גם אתם מרגישים שאופניים חשמליים מאיימים עליכם בכל הליכה תמימה על מדרכה? שכל טיול תמים ברגל יכול להסתיים בתאונה מסוכנת הכרוכה ברוכב אופניים חשמליים שדוהר לקראתכם? אז נחשו מה? אתם מדמיינים. המציאות הזו לא באמת קיימת, לפחות אם תשאלו את כל הרשויות במדינת ישראל.

הסיבה עצובה ומגוחכת. מסתבר שמדינת ישראל והרשויות לא יודעות לספור נכון שכן אין כרגע שום הבחנה בין אופניים רגילים לאופניים חשמליים, מה שמעוות את המציאות לחלוטין. "בכל הקשור לאופניים חשמליים בישראל של 2016 שורר כאוס מוחלט", מסביר דרור רשף, חבר בוועד  המנהל של עמותת ישראל בשביל אופניים. "הכאוס זה הוא תוצאה ישירה של הזנחה, אי טיפול ואף התעלמות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (בראשות המנכ"ל הקודם) ומשרד התחבורה. משום מה, אף אחד לא חשב לבדוק את ההבדלים הקריטיים האלה בין אופניים רגילים לממונעים. הבעיה מחמירה עוד יותר, שכן גם במשטרה וגם בבתי החולים לא מתבצע רישום נכון ומדויק של תאונה בה מעורבים אופניים חשמליים והן נרשמות כתאונת דרכים או תאונת אופניים".

לפי נתוני עמותת אור ירוק, למשל, מתחילת השנה נהרגו שבעה בני אדם במעורבות תאונות אופניים חשמליים. לשם השוואה בכל שנת 2015 נהרגו ארבעה בני אדם בתאונות עם אופניים חשמליים – עלייה של כמעט 50 אחוזים. בכל יום בממוצע נפגעים ארבעה בני אדם בתאונות בהם מעורבים אופניים חשמליים, אחד מהם ילד מתחת לגיל 13.

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנים 2010-2015 מציינים כי  נפגעו בישראל בממוצע כ-3,000 הולכי רגל בתאונות דרכים בכל שנה: 102 הולכי רגל נהרגו, כ-500 הולכי רגל נפצעו באורח קשה וכ-2,400 הולכי רגל נפצעו באורח קל .עוד מציינים בלמ"ס כי  מתוך ההרוגים בקרב הולכי הרגל, רק 0.5% נהרגים מפגיעת אופניים.

המספר היחיד, אגב, שכולם, כמעט, מסכימים עליו, הוא שבישראל יש היום כ-150 אלף זוגות אופניים חשמליים, כמעט. גם על הנתון הזה יש לא מעט ויכוחים וזאת מכיוון שלא משרד התחבורה ולא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבצעים רישום אמין של אופניים חשמליים והם נסמכים בעיקר על רשות המיסים. אם תרצו להבין מה היקף התופעה, בכמה תאונות היו מעורבים אופניים חשמליים וכמה הולכי רכב ורוכבים נפגעים מדי שנה יש מצב שגם אם ממש תתאמצו לא תצליחו.

אופניים חשמליים (צילום: ShutterStock)
הבעיה מתחילה משום שאין אבחנה בין אופניים רגילם לאופניים חשמליים | צילום: ShutterStock

מה שלא נספר, לא מנוהל

כיצד , אם כן, אפשר לקבל תמונה אמיתית על מצב הנפגעים כתוצאה מאופניים חשמליים? כיצד ניתן להקצות פתרונות ומשאבים לבעיה שהולכת למחמירה שאין לה כל תיעוד ברשויות? נכון מאד, אי אפשר ומה שלא נספר לא מנוהל.

מי ששם לב לעובדה המקוממת הזו היה מבקר המדינה, שבדו"ח האחרון שלו שהתפרסם לאחרונה, יצא נחרצות כנגד הטיפול, או יותר נכון – אי הטיפול - בבעיית האופניים החשמליים. וכך הוא כותב: "כמות הפצועים הקשים שמכון גנטנר טוען שיש בבתי החולים גדולה פי 3 (!) מכמות הפצועים לפי המשטרה. במצב הזה אף אחד לא יודע כמה פצועים באמת יש. הרשויות השונות ובעיקר המשטרה נותנים כל מיני תירוצים...".

הסיבה טמונה ברישום הבעייתי בבתי החולים היוצר תמונה לא נכונה של המספרים. מסתבר שברוב מערכות המחשוב הקיימות היום בבתי החולים בארץ אין אפשרות לציין "תאונת אופניים חשמליים" וסיבת ההגעה לבית החולים מצוינת כ"נפגע תאונת דרכים" או כתוצאה "מפגיעת אופניים". עובדה זו תורמת גם היא לכאוס, שכן גם מבתי החולים לא ניתן לקבל רישום אמין ומדויק על מספרי הנפגעים כתוצאה מתאונות אופניים חשמליים בישראל.

המלצותיו של המבקר בנושא הן ברורות: "לדעת משרד מבקר המדינה, על למ"ס, המשטרה והרשות [הלאומית לבטיחות בדרכים] לפעול בנושא זה, במטרה לקבוע שיטה אחידה ומתואמת לרישום מספר הנפגעים, שתאפשר לקבל תמונה מדויקת ואמינה יותר של מספר הנפגעים על מנת לגבש תכנית להפחתת מספרם וגם להעריך באופן מדויק יותר את העלות הכלכלית למשק".

במילים אחרות, רק כשהרשויות יתחילו להתייחס ברצינות לבעיה הזו שמאיימת על כולנו ברחובות, ויצליחו לכמת אותה לידי מספרים אמיתיים, נצליח להבין את התמונה בצורה רחבה יותר ומעבר לזה - להעמיד פתרונות.

אופניים חשמליים  (צילום:  Photo by Flash90, פייסבוק)
כמות הפצועים הקשים כתוצאה מאופניים חשמליים שיש בבתי החולים גדולה פי 3 (!) מכמות הפצועים לפי המשטרה | צילום: Photo by Flash90, פייסבוק

אקדח במערכה ראשונה שעתיד לירות במערכה הרביעית

"כבר בשנת 2011, כשאופניים חשמליים רק החלו לצוץ, התרענו שמדובר באקדח שהונח על השולחן במערכה הראשונה ועתיד לירות במערכה הרביעית", אומר ערן שחורי, רכז "רוכבים לעבודה", בעמותת ישראל בשביל אופניים. "הקצב בו פועל משרד התחבורה הינו איטי להכעיס ולקח לו שנים לחוקק את התקנות המתאימות. גם ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים המצב בעייתי ובשנת 2013 היחס כלפי אופניים החשמליים היה דומה לאופניים רגילים. ד"ר שי סופר, מי ששימש כמדען הראשי שלה באותה תקופה אמר כי 'אופניים חשמליים אינם יותר מסוכנים מרגילים, כי מנוע העזר החשמלי מפסיק את פעולתו עם הפסקת הדיווש'. אנחנו יודעים היום שהאמירה הזו מנותקת מהמציאות ששררה כבר אז ונראה כי עדיין התובנה בדבר הסכנה הטמונה בכך לא חלחלה", הוא מציין.

איך נהפוך את האופניים החשמליים לבטוחים? הנה עוד בעיה שצצה שכן אין בישראל של 2016 תשתיות מתאימות לרכיבה על אופניים, אין רישום מסודר של אופניים חשמליים, אין רישום נכון של התלונות והנפגעים המגיעים לבתי החולים, אין הסברה או אכיפה – לא של הרוכבים העוברים על החוק ולא של החנויות המוכרות אופניים לא תקניים. בקיצור, בלגן. 

"הבעיה מתחילה עוד קודם, כבר מהשם 'אופניים חשמליים'", מסביר יותם אביזוהר, מנכ"ל עמותת ישראל בשביל אופניים. "לפי החוק היבש, הפעלת אופניים חשמליים מותרת באמצעות מצערת המאפשרת למנוע החשמלי להגיע למהירות 6 קמ"ש. החל מאותה מהירות המנוע החשמלי יופעל רק באמצעות פידול. הבעיה: מרבית האופניים החשמליים בארץ אינם עומדים בתקן, למעשה מדובר בקטנועים חשמליים במסווה של אופניים; הם נוסעים מהר יותר מ-25 קמ"ש המותרים בחוק- בדרך כלל באזור 40 קמ"ש וחלקם אף מגיע למהירויות של 80 קמ"ש, הספק המנוע שלהם גדול מהמותר (עד 250 קוט"ש) והם מופעלים באמצעות מצערת ולא בפידול". כך שניתן לראות שהבעיה מתחילה עוד טרם עלייתם לכביש, או למדרכה. 

שולחן של רופא (צילום: Shutterstock)
ברוב מערכות המחשוב הקיימות היום בבתי החולים בארץ אין אפשרות לציין "תאונת אופניים חשמליים" | צילום: Shutterstock

"רוב האופניים החשמליים בארץ נמכרים כשכבר מורכב עליהם ציוד נוסף, כדוגמת מנוע עזר המאפשר להם להגיע למהירות של 80 קמ"ש", מצין שחורי. "אכיפה פשוטה בעשרות החנויות שמוכרות אופניים כאלה הייתה מונעת את הגעתם לרחובות מלכתחילה ומפחיתה משמעותית את מספר התאונות והפגיעות הקשות המתרחשות כתוצאה מהמהירות אליה הם יכולים להגיע". אכיפה כזו, כמעט ואינה מתבצעת.

עוד קובע החוק, כי גיל הרכיבה המינימלי יהיה 16 ולא 14, כפי שהיה נהוג קודם לכן. אך גם פה, האכיפה לא מתבצעת וקשה להבין כיצד בכלל יכולה להתבצע. מה ניתן לעשות לנער בן 14, שכלל אין לו תעודת זהות, הרוכב על אופניים חשמליים בניגוד לחוק שהם עצמם אינם תקניים? נער שרוכב ללא קסדה וללא היכרות מינימלית של חוקי התנועה?

רק בשביל לסבר את האוזן, בהולנד למשל, שם אחוז השימוש באופניים חשמליים גבוה ופופולרי כמו בארץ וגם שם נקבע גיל הרכיבה המותר ל- 16, נדרש מכל רוכב אופניים חשמליים להוציא רישיון מיוחד ואף ביטוח מתאים, אותו ניתן יהיה להפעיל במקרה של תאונה. בארץ, כמו שכבר ניחשתם, זה לא ממש קיים. "הנקודה זו עלתה גם בישיבות ועדת הכלכלה בכנסת (כאשר הגיל המינימלי לרכיבה על אופניים חשמליים היה 14), ונראה כי אין יכולת ממשית לאכוף אותה. כיום, שוטר יכול להוציא אוויר מגלגלי אופניים המסכנות את התנועה, אך גם הפעולה הזו מגוחכת ואינה מונעת הישנות של מעבר על החוק", מסביר שחורי.

הורים, איפה אתם?

אך מעבר לחוק, גם השאלה בדבר הסמכות ההורית חייבת להישאל בקול רם. הרי אופניים חשמליים שעולים אלפי שקלים אינם מגיעים לידי הילדים כבדרך קסם. מסתבר שמרבית ההורים סובלים גם הם מחוסר ידע בנושא – הם לא מכירים את התקנות בחוק וחלקם אף לא מודע לעניין "השפצורים" שהופך אופניים תקניים לאופניים לא תקניים. "יש פה בהחלט עניין של חינוך ותרבות וכל הורה שמעניק לילד שלו אופניים כאלה חייב לבדוק שהוא מכיר את החוקים ונוסע בהתאם לחוק. אך כל אלה חייבים לבוא עם פיתוח תשתיות ואכיפת השפצורים הלא חוקיים, כי הם לא מחזיקים לבד", מציינים בעמותת ישראל בשביל אופניים.

מתבגרים, גיל ההתבגרות (צילום: Shutterstock)
אופניים חשמליים שעולים אלפי שקלים אינם מגיעים לידי הילדים כבדרך קסם. איפה האחריות ההורית? | צילום: Shutterstock

גם שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, מסכים. "זה נכון שלהורים יש אחריות וחשוב מאוד להגביר את המודעות בקרבם לסכנות שהאופניים החשמליים מציבים בפני הילדים שלא מכירים את חוקי התנועה ולא יודעים כיצד נוהגים בכביש", הוא אומר, אך יחד עם זאת, הפתרונות האמיתיים לבעיה לא יגיעו מההורים או מהרוכבים עצמם. "מספר הנפגעים וההרוגים בתאונות אופניים חשמליים רק הולך וגדל משנה לשנה, נתון שחייב להדליק נורה אדומה במשרד התחבורה, שהוא המשרד שאחרי על הבטיחות של הילדים שלנו. אי אפשר רק להאשים את הרוכבים בזמן שיש מספר כה מצומצם של שבילי רכיבה ייעודיים ובטוחים לרוכבי האופניים ובזמן שמשטרת התנועה כמעט ולא אוכפת את החוק. הגיע הזמן להפסיק להתעלם מהמעורבות הגבוהה של רוכבי אופניים חשמליים בתאונות ולפעול על מנת לצמצם את מספר הנפגעים הרב".

כחלק מהמאמצים המתבצעים בשנה האחרונה נעשה ניסיון להעביר את האכיפה מהמשטרה לרשות העירונית שתוכל לתת קנסות לעוברים על החוק ובכך יהיה לה תמריץ לטפל במפגע. ההליך הזה, כמו שבוודאי ניחשתם, טרם הושלם וכרגע מבחינתנו כאזרחים הוא כר פורה לנפילה קלאסית בין הכיסאות: אזרחים רבים מתלוננים שבבואם להגיש תלונה כנגד רוכב אופניים חשמליים שפגע בהם הם מועברים בין הרשויות שמסרבות לקחת אחריות ומפנות אותן לרשות האחרת. עד שיושלם הליך זה, כיום נראה שאף אחת מהרשויות לא מטפלת בתלונות כמו שצריך היה.

"תמונת המצב העולה היא שאין שום רישום אמיתי של התאונות והפגיעות כתוצאה מאופניים חשמליים והרישום שקיים היום נעשה בצורה חובבנית הסופרת את הקורבנות ולא את נסיבות התרחשות התאונה", מסכם דרור רשף.  אז אם עדיין אתם טוענים שאופניים חשמליים כמעט דרסו אתכם הבוקר, כמו בכל בוקר, תדעו שמבחינת המספרים – אתם מדמיינים. אין באמת בעיה כזאת נכון לשנת 2016 בארץ ישראל.

>> לכל הכתבות בנושא