בריטניה: גילתה שהיא בהריון שבוע לפני הלידה

זוגות רבים מתקשים להביא ילד לעולם ולרוב הם מתעקשים להמשיך ולהתמיד בניסיונות. מסתבר שלפעמים הפתרון הפשוט הוא דווקא להפסיק.

סימון (31) וג'ורג' (38) וולן מקנט שבבריטניה ניסו להרות במשך שש שנים ארוכות. בגיל 20 סימון אובחנה כסובלת מתסמונת השחלות הפוליציסטיות, שנחשבת לאחד הגורמים השכיחים לאי פוריות. המחלה גרמה לה בין היתר לעודף משקל, שיעור יתר ואי סדירות במחזור החודשי.

כשפגשה את ג'ורג' מיהרה להזהיר אותו כי יש סיכוי שהתסמונת תימנע בעדם להביא ילדים לעולם. ג'ורג' לא חטף רגליים קרות והזוג נישא ביולי 2003. מיד לאחר ירח הדבש הרומנטי הם פצחו בניסיונות להרות.

בראיון ל"דיילי מייל" הבריטי סיפרה סימון כי "כל חודש קיוויתי שאכנס להריון ובסוף קיבלתי מחזור". בעוד שמעגל החברים של הזוג כבר היה עסוק בשיחות על קקי-פיפי ועיקור מוצצים, נאלצו סימון וג'ורג' להמתין שנה עד לקבלת ייעוץ רפואי.

בספטמבר 2004 סימון ניגשה להתייעצות גיניקולוגית, ולאחר שקיבלה טיפול תרופתי - נכנסה להריון. השמחה הגדולה של בני הזוג לוותה בכאב גדול, כשסימון עברה הפלה בשבוע העשירי להריונה. "החלטנו לקרוא לתינוקת שאיבדנו הולי, ובמקביל המשכנו לנסות להביא תינוק ואפילו קנינו כלב", סיפרה סימון. "זה נתן לנו משהו לדבר עליו כשכבר לא יכולנו להתמודד עם שיחות התינוקות של החברים שלנו".

סקירה ראשונה בחודש תשיעי

האובדן הגדול הוביל אותה לדיכאון קשה שלווה בהשמנה דרסטית, בשיאה סימון הגיעה למשקל של 120 ק"ג. כל הבדיקות הרפואיות לא איתרו סיבה נוספת לכשל הפיריוני מלבד תסמונת השחלות הפוליציסטיות והרופאים יעצו לה, קודם כל, לרדת במשקל. סימון הצטרפה לקבוצת ירידה במשקל והצליחה לרדת כ-40 ק"ג. בני הזוג היו סוף סוף זכאים להפריה חוץ גופית, שהירידה במשקל היתה תנאי הכרחי לביצועה.

"בפעם הראשונה הצלחתי להירגע, חשבתי שההפריה תביא לנו סוף סוף את התינוק המיוחל". תוך שהיא מחכה לאישור ההליך הרפואי סימון החלה להרגיש שינויים גופניים. ההורדה העקבית במשקל נעצרה וסימון לא הבינה מדוע. המדריכה בקבוצת ההרזיה ניסתה לשכנע אותה שהיא לא אוכלת מספיק ומחבלת לעצמה במטבוליזם: "המחזורים שלי פסקו, אבל זה לא היה דבר יוצא דופן. היו לי מחזורים מאוד לא סדירים בגלל התסמונת שסבלתי ממנה. בכלל לא חשבתי שאולי אני בהריון".

רק לאחר שהתעלפה ללא סיבה השתכנעה וקנתה ערכה ביתית לבדיקת הריון. "ביום בו עשיתי את הבדיקה הייתי בבית לבדי עם הכלבה", היא סיפרה. "יצאתי מהשירותים המומה ואמרתי לכלבה – 'אלוהים, אני בהריון ואני לא יודעת מה לעשות'. הייתי בהלם".

בדיקת רופא שביצעה יום למחרת אישרה כי היא אכן בהריון ונמצאת, למרבה ההפתעה, בחודש התשיעי להריונה. "באותו יום, כשעשיתי סקירה לראשונה, קיבלתי שוק כשאמרו לי שאני אמורה ללדת בשבוע שלאחר מכן!".

במבט לאחור סימון מעידה שאכן הרגישה תנועה בבטנה, אך שכנעה את עצמה שלא יכול להיות שמדובר בתינוק. בסוף אוגוסט, רק 13 יום לאחר שגילתה שהיא בהריון, נולד ריאן. "אני מעודדת את כל מי שמנסה להרות לא לוותר אף פעם", היא מסכמת. "אנחנו רוצים לפחות עוד שני ילדים, וגם אחרי שילדתי אני עדיין מסוקרנת לדעת איך זה מרגיש להיות בהריון".

>> עומדת ללדת? כך תבואי מוכנה
>> וגם: האם כדאי לצבוע את השיער בהריון? כל מה שמותר ואסור בחודשי ההריון