בשבועות, חג החלב, בכל הבתים כמעט מתמלא שולחן החג במיטב מאכלים המכילים גבינות, שמנת וכמובן, חלב. אבל יש כאלה שנאלצים לוותר על המאכלים הנפלאים הללו ועל התרומה הגדולה שיש להם לגופנו, מכיוון שהם סובלים מתופעה המכונה אי-סבילות ללקטוז.
הלקטוז הוא דו-סוכר הנמצא בכל סוגי החלב, ועבור אנשים הרגישים אליו ההנאה מחלב ומוצריו מתחלפת באי נעימויות שונות ומשונות, החל מגזים, דרך כאבי בטן, ועד בחילות ושלשולים. אגב, אם חשבתם שמדובר רק בחלב פרה וכי ניתן להימנע מאי סבילות ללקטוז על ידי שימוש בחלב עיזים או כבשים, טעות בידיכם. יש אנשים שרגישים גם אליהם מכיוון שכמות הלקטוז שבהם דומה למדי לזו שבחלב פרה. קבלו 10 דברים שחשוב לדעת על התופעה:
1. מהי אי סבילות ללקטוז? חוסר היכולת לעכל לקטוז, בשל חוסר באנזים הנקרא לקטאז במערכת העיכול. במצב נורמלי, הלקטאז, שהוא אנזים ידידותי, ממתין ללקטוז במעי ומפרק אותו. אך עם התבגרותנו, אצל חלקנו ממעיטה מערכת העיכול בייצור אנזים הלקטאז וכאשר הוא אינו בנמצא, הלקטוז לא מתפרק במעי הדק אלא מצטבר ומגיע למעי הגס, סמוך לפי הטבעת - שם הוא מתפרק על ידי חיידקים לתוצרי פסולת. התוצאה של הפירוק היא גז, מה שמוביל לנפיחות בבטן, גזים, מיחושים שונים ואפילו שלשולים. תגובות לא נעימות נוספות לצריכת חלב עלולות להיות הצטברות של ליחה במערכת הנשימה, בעיות נשימה למיניהן, מערכת חיסון חלשה, תגובות אלרגיות של הגוף ועוד.
2. אי סבילות ללקטוז היא לא אלרגיה לחלב. ישנה נטייה להתבלבל בין אי סבילות ללקטוז לבין אלרגיה לחלבונים שבחלב, אך יש שוני בין שתי התופעות. במקרה של אלרגיה, שמתגלה כאשר התינוק מפסיק לינוק ומתחיל לצרוך תחליפי חלב, ההמלצה היא להימנע כליל מאכילת מוצרי חלב. במקרה של אי סבילות ללקטוז ההמלצה היא להמעיט בצריכתם של מוצרי חלב, לנסות תחילה מוצרי חלב דלי לקטוז ולאט לאט להתחיל לצרוך גם מוצרי חלב רגילים.
לפי הספרות הרפואית, השכיחות של אלרגיה לחלב עומדת על אחוז אחד בקרב תינוקות בעולם. מחקר ישראלי עדכני רחב היקף שבוצע על ידי פרופ' יצחק כץ, אלרגולוג בכיר במרכז הרפואי "אסף הרופא", העלה כי המספרים נמוכים אף יותר ורק לחצי אחוז מהתינוקות יש אלרגיה לחלב. בנוסף, הוא גילה כי האלרגיה היא אך ורק לחלבונים של בעלי חיים כשרים.
3. ישנן רמות שונות של אי סבילות ללקטוז. ברמה הגבוהה ביותר כל טעימה של חלב גורמת לתופעות לא נעימות. ברמות נמוכות יותר ניתן לאכול מעט מוצרי חלב או כאלו שדלים בלקטוז.
4. הגישה הטבעית. על פי הנטורופתיה, בני אדם כלל אינם אמורים לצרוך חלב מרגע הפסקת היניקה. הטענה היא כי הגוף מפחית את רמת ייצור האנזימים המפרקים את החלב ככל שאנו מתבגרים ולכן נוצר מצב של העמסה של חומר שהגוף אינו מסוגל לעכל. לעומת זאת, על פי הרפואה הקונבנציונלית, כשמפסיקים לאכול מוצרי חלב מסתכנים בקלקול היכולת הטבעית לייצר את אנזים הלקטאז.
5. כמות הלקטוז בחלב עיזים וחלב כבשים דומה מאוד לזו שבחלב פרה. עם זאת, סוגי חלב אלו מתעכלים טוב יותר בגופנו. הסיבה אינה קשורה בלקטוז כי אם בהרכב השומנים והחלבונים שבהם.
6. תינוקות. ישנם תינוקות הסובלים ממצב של העמסת יתר של לקטוז, הנוצר עקב ייצור יתר של חלב. זהו מצב שיכול להידמות לאי סבילות ללקטוז והוא מופיע בדרך כלל אצל תינוקות שאוכלים כמויות חלב גדולות מאוד, עולים במשקל ואף יונקים מהר מאוד, עד כדי כך שקיבתם לא יכולה להתמודד עם כמויות החלב הגדולות. הדרך לטיפול במצב זה היא לרוב באמצעות ניהול הנקה שונה והפחתת כמויות החלב אצל האם.
7. איך מזהים? הסימפטומים של אי סבילות ללקטוז הם, כאמור, כאבי בטן קשים, גזים, שלשולים, בטן נפוחה, בחילות וכו'. כמובן, שחומרת וסוגי התסמינים משתנים מאדם לאדם. יש לציין, כי הם דומים מאוד לסימפטומים של אלרגיה למוצרי חלב או של מחלות מעיים אחרות כמו צליאק. בעבר, לפני התפתחות המודעות לרגישות ללקטוז, הייתה נפוצה אבחנה שגויה של צליאק במצבים של אי סבילות ללקטוז.
8. איך מאבחנים? חשיבות האבחון היא גדולה מאוד, מפני שבאמצעות שינוי לא אקוטי באורח החיים, ניתן לשפר את איכותם באופן משמעותי ביותר וללא תופעות לוואי. קיימות מספר בדיקות האפשריות לאבחון רגישות ללקטוז, כאשר הבדיקה הפופולארית ביותר היא בדיקת סבילות ללקטוז – בדיקה המתבססת על השינויים במאזן הסוכר בדם כתוצאה מצריכת לקטוז. ביום הבדיקה, הנבדק מגיע בצום ונלקחת לו דגימת דם, על מנת לראות מהי רמת הגלוקוז הבסיסית אצלו. לאחר מכן, הוא שותה תמיסת לקטוז ולאחריה בודקים שוב את רמת הגלוקוז בדם במשך שעתיים. אם רואים שאין שינויים ברמת הגלוקוז בדם של הנבדק, המסקנה היא שגופו לא הצליח לפרק את הלקטוז והוא אכן סובל מאי סבילות ללקטוז.
בדיקה אפשרית נוספת היא תבחין מימן בנשימה. גם בבדיקה זו הנבדק מגיע בצום ושותה תמיסת לקטוז, שלאחריה נבדקת רמת המימן בנשימתו – רמה גבוהה מעידה על התססת הלקטוז על ידי חיידקי המעי הגס ומאששת את החשד של אי סבילות ללקטוז.
9. איך מתמודדים? אם רוצים לחזור לאכול מוצרי חלב, על אף אי הסבילות, יש לגרום לכך שהגוף יסתגל בהדרגה ללקטוז באמצעות ניסוי וטעייה - מתחילים באכילה מועטה של מוצרי חלב ולאט לאט מגבירים את החשיפה. רמת הרגישות שונה מאדם לאדם, ואיתה גם כמות מוצרי החלב שגופו מסגול לצרוך. כדאי לשלב את מוצרי החלב בארוחה מלאה, כדי להקל על עיכול הלקטוז. לפני אכילת מוצרי חלב ניתן להיעזר בתוסף לקטאז (האנזים המפרק את הלקטוז) בצורה נוזלית או בטבליות.
10. האם ניתן לרפא? הנטורופתיה מציעה דרכים לריפוי אי סבילות ללקטוז. היא עושה זאת על ידי שיקום של מערכת העיכול ומערכת החיסון באמצעות התאמת תפריט המתאים לאדם, לסביבתו ואף לעונות השנה. ניתן להיעזר בצמחי מרפא ובהתאמות נוספות לאורח החיים, כמו מנוחה מספקת, הקפדה על שעות שינה מתאימות ופעילות גופנית יומיומית.
סייעו בהכנת הכתבה:
טליה לביא, דיאטנית קלינית
ורד לב, נטורופתית ויועצת הנקה מוסמכת