ילדים רבים על שקית אוכל ואישה צועקת ברקע (צילום: jupiter images)
תפסיקו מיד או שאני כבר אחשוב על עונש מתאים | צילום: jupiter images

נרשמתם לקורס בבית ספר להורים, אתם שותים מאמרים בנושאי גידול ילדים והמילה עונש לא מופיעה אצלכם בלקסיקון ההורי, אבל האם אתם באמת מרגישים שכל המידע הזה אכן הופך אתכם להורים טובים יותר? שאלנו ארבע מדריכות הורים כיצד מתמודדים כיום עם סיטואציות הוריות נפוצות ואיך התמודדו איתם בעבר.

ליאת שטרלינג, עובדת סוציאלית ומדריכת קבוצות הורים מטעם מכון אדלר, אם לשלוש בנות
הסיטואציה:
הילד לא רוצה להתקלח.
שטרלינג: "הסיטואציה הזו מתקשרת למאבקי כוח בין הורים לילדים. הורים נוטים להילחץ ממשימות כאלה כי הם תלויים בשיתוף פעולה מצד הילד".
מה עושים? "בכל משפחה צריך פיתרון אחר. צריך לבדוק איך הילד מרגיש בבית. בשלב הראשון, אם הילד לא ישתף פעולה, שלא יתקלח. באופן כללי, כדאי לתת לו לעשות דברים נוספים בבית כדי שירגיש שמצפים ממנו לקחת אחריות. כשהילד ירגיש שזקוקים לו, יש סיכוי טוב שיתחיל להתקלח ולעשות את כל המשימות האחרות בבית בלי שנצטרך להזכיר לו".
איך הורים התמודדו בעבר? "אני חושבת שפעם היו פחות מאבקי כוח בין הורים לילדים כי היה ברור היכן עוברים הגבולות, ולכן ילדים היו ממושמעים יותר. בעבר ילדים גם עזרו במטלות הבית יותר מאשר היום. היה ברור שלכל אחד יש תפקיד וזה עזר בבנייה, העצמה אישית וביטחון עצמי של הילד.
"כילדה הרגשתי שההורים שלי ידעו המון דברים בלי ללמוד. אני לא פרצתי יותר מדי גבולות, ובכל מקרה ההורים שלי היו תמיד מתואמים ביניהם, שזה דבר שהורים לומדים היום בבתי ספר להורות. אולי זה קשור לזה שאמא שלי הייתה מורה ולכן היה לה ידע בחינוך את נושא ההתייעצות ביניהם אני מיישמת גם היום בהורות שלי".

מלכה דונסקי, מנחת קבוצות הורים ומייעצת במרכזי דיאדה, אם לשני בנים מתבגרים
הסיטואציה:
הילד לא מציית לחוקי הבית, למשל - משחק בכדור בסלון.
דונסקי: "אם באים לילד בגישה שלילית מתפתח מאבק כוח. במקום לומר לו כל הזמן מה אסור לו לעשות, כדאי לומר לו מה מותר. כל אמירה צריכה להיות חיובית ולא שלילית.
מה עושים? צריך להגיד לילד: "אתה רוצה לשחק בכדור? בשמחה, אבל בוא נמצא מקום מתאים יותר". כך הילד מרגיש שהוא בסך הכל לומד כלל נוסף שנהוג בבית, ושזה לא עניין אישי אלא משפחתי. חוקים צריך ללמד בדרך חיובית ואופטימית. התקשורת בבית צריכה להיות של שיתוף פעולה ולא של הרתעה".
איך הורים התמודדו בעבר? "רוב ההורים פשוט היו אומרים – "אל תעשה ככה", "לך לשחק במקום אחר", "אצלנו לא משחקים עם כדור בסלון". בעבר, אם ילד היה משנה את ההתנהגות שלו זה היה מתוך פחד או איום, למשל, שההורה ייקח לו את הכדור".

מיכל שביב, מנחת סדנאות הורים לגיל הרך, הורים לילדי בית הספר והורים למתבגרים. אם לשלושה ילדים
הסיטואציה:
הילד לא משתף את חבריו במשחק.
שביב: "חשוב לתת לילד את ההזדמנות לחוות בעצמו את התוצאות של מעשיו וללמוד מהניסיון".
מה עושים: "כדאי לשים לב לתוצאות הטבעיות וההגיוניות של כל התנהגות. כשהילד לא משתף ילדים אחרים במשחק, הם פשוט לא ירצו לשחק איתו בסוף. אם הילד יחווה בעצמו את התוצאות וילמד מהניסיון שלו, הוא יוכל להפנים. אם בכל זאת יש צורך בהסברים או בתיווך של ההורים, אז לא באותו הרגע אלא יותר מאוחר. במקרים אחרים, כשיש מעשים שאין להם תוצאות טבעיות, למשל כשילד מרביץ לאחותו, יש להגיב על ההתנהגות אבל במקום להעניש, להיות יצירתיים ולמצוא עונשים עם תוצאות הגיוניות".
איך הורים התמודדו בעבר? "ההורים החליטו ודרשו, והעונשים היו מאד קשוחים ולפעמים פיזיים. חווינו אותם כמאיימים יותר. לא עשינו דברים רעים כי פחדנו מעונש. הורים רבים מטילים על הילדים סנקציות לא הגיוניות, למשל, ילד הרביץ לאחותו אז נאסר עליו לראות טלוויזיה. אבל במקרה כזו הוא לא ילמד את הקשר בין ההתנהגות שלו לבין הסנקציה. הוא יפחד קצת, ואז שוב יחזור על ההתנהגות הלא רצויה.

הדרכה הורית (צילום: onebluelight, Istock)
כמו שהוא התרגל לידיים, כך הוא יתרגל למיטה | צילום: onebluelight, Istock
גנית פרג, מנחת הורות ומשפחה ויועצת להרגלי שינה של תינוקות, אם לשני ילדים
הסיטואציה:
הילד לא מצליח להירדם לבד ותלוי בהוריו או בחפצים שונים.
פרג: "כמו שהרגלנו את הילד להירדם במהלך ההנקה או במיטה שלנו, נוכל ללמד אותו להירדם לבד במיטה שלו. איך עושים זאת? בהדרגה"
מה עושים? "הרגלי שינה הם נרכשים, ולנו, ההורים חלק גדול בהקנייתם. כמו שלימדנו את הילד להירדם בהנקה או במיטה שלנו נוכל ללמד את הילד להירדם במיטה שלו. המטרה היא להוריד באופן הדרגתי את גורמי התלות החיצוניים עד שהילד צובר מספיק ביטחון ומסוגל להירדם לבד. כשהילד בוכה תמיד תהיה היענות לבכי. התהליך יכול לקחת בין חודש לחודש וחצי.
איך הורים התמודדו בעבר? הרבה הורים ואנשי מקצוע עובדים עם גישת החמש דקות: להשאיר את הילד לבכות בחדר במשך חמש דקות, לאחר מכן לשוב אליו. ישנה גם שיטת ההחלפה בין אבא ואמא – אבא מנסה להרדים את הילד וכשהוא לא מצליח, האמא נכנסת ומצילה את המצב אבל זה רק מחמיר את הבעיה כי הילד מבין שהוא לא יכול לסמוך על אבא, ושאמא תגיע בקרוב. טעות נפוצה אחרת: ילד שנרדם במקום אחר בבית (בסלון, על הידיים או במיטת ההורים) ואז מעבירים אותו למיטה. אבל כשילד מתעורר בלילה הוא זקוק לאותם תנאים שהורגל אליהם בתחילת הלילה".