"נישואים בלי סקס, בלי ליבידו, בלי אף אורגזמה, בלי רצון לשכב עם הגבר שאהבתי"' כך פותחת איירין פייר, סקסולוגית אמריקנית, את המאמר האמיץ שלה: "מה למדתי מנישואים ללא סקס" שפורסם בהאפינגטון פוסט. ״בגיל 28 אלה לא היו החיים שדמיינתי לי. רחוק מזה. מגיל צעיר מאוד הייתי מינית. מין היה חשוב לי' אבל מהר מאוד מצאתי את עצמי עמוק במערכת יחסים אוהבת ומחוייבת, והליבידו צלל".
הפוסט הכן של הסקסולוגית, שכיום מייעצת לזוגות כיצד לא לחזור על הטעויות שלה, הוא גרפי בתיאוריו ושופך אור על נושא שרבים מתקשים להתמודד איתו: מה קורה כשיש אהבה עמוקה, אבל אין משיכה? ״תחילה הלך הסיכוך הטבעי״, היא נזכרת. "אחר כך המין נעשה כואב. הייתי נבוכה והרגשתי אשמה ובדידות. לא יכולתי להתמודד עם זה, אז ניתקתי קשר אינטימי עם בעלי, התרחקתי מהמגע והמבט שלו, התמקדתי בקניות, בישולים ועבודות הבית".
"הרגשתי שבורה, חסרת תועלת, לא יכולתי להפסיק לשפוט את עצמי כשמבחינה רפואית לא נמצא משהו לא בסדר אצלי", מספרת פייר. "הרופאים אמרו לי שזה טבעי שאישה תאבד את הליבידו אחרי כמה זמן. רציתי לצרוח. שום דבר פה לא היה טבעי. הייתה בי תקווה, ואחרי שיצאתי לחקור, גיליתי את הבעיה: מה שהיה חסר היה חיבור שלי לגוף שלי, לאיברי המין ולמיניות. פספסתי את עצמי".
"אין לי את המפתח לחיי המין המדהימים שלכם", היא אומרת לעוקביה וקוראי ספרי העזרה העצמית שלה. "אתם מחזיקים את המפתח לטירה הזאת. מצאת שתהליך ההתחברות לעצמי שיחרר לי את הגוף והביא אותי להתרגשות וביטחון עצמי. כמלווה ומאמנת מינית, אני תמיד פתוחה לגבי התהליך שעברתי בעצמי כדי לתת השראה". פייר נותנת שלושה כללי זהב למי שנמצאת במצב דומה ורוצה לשחרר את המיניות שלה מהכלוב:
1. לא מספיק שיחשקו בך, את צריכה לחשוק
"תיראי טוב כדי להדליק אותו והוא ייתן לך הכל" זה הנרטיב של החברה שלנו, והיה לי טבעי להתמקד בכמה אני סקסית בעיניו. שמתי לב בעיקר לאיך הגוף שלי נראה ולא לאיך שאני מרגישה בו. הייתי בתוך הראש שלי, באובססיה וביקורת עצמית, ולא בגוף, בתחושות. הייתי מוטרדת מהרגשות שלו שעלולים להפגע ולא עסוקה בלגלות איזה מגע אני אוהבת. לא ידעתי לחשוק. כאשה, מעולם לא לימדו אותי לעשות סקס למען ההנאה שלי.
ואז התחלתי לשאול את עצמי: מה אני רוצה? מה נעים לי? האם אני יכולה לתת לעצמי לרעוב לסקס מהסוג שאני רוצה בדיוק? האם אני מסוגלת לבקש את זה? להרגיש תשוקה ולתת לה להזיז אותנו אלה אבני היסוד של ההפיכה לאדם מיני. אני אהיה מרגשת וארגש את עצמי, ולא אהפוך לאובייקט של אדם אחר.
2. אם הסקס לא מהנה כפי שהוא, הגוף שלך לא ירצה עוד ממנו
בואו נהיה כנים. היו הרבה יותר מדי פעמים שעשיתי סקס כשלא רציתי, כשלא הייתי רטובה או מוכנה, בלי שביקשתי. יותר מדי פעמים הוא גמר ואני לא. שכנעתי את עצמי שזה נורמלי. חשבתי: מה אם מה שאבקש שיעשה לי ידחה אותו? יגרום לו לאי נוחות? מה אם הוא יחשוב שאני לא בעניין שלו יותר? העדפתי לשתוק כי זה היה יותר קל ויצר פחות מתח. אבל המחיר היה כבד. הגוף הגיב. הוא השתתק ונסגר, השאיר אותי קהה ופריג׳ידית. כשהתחלתי לבקש את העונג שרציתי, התמלאתי מהמגע והאינטימיות. הגוף התעורר.
3. האמת הכי מחרמנת
להגיד מה אני רוצה, לומר "לא" בביטחון, להביע את הרגשות שלי ללא עכבות, אלה הדליקו אותי. מצאתי בחופש הזה ריגוש וחופש. סקס היה פעם משהו שיצר חרדות ולא היה לי לאן לברוח. למדתי להכנע לחושניות מהסוג שגורם להתפתל ולצרוח ולפתוח את הלב והגוף. האמת חירמנה אותי: רציתי עוד סקס. וזה הדליק את הסביבה שלי. מצאתי פרטנרים שרצו גם הם יחסים כנים עם חיבור עמוק.
אני מציעה לנסות את התרגיל הזה - בפעם הבאה שאת חושבת: את זה אני לא יכולה להגיד, תגידי את זה. ושימי לב מה קורה לך בגוף. תתחילי בקטן ותתקדמי בהדרגה לאמיתות הגדולות. תזכרי: העניין פה הוא לא לגלות לאדם אחר את אמריקה אלא להיות כנה עם עצמך.״