אני זוכר שכשהייתי קטן תמיד שאלתי את עצמי, אם הייתי נכה, איזו נכות היתה הכי נסבלת מבחינתי. אני מניח שכל אחד מכם הריץ במוחו את המחשבה העגומה הזו, כי אם נודה על האמת, במדינה החבולה שלנו, כמעט כל אחד מכיר אדם הסובל מלקות שנגרמה כתוצאה ממלחמה, תאונת דרכים או מחלה. אני זוכר שחשבתי לעצמי שאדם שלא מסוגל לשמוע צליל של פסנתר או צחוק של תינוק סובל מלקות שנראתה לי בלתי נסבלת.
רצה הגורל ולפני מספר שנים נולדה בתי מאיה, שזמן קצר לאחר מכן אובחנה כלקוית שמיעה. עם קבלת האבחון, המחשבות הראשונות שלי רצו לעולם דממה מאוד אפל, קודר ודכאוני, ממש כמו התסריטים המלנכוליים שזכרתי שחשבתי עליהם. אבל במקום לשקוע, חיכו לנו אנשים טובים שעזרו לאשתי, לי ולמשפחתי להבין שהחיים מתחילים כאשר התוכניות משתבשות.
נמאס מתרבות של צעקות
כיום, בעזרת מיח"א תל אביב והמרכז, מרכז לילדים חרשים, מאיה מקבלת טיפולים פרטניים ומקצועיים שמאפשרים לה בגיל 4 להשתלב במסגרות רגילות, להכיר חברים וחברות שומעים ולהנות מכל העולמות - השומע והדומם.
אפילו מדינת ישראל, ומשרד החינוך בפרט מודעים לחשיבות שילוב ילדים לקויי השמיעה ומעמידים תקציבים ומשאבים רבים למוסדות הלימודים המספקים את כל הצרכים הדידקטיים של התלמידים ורואים בהנגשה ערך עליון ולא רק לילדים לקויי שמיעה. מאז כניסת בדיקת סינון השמיעה כחלק מבדיקות החובה של תינוקות במרבית בתי החולים מאובחנים יותר ויותר ילדים כלקויי שמיעה כבר מלידתם.
אבחון מוקדם של ילד לקוי שמיעה מאפשר באמצעות עבודה מאומצת עם קלינאיות, לרכוש כלים להבנת הסביבה, ולפתח שפה ממש כמו ילד רגיל. גם משפחתו של הילד לקוי השמיעה לומדת כל הזמן כיצד לתווך את הסביבה ולאפשר לילד להבין גם בסביבה מאתגרת מבחינת יכולת הקליטה שלו. לקות שמיעה היא לא גזרת גורל, כיום הידע המקצועי וכטכנולוגי הנצבר מאפשר לרוב הילדים לקוויי השמיעה להשתלב בחברה ולפתח חיים רגילים ובעלי משמעות.
אז אם הכל בסדר, אז איפה הבעיה? מודעות! היום (שלישי) הוא יום השמיעה, שבו אלפי ילדים ועשרות אלפי מבוגרים לקויי שמיעה מבקשים קצת יותר התחשבות. התרבות סביבנו היא תרבות של צעקות, חוסר התחשבות באחר והתלהמות. באקלים כזה, ילדים לקווי שמיעה הולכים לאיבוד ומתנתקים - החל ממופעי הילדים ששכחו להגיד לשחקנים הראשיים שהם מחזיקים מיקרופון ביד והם ולא צריכים לצעוק, ודרך תכניות טלוויזיה שהם בליל של צעקות וכניסה אחד לדברי האחר.
אולי אפתיע אתכם אבל לקויי שמיעה בעיקר צריכים שקט. דמיינו מצב שאתם נמצאים בו והסביבה רועשת לכם, עכשיו תחשבו מה מרגישים ילד שמכשיר השמיעה מגביר את כל הסביבה שלו ב-50 דציבל – אתם מוזמנים לנסות את זה בבית.
אז חברים, קצת יותר בשקט בבקשה. הערך המוסף בהתחשבות בצרכי לקויי שמיעה בפרט ובבעלי מוגבלות בכלל, הוא שאנחנו לא רק משפרים את סביבתם של בעלי הלקות אלא אנחנו משפרים את החברה והיום יום של כל אחד מאיתנו.
*הכותב הוא אב למאיה שמטופלת במיחא ת"א והמרכז, מרכז רב תחומי לילדים עם לקות בשמיעה. מטרת יום השמיעה הארצי היא להגביר את מודעות הציבור ללקויות שמיעה, למניעה, לאיתור מוקדם ולאפשרויות שיקום.