אף על פי שקשה לומר שלסמים יש מקום של כבוד בעולמם של המפורסמים והעשירים, המציאות מראה כי החיים בעולם שבו כסף, כוח ופרסום משחקים תפקיד כל כך מכריע, מביאים לא פעם לבחירות מצערות כמו שימוש בסמים.
הידיעה על כך שקמרון דאגלס, בנו של מייקל דאגלס נשלח לכלא באשמת אחזקה וסחר בסמים, הצטרפה ללא מעט מקרים של ילדי מפורסמים שהסתבכו בפרשיות שכאלה.
דרו ברימור שלקחה קוק כבר בגיל 13, השחקן צ'רלי שין, בנו של מרטין שין, הסתבך גם הוא עם סמים והתאשפז לצרכי גמילה, ניקול ריצ'י, בתו המאומצת של הזמר ליונל ריצ'י, סיפרה בראיון על הרצון למצוא ריגושים חדשים שהובילו אותה להתמכרות לקוקאין והרואין, והרשימה עוד ארוכה.
מדוע כל כך הרבה ילדים של סלבריטאים מגיעים למצב זה והאם העובדה שהם גדלים בצל הורה מפורסם תורמת לכך?
פלירטוט עם המוות
ד"ר אילן רבינוביץ', פסיכיאטר מומחה ופסיכותרפיסט, מסביר כי הנטיה של ילדי מפורסמים לסמים קשורה קודם כל במבנה האישיותי של ההורה: "ברוב המקרים, לאמנים מכל הסוגים יש סוג אישיות שכולל את המאפיינים הבאים: תנודתיות רבה במצבי רוח שהיא נגזרת ותולדה של המקצוע; צורך תמידי בפידבקים של הקהל והזדקקות נואשת לחום מהקהל אליו הם מייעדים את אמנותם – צופי הטלוויזיה או הקולנוע, קוראי הספרים או כמות האנשים שהגיעה לפתיחה של תערוכה חדשה. כל כישלון או ביקורת מורידים אותם למצב של דיכאון, ריקנות, תחושה של אפסיות ואפילו פלירטוט עם המוות. הביטחון העצמי הפנימי שלהם הוא נמוך, ונגזר תמיד מההצלחות או מהכישלונות. זה הצד השני של חיידק הבמה: כשאין אהבה מהקהל הם עלולים ליפול בצורה חזקה".
פרופ' עמוס רולידר, מומחה לניתוח וטיפול התנהגותי של ילדים ובני נוער, מסביר כיצד מושפעים הילדים של אותם מפורסמים מהתנאים הללו: "ההשערה שלי היא שאצל ילדי המפורסמים יש יותר אפשרות לחיקוי של אורח החיים של ההורה הסלב, שכולל לא פעם עישון של חומרים שונים ושתיה מופרזת באופן יומיומי.
"מכיוון שאנחנו יודעים שנושא החיקוי הוא חזק מאוד בתהליך החינוכי של הילדים, זהו בהחלט גורם שמגדיל את הסבירות לכך שגם הילדים יתנהגו בצורה זו. ההשערה השניה שלי היא שבבתים אלו יש היעדר השקעה חינוכית בילדים - לא מתוך חוסר אהבה אלא ממחוסר זמן. אנחנו מדברים על אורח חיים שכולל תקופות ארוכות של לחצים, עבודה ממושכת מחוץ לבית וצרכי עבודה שמכתיבים חוסר יציבות. אין ספק שזהו מרשם בטוח לליקויים בבית.
"ההשערה השלישית שלי היא שבבתים אלו קיימת תחושה שהילדים הם חברים של ההורה. תחושה שאפשר לשתף אותם בהכל, שהם בעצם פרטנרים ולא ילדים. כתוצאה מכך ייתכן מצב שבו ההורה משתף את בנו או בתו בהתנהגויות אסורות ולא מתאימות. השילוב של הגורמים האלו מביא לכך שההורה מרגיש אשם שהוא לא מספיק בבית ואז מונהגת מדיניות של פיצוי, קניה ופינוק יתר של הילד.
"בנוסף, גם החברים של ההורים לרוב מציגים אורח חיים דומה, וגם אחוז הגירושין הגבוה באוכלוסיה הזאת – מגדילים את הסבירות לכך שהילדים יפלו לסמים".
מצבי רוח משתנים
ד"ר רבינוביץ' מוסיף כי בבתים אלו האמנות של ההורה והקריירה שלו הופכים לעניין של חיים ומוות: "כל העולם סובב סביב המחויבות של ההורה ליצירה, ובתנאים הכי נוחים. להבדיל מבית רגיל שאמור לשדר יציבות, הגנה וחום, החיים בבית של מפורסם תלויים מאוד במצבו הרגעי של ההורה. בתקופות של כישלון, יש לילדים תחושה של חוסר משענת. התוצאה היא שילדים אלו לא יכולים להשען על ההורה אלא הוא נשען עליהם ורוצה מהם חיזוקים. בבית כזה הרבה פעמים אמא או אבא אינם דמות הורית, כי ההורה עסוק בתהליכים הנפשיים שעוברים עליו. לילד אין ביטחון ויציבות רגשית וכלכלית.
"ההורים המפורסמים נוטים להרגיל את ילדיהם לחיפוש תמידי ונואש אחר ריגושים. הזוהר שמקיף את הוריהם, נותן לילדים תחושה שצריך למצות אותו עד הסוף ולכן הם מתרגלים לחיים מלאי עניין, חידושים, ותחושה של היי אינטנסיבי".
הפרעת קשב: יתרון למפורסם, חיסרון לילד
לאלו בעיות חושפים תנאים אלו את ילדי המפורסמים?
ד"ר רבינוביץ': לא סתם אנחנו רואים שילדים של מפורסמים מחו"ל חווים דפוס חוזר של התדרדרות לסמים, גמילה וחזרה להתמכרות. אצל ילדים של אמנים ומפורסמים תהיה יותר נטייה לבעיות הבאות:
1. הפרעות קשב וריכוז שהרבה פעמים עוברות מההורה. לעיתים דווקא ההפרעות האלו גורמות להורה להיות כל כך מצליח, כך שהיתרון של ההורה הופך בעצם לחסרון של הילד.
2. הפרעות אישיות, חרדה ודכאונות כתוצאה מחוסר היציבות של הבית. מכיוון שהילד הרבה פעמים גדל אצל מטפלים או עוזרים, חסר לו משוב חיובי מההורה הביולוגי. כשהילד לא מקבל מספיק תמיכה מההורה הביולוגי, הוא עלול להפוך למבוגר חסר יכולת הרגעה עצמית ולכן יכול לסבול ביתר קלות מהפרעות אלו.
3. התמכרויות כמו סמים, שתיה והימורים. כפועל יוצא משני הסעיפים הקודמים, ילדים אלו חשים רצון עז לפצות את עצמם ולחוות ריגושים בצורה אינטנסיבית, בדומה להורה. כמובן שהעובדה שיש הרבה כסף בבית, מובילה לכך שהם יכולים ביתר קלות לספק לעצמם את הריגושים המהירים האלו.
ובכל זאת, חלק מהילדים מצליחים לשרוד את התנאים האלו ולנהל בכל זאת חיים בריאים. פרופ' רולידר מסביר:" כרבע מהילדים נולדים עם מבנה גנטי תורשתי שמקנה להם עמידות בפני כל תחלואי המבוגרים. ילדים אלו מקבלים לעיתים החלטות שמהוות אנטי-תיזה לאורח החיים של ההורה. ילדים אלו יחליטו שההמודל של הורות קצרת רוח ועצבנית שהם רואים בבית לא מתאים להם וינהגו בצורה ההפוכה. האפשרות השניה היא שההורה המפורסם התחתן עם בן או בת זוג שמהווים אי יציב של שפיות ולוקחים על עצמם את נושא החינוך. כך הילד יכול להינצל.
"כמו כן יש חשיבות גדולה לטיפול של ההורה בהתדרדרות של הילד, ולאופן שבו הוא מקבל החלטות עם סדרי עדיפיות נכונים".
טיפים להורה המפורסם
מה ניתן לייעץ להורה מפורסם שחרד לבחירות של הילד שלו? ד"ר רבינוביץ' מגיש עצות:
1. טיפול נכון. מחיר ההצלחה דורש לא פעם טיפול פסיכולוגי על בסיס קבוע ולעיתים אף מתן של תרופות מתאימות. אם האמן יהיה מטופל, סביר להניח שגם הילדים יהיו במצב טוב יותר.
2. הדרכה צמודה. אמנים זקוקים להדרכה בכל מה שקשור לניהול הבית והמשפחה ולכן כדאי להם למצוא הדרכה שתורה להם גם כיצד להשקיע זמן בילד, מתי הם חייבים להיות נוכחים, וכו'.
3. מעקב אחר הילד. אם רואים שלילד יש איזו בעיה- הפרעת קשב או חרדה, הפרעת שינה ובעיקר בעיות של שימוש בחומרים כמו סמים ואלכוהול, יש לפנות מידית לאנשי מקצוע שיציעו טיפול כולל תרופתי, פסיכולוגי ומשפחתי.
אבל יש גם נחמה קטנה: בישראל המצב הוא הרבה פחות קטסטרופלי בהשוואה לחו"ל. "בישראל ההצלחה של האמנים מוגבלת באופן יחסי ואין אמנים שיום אחד פתאום מתעשרים בעשרות מיליוני דולרים", מסביר ד"ר רבינוביץ'. "מצד אחד זה עשוי להיות מתסכל עבור האמנים שחולמים על הצלחה בגדול, אבל מצד שני אני חושב שזה בהחלט שומר עליהם. בסך הכל האמנים בישראל יודעים לשלב בין ההורות לאמנות שלהם בצורה הרבה יותר טובה, לפחות בהשוואה לקולגות האמריקאיות" .
כל העדכונים הכי חמים מהארץ ומהעולם ישירות לנייד
שלחו את המילה מבזק למספר 5000 ותתחילו להתעדכן