אמא כועסת על ילדה (צילום: Franck Camhi, Istock)
צעקות גורמות לילד להתנתק מההורה | צילום: Franck Camhi, Istock

ההורות מביאה עמה לא מעט אתגרים, ובואו נודה באמת, אף הורה לא אוהב לחנך, וכשמביטים לאחור באלבום התמונות, איש לא מתמלא בתחושה חמה וצמרירית כשהוא נזכר באיך הציב לילדיו גבולות. מצד שני, כולנו יודעים שכך צריך לנהוג, ומשתדלים להעניק לילדינו את החינוך הטוב ביותר. הצרה היא שעם התסכול הנבנה, לא פעם החינוך הזה מתבטא בצעקות. ספר חדש של מדריכת הורים אמריקנית ידועה מזהיר שהצעקות הללו, שמעטים הם ההורים שלא חוטאים בהן מפעם לפעם, עשויות לפגוע מאוד בילדים וביחסיהם עם ההורים ועם העולם.

"ההורים לא אשמים"

הסופרת, ד"ר שרון סילבר, מדגישה בספרה את ההבדל בין תגובה פאסיבית לבין תגובה שהיא בשליטה. "תפסיק להגיב ותתחיל להשיב", נקרא הספר החדש, המתבסס על שלל מחקרים שמראים כולם שהדרך בה חונכנו לחנך היא שגויה, ושסמכות וחינוך אינם דורשים מההורה הרמת קול. "האם אתם חושבים שיש קשר בין עוצמת הקול של ההורה לבין רמת הפנמתו של הילד? אני חושבת שכן, בהחלט, אבל בדיוק הפוך ממה שנוהגים לחשוב", מסבירה ד"ר סילבר, "אני מאמינה שהפנמה ולמידה עמוקה מתרחשת כשההורים לא צועקים על ילדיהם, ויש לא מעט חוקרים שמסכימים איתי".

אין תמונה
ילדים צריכים להתנהג "לא יפה" כדי לא ללמוד ולהתפתח. ד"ר שרון סילבר

בספרה מביאה סילבר, לצד המחקרים, גם עדויות יד ראשונה מילדים ומבוגרים. "אותי חינכו בצעקות", אומרת ניקי אס, אם שהתבקשה להזכר בילדותה למטרת הספר. "ועד היום אני שונאת צעקות. אם מישהו מרים את הקול זה מיד גורם לי לרצות להסתתר ולהתחבא".

ישנם רבים שילדות תחת גערות קולניות הביאה אותם למצב הזה, וסילבר דווקא לא מאשימה את ההורים, אלא את הציפיות הבלתי אפשריות שהחברה יוצרת מהילדים. "הורים מאמינים שילדים אמורים להתנהג בצורה מסויימת. הם לא מבינים שהכעס והזעם שהם מפגינים בצעקות מגיע מרעיון לא מציאותי, קונספט שגוי שעליו התחנכו. רבים מההורים אף מאמינים שהם 'אמורים' לצעוק על ילדיהם כדי לתקן התנהגות לא טובה".

סילבר כעת מנסה לחנך מחדש את ההורים, ולא בצעקות. "אם אתם מאמינים שהצעקות עובדות, למה בעצם צריך לצעוק יותר מפעם אחת כדי להשיג תוצאה? כל המחקרים מראים שהצעקות יוצרות פחד, ושאין לגרום לילדים לנהוג בצורה 'מושלמת' כל הזמן. הם זקוקים לעבור גבולות, להתנהג 'לא יפה' על מנת ללמוד ולהתפתח, לדעת שגם החלקים האלה של אישיותם הם לגיטימיים. זה לא דבר רע, זה לא 'לא בסדר', זה לא משהו שהם צריכים להרגיש בגללו אשמים או לקבל עליו עונש. כן, ילדים זקוקים לגבולות וחוקים, אבל הם זקוקים גם, במקביל, לאמפתיה והבנה, ואהבה ללא גבולות. עלינו לשנות את הדרך בה אנו רואים את ילדינו. אין להם תכנית זדונית. הם בני אדם שלמים שצריכים להכיר ולהבין את כל החלקים בעצמם. צעקות ילמדו את הילדים דבר אחד: איך לפתח עמידות בפני צעקות ובעצם למחוק את ההורה על מנת להגן על עצמם רגשית. המנגנון הזה רק ילך ויסלים, הילד יתנתק עוד ועוד וההורה יצעק יותר ויותר".

אין תמונה
אם אתם מאמינים שהצעקות עובדות, למה בעצם צריך לצעוק יותר מפעם אחת כדי להשיג תוצאה? כריכת הספר

"ילדים לומדים מההורים", אומרת ליסה גרוסמן, פסיכולוגית חינוכית מומחית באימון והדרכת הורים. "כשהורה צועק, הילד לומד שמי שאגרבסיבי מנצח. חשוב להבין שכשעוברים לצעקות הילד הפסיק מזמן להקשיב למילים ובונה התנגדות להורה, כי הוא מרגיש השפלה. זה לא רק הצעקה. הם אומרים דברים משפילים – הם אומרים: אתה לא בסדר. אפשר להגיד במקום: לא אהבתי את ההתנהגות, אבל אותך אני אוהב. ההורה מחפש סיפוק מיידי. כשיש התפוצצות, ההורה רוצה להרגיש שההתנהגות נפסקה. כך נוצר פעמים רבות ריקוד משפחתי בו הילד לומד שכדי לקבל תשומת לב מההורה הוא צריך לעשות משהו שלילי, כי ההורים שוכחים להגיב על הדברים החיוביים".

>> עונשים לילדים: כמה, למה והאם אפשר בלי?