא שתכנון החיים המשותפים יעזור לכם להיות מכונים ומוכנים יותר זה לזו; חשוב לדבר על הציפיות, להבהיר מה מקובל על כל אחד מכם ומה לא, איך אתם רואים את תפקידכם בקשר, ואת תפקידו של בן הזוג, איזה הורים אתם רוצים להיות, איך לנהל את התקציב המשפחתי. חשוב לדבר גם על חלומות לעתיד, על גבולות וקווים אדומים של כל אחד מכם.
שיחה כזאת היא חשובה משום שהיא מכינה אתכם לחיים המשותפים, עוזרת לכם להיפטר מתקוות שווא וגורמת לכם להיכנס אליהם מתוך מודעות.

ריקי רדלוס היא מטפלת זוגית, מנהלת פורום הריון הורות וזוגיות בפורטל דולה.