לפני היציאה מהבית חזרו על כללי הבטיחות | צילום:
Blue_Cutler, Istock
סיפורו של הנער יעקב שינקולבסקי בן ה-14 מבני ברק שאבד בעת טיול משפחתי בכרמל ואותר על ידי כוחות החילוץ, הוא הזדמנות טובה לרענן לילדים את הנהלים במקרה שהם טועים בדרכם והולכים לאיבוד.
במקרה של הנער, ייתכן מאוד שפעולותיו הצילו את חייו, כאשר עם רדת החושך הוא עצר במקומו ולא זז עד שכוחות ההצלה איתרו אותו.
כל שנה הולכים לאיבוד ילדים ונערים רבים במהלך חופשת הקיץ. מקומות הבילוי העמוסים, שלל האטרקציות והגירויים מובילים לא פעם לכך שההורה לא שם לב והילד כבר נבלע בין ההמון. תוסיפו לכך את הסקרנות הטבעית של ילדים שנוטים להימשך לדברים ולשכוח בכלל עם מי הגיעו.
נוהל: לפני היציאה מהבית מרעננים כללי בטיחות
באופן כללי, כל ילד צריך לדעת את שמו המלא, את שמות הוריו ורצוי מאד (תלוי כמובן בגילו של הילד) גם את אחד ממספרי הטלפון הניידים של הוריו ומספרי הצלה כמו משטרה (100) ומד"א (101). שינון הפרטים האלו יכול להועיל לו מאוד במקרה של איבוד דרך.
רצוי שהילד ידע בעל פה מספר כללי הזהב, ביניהם: לא ללכת עם זרים, לא למסור כתובת או פרטים מזהים לאנשים הפונים אליו ומציעים לו ממתקים או מתנות ולא לעלות בשום אופן לרכב של זרים.
כדי שהבילוי המשפחתי לא יהפוך לאירוע אימה מלחיץ, על ההורים לנקוט במספר אמצעים לפני היציאה מהבית. כמובן שמחוץ לבית על ההורים להיות ערניים יותר, ולוודא מדי פעם שכל הילדים ברשותם.
לפני יציאה משותפת, ולא משנה לאן, רצוי לרענן את הנהלים ולהסביר לילד את החשיבות של שמירת קשר עין עם ההורים והליכה יחד. אם מדובר במקום לא מוכר, חשוב להנחות את הילד כיצד לנהוג במקרה שהוא הולך לאיבוד, למי כדאי לפנות, במי להיעזר ובמי לא.
כדי שהילד לא ישכח את הכללים האלו, רצוי מדי פעם בפעם לרענן את זכרונו ולוודא שהוא יודע אותם. אחרי שהזהרתם והתרעתם מהסכנות האורבות, כדאי לשדר לו מסר אופטימי - שגם אם זה קורה והוא הולך לאיבוד תמיד ימצאו אותו בסוף. ספרו לילד שיש הרבה ילדים שהלכו לאיבוד ושנמצאו, ציינו בפניו שתהפכו את העולם כדי להגיע אליו ושיש אנשים טובים שישמחו לעזור לו.
אם ההורה בעצמו חווה חוויה בה הלך לאיבוד הוא יכול לספר לו על החוויה שלו, איך הוא פחד, אבל עשה כל מה שלימדו אותו ובסוף הוא נמצא. הדבר השני הוא לחזור ולציין בפניו שאתם יודעים שהוא אחראי וזוכר את כללי הבטיחות, ולתת לו ביטחון שהשימוש בכלים שנתתם לו יביא למציאתו. הידיעה שדברים מסתדרים מעודדת ומחזקת את הילד ותסייע לו בעת מצוקה.
קניון: קבעו נקודת מפגש
קניונים בימות הקיץ הם מקום מפלט צונן למשפחות רבות שמעוניינות לבלות מחוץ לבית. הסיכוי לאבד ילד במקום הומה אדם הוא גבוה מאוד, במיוחד בעת הופעות, ירידים והפעלות.
• דברו עם הילד לפני ההגעה למקום והזכירו לו שבמקרה של איבוד דרך כדאי שיעמוד במקום למשך זמן מה ולא יתרחק מכיוון שכך יש סיכוי גדול יותר שתוכלו לאתר אותו.
• הנחו אותו לגשת למוכר או לעובד בחנות הקרובה ולא לעוברים ושבים, שידעו להפנותו להנהלת הקניון או ליצור קשר עם גורמים רלוונטים.
• אם הילד נמצא בסמוך לפתח הכניסה, הוא יכול לפנות לשומר בכניסה ולבקש עזרה.
• אם הילד לא רואה חנות קרובה או שהכול סגור, רצוי שיפנה קודם לאימא עם ילדים או לאב עם ילדים ויבקש עזרה. פנייה למשפחה בדרך כלל בטוחה יותר.
• בכל מקרה, עדיף לא לפנות לעזרה ליחידים זרים, ולא לקבל עזרה ממישהו שפונה אליו מרצונו או מציע לו דבר מה.
• עם ילדים בגילאי בית ספר היסודי ואילך: קבעו בכל מקום נקודת מפגש למקרה של אובדן. שימו לב שמדובר בנקודה בולטת מספיק שהילד יוכל לזהותה בקלות, כמו ליד מדרגות נעות, פיצרייה מוכרת וכו'.
לא מורידים מהם את העיניים. פעוטה בים | צילום:
istockphoto
חוף הים: אסור להיכנס למים לבד
מומלץ להקפיד על רחצה בחופים מוסדרים בלבד. במקרה של ילד משוטט לבדו ההנחיה חשובה במיוחד כי בחופים מוסדרים ישנם שירותי הצלה שיכולים לסייע.
• במיוחד בחוף ים השגיחו על הילדים ביתר תשומת לב.
• במקרה שהילד נעלם, הסבירו לו מראש שאסור לו בשום אופן להיכנס למים גם אם הם נראים רגועים, יש דגל לבן ומאוד מתחשק לו לטבול.
• הנחו אותו לגשת לסוכת המציל בלבד (הראו לו את הסוכה כאשר אתם מגיעים לחוף). בסוכה הילד יוכל למסור את פרטיו למציל, שיוכל לקרוא בשמכם במערכת הכריזה.
רחוב: לא לחצות כבישים
ברחוב כמו בקניון, התנועה הרבה וההתרחשויות עלולים לגרום לילד לעזוב את היד של אימא ולמצוא את עצמו לבד ולכן ההנחיות דומות. אבל ברחוב טמונות סכנות נוספות - הכבישים והמכוניות.
• לילדים יש נטייה לרוץ כשהם לחוצים. לכן חשוב מאוד להסביר להם לעמוד במקום שבו הם אבדו ולחכות רק שם. אם אחרי זמן מה הם לא רואים אתכם, להימנע מחציית כבישים ולנסות לגשת לחנות קרובה או למשפחה ברחוב ולבקש סיוע.
• כדי לא לבלבל את הילד, חשוב לעמוד על ההבדל בין ההנחיה הכללית שאתם מפמפמים לו לא לדבר עם זרים ולא למסור פרטים למי שפונה אליו, לבין ההנחיה לפנות לעזרה. חשוב להסביר לו שלמען בטיחותו עדיף לגשת לאמא עם ילדים או לאב עם ילדים מאשר לסתם עובר אורח.
זה הזמן לשנן את כללי הבטיחות. משפחה יוצאת לטיול
בטבע: לשתות ולחכות
במיוחד בקיץ חוזר התסריט המוכר - ילד שמוצא את עצמו באמצע שום מקום בלי הקבוצה.
גם אם מדובר במסלול משפחות קליל שמסומן לאורכו והילד מצויד בשתייה, חשוב שידע מראש מה עליו לעשות בעת איבוד דרך ומהן הסכנות שאורבות בטבע.
• אם מדובר ביום- ילד יותר בוגר, שהתרחק רק מעט מהקבוצה ומזהה את הסימון ואת הדרך, יחזור לנקודה האחרונה בה ראה את האנשים. אם מדובר בדרך מסוכנת, או הוא אינו מזהה אותה עליו להישאר במקום בו הוא נמצא ולא לזוז, לשתות הרבה ולנסות לשבת בנקודה הבולטת ביותר או הגבוהה ביותר על מנת שייראה.
• ילד צעיר חייב לדעת שעליו להישאר במקום בו אבד בכל מקרה. אם מדובר בלילה-ילד בכל גיל לא זז ממקומו! עליו לשבת ולהמתין. יש להנחותו להגיב לכל צעקה, קריאה, צ'קלקה, או מסוק. ישנם מקרים שבהם אנשים לא הגיבו לקולות הקריאה והחילוץ התעכב בשל כך.
• הסבירו לו שבעת ההמתנה חובה לשבת בפינה מוצלת, אבל לא להיכנס למקום מסתור, ולהרבות בשתייה (אם יש).
• בשטח לעיתים מומלץ לצייד את הילד בפלאפון זמין גם אם הוא אינו יודע להפעיל אותו. היו מקרים בהם אותר פלאפון לפי התדרים שלו.
בחו"ל: הכינו כרטיס עם פרטים מזהים
תרחיש בו הילד הולך לאיבוד בחו"ל הוא מלחיץ עוד יותר. בנוסף לכך שאתם לא מכירים את השטח היטב, הילד לא תמיד יודע את שפת המקום.
• מומלץ מאוד להכין מראש כרטיס עם פרטים מזהים עמיד או נייר מנוילן שמצוי קבע בתיק הילד, תפור לבגד בתוך הכיס שהילד יודע שהוא שם. בכרטיס רשמו את פרטי הילד: שמו, שם ההורים, ארץ מוצא, מספר טלפון של ההורים. כמובן באנגלית ורצוי גם בשפה המוכרת בארץ בה אתם מטיילים.
אפשר להגדיל לעשות ולכתוב פנייה מפורשת: הילד הלך לאיבוד, נא להתקשר ל.. ולצרף את מספרכם. רצוי שיהיה מצורף לכרטיס מקום הלינה שלכם, המלון, הדודים וכו'.
• פלאפון היא כמובן אופציה טובה לילדים בגילים מבוגרים יותר. ויש כאלו שקושרים את הילד בחוט אליהם. זה אולי נשמע מטורף, אבל זה מבטיח שהילד יישאר צמוד אליהם.
• ההתנהגות בשטח היא דומה; בחו"ל בדרך כלל מקפידים יותר על בטיחות וישנם פקחים המסתובבים הלוך ושוב במסלולי הטיול. ניתן ללמד את הילד כיצד לזהות אותם על פי הלבוש או הכובע ולפנות אליהם בעת הצורך.
ברחוב ובקניון כדאי להנחות את הילד להישאר במקום בו אבד, שכן הוא יתקשה לתקשר אם הוא אינו דובר את השפה. אם בכל זאת עובר זמן מה, הוא יכול לגשת לחנות קרובה ולהציג את כרטיס הפרטים. לילדים גדולים יותר ובמקומות שישנם טלפונים ציבוריים אפשר לצייד את הילד במטבעות או כרטיס טלפון וללמד אותו מבעוד מועד כיצד מטלפנים אליהם או למשטרה 911.
סייעו בהכנת הכתבה: גיל חיטין, חוף גולן; המועצה לשלום הילד; יחידת חילוץ "מגילות ים המלח"; ד"ר אבי זלבה, קרמינולוג וקצין משטרה
