אזהרה: הטלוויזיה מזיקה לבריאות

האם צפייה בטלוויזיה מזיקה לבריאותם של ילדים? מדובר בסוגיה עתיקה ומעוררת מחלוקת, והורים רבים אכן נוטים לקצץ בשעות הצפייה של ילדיהם.
עכשיו יש לכך אישור מדעי: במחקר ראשון מסוגו שנערך מטעם משרד הבריאות האמריקני, נמצא כי טלוויזיה, סרטי קולנוע, משחקי וידאו, עיתונים ואינטרנט - קשורים לעלייה בהשמנה, לעישון ולקיום יחסי מין אצל ילדים.
נמצא גם קשר סטטיסטי משמעותי לשימוש בסמים, לצריכת אלכוהול ולהישגים אקדמיים נחותים, אך זיקה ברורה פחות בין החשיפה למדיה לבין הפרעות קשב והיפר אקטיביות.
החוקרים מסכימים שמעורבים כאן גורמים נוספים כמו מצב סוציו-אקונומי, אך מדגישים כי השתדלו לנטר בעבודתם גורמים חיצוניים שכאלה.

שימו שומר מסך

במסגרת המחקר נסקרו למעלה מ- 1,800 מחקרים שנערכו בנושא, משנת 1980. לדברי ג'ים סטייר, מנכ"ל Common Sense Media, תוצאות המחקר מצביעות בבירור על כך שחשיפה למדיה משפיעה בצורה שלילית על ילדים ומתבגרים.

החוקרים, שבחנו את ההשפעות הבריאותיות של מגוון אמצעי תקשורת וריכזו 30 שנה של מחקר, הגיעו למסר ברור ומזוקק: "ההורה הממוצע אינו מבין ששעות רבות מול המחשב או הטלוויזיה – גורמות לשינוי בהתפתחות מוחו של הילד ועלולות להוביל לפעילות מינית בגיל צעיר", אומר מר סטייר. "הופתעתי לגלות שלמרות שהמדיה מתפתחת בקצב מטורף, אין כמעט מחקרים על Facebook, MySpace, טלפונים ניידים וכו'. אנחנו חייבים לגלות דאגה לגבי התכנים שמשודרים בטלוויזיה, אך עלינו גם לשים לב למשך הזמן שמקדישים ילדים לטלוויזיה ולשאר אמצעי המדיה".

תוצאות המחקר אמורות לשכנע את המחוקקים לבחון מחדש את המסרים החינוכיים במדיה כמו גם מסעות פרסום ציבוריים, ולשכנע את תעשיית הבידור לגלות אחריות. מי שגילה אחריות עוד קודם לכן הוא הנשיא הנבחר ברק אובמה, שאמר להורים במהלך מסע הבחירות: "כבו את מכשירי הטלוויזיה, ותרו על משחקי הווידאו והתמקדו בחינוך".
סטייר וד"ר איזיקל ג'יי עמנואל, יו"ר המחלקה הביו-אתית במשרד הבריאות האמריקני ואחד מעורכי המחקר, מתכננים לעדכן בקרוב את מעצבי המדיניות בוושינגטון באשר לתוצאות המחקר.
ד"ר עמנואל, שאחיו רם עמנואל הוא ראש מטה הבית הלבן הנבחר, ציין עד כמה היה מופתע לגבי חד-צדדיות הממצאים: "מצאנו מעט מאוד מחקרים שגילו השפעות חיוביות על בריאות הילדים".

הסכנה: מידע בגיל מוקדם

"הקשר בין חשיפה לאמצעי התקשורת לבין בריאותם של הילדים שלנו נובע מכמה סיבות", מסבירה שירי שדה שרביט, פסיכולוגית ילדים; "המדיה הדיגיטלית חושפת ילדים לתכנים מאוד קיצוניים ומעוררי עניין. הם פוגשים אלימות והתנהגות בוגרת שלא מותאמת לגיל שלהם. יש כאן חשיפה מוקדמת למידע שגדול עליהם, ואין להם מספיק כלים קוגניטיביים ורגשיים כדי להתמודד עם מה שהם רואים, לתת לזה משמעת בקונטקסט רחב יותר ולחשוב מה מתאים להם.
"זה יכול לעורר מתח בקרב ילדים, כמו גם התנהגויות שלא תואמות לגיל שלהם כגון עישון, שימוש בסמים והתנהגות מינית שבסופו של דבר פוגעת בילד. בנוסף, כשילדים מבלים זמן רב מול הטלוויזיה או משחקים שעות במחשב, זה בא על חשבון החיים האמיתיים. הם מתעניינים בחיים של דמויות אחרות, במקום לפגוש חברים או לתקשר עם דמויות אמיתיות פנים אל פנים. יש לכך מחירים גם רגשיים וגם בריאותיים כמו חוסר פעילות גופנית מספקת והשמנה".
לדברי שדה שרביט, השפעת המדיה יכולה להיות ישירה ובלתי ישירה: "יכול להיות חיקוי של דמויות וצורות התנהגות שהילדים רואים, בנושא המיני למשל. בנוסף, ייתכן שהילדים יפנו להתנהגויות מיניות או לשימוש בסמים או באלכוהול מתוך רצון להקל על עצמם את ההתמודדות עם המצוקה הרגשית שאליה נחשפו. אין להם ניסיון מספק בניהול הרגשות, וכשמתמודדים עם מצבים רגשיים אינטנסיביים, עלולים לפנות למקומות כאלה".

מה תפקיד ההורים בהגבלת החשיפה?
"התפקיד של ההורים הוא גם בהגבלה של תכנים וגם בתיווך נכון. בהחלט כדאי להגביל את שעות הצפייה בטלוויזיה, וכדאי שיהיה מנגנון סינון לאתרי אינטרנט עד גיל העשרה. כדאי גם שעד גיל מסוים המחשב יוצב בסלון כך שתהיה יותר שליטה על התכנים שהילד נחשף אליהם. לגבי מקורות אינפורמציה אחרים כמו עיתונים או טלוויזיה, במסגרת צפייה משפחתית חשוב שההורה יסביר לילד מה הוא רואה אם נחשף לתוכן מיני, אלים או שיווקי, שיסביר לו את המניפולציות שמסנים להפעיל עליו. הכי חשוב - שההורים והילדים לא יהיו צופים פאסיביים ואדישים, אלא שילמדו לנקוט עמדה ולהעביר ביקורת על מה שהם רואים".

סייעה בהכנת הכתבה: מירי גריי